"הטבע רצוף בהפתעות אינסופיות"

עד לפני ארבע שנים, הרומן של יונתן ניר עם עולם הצילום היה על אש קטנה ועם מצלמת פוקט פשוטה. מאז שהחליט להקדיש את כל כולו לחיים מאחורי העדשה, הוא רואה עולם ומתעד אנשים, בעלי חיים וטבע אנושי. ניר (31), תושב בנימינה, בילה את ילדותו בקיבוץ הזורע. "כבר בגיל שש נחשבתי לצפר חובב וביליתי עם חברים בטיולים בין בריכות הדגים בקיבוץ, השקפנו על ציפורים וניסינו להגדיר אותן", הוא נזכר. "בכל סוף טיול, היינו מגיעים לבריכות הדגים המגודרות ברשת מפני ציפורים ושיחררנו את העופות שנלכדו, לא לפני שצילמנו אותם לפני ששיחרננו אותם בחזרה לטבע".

את המצלמה הראשונה שלו הוא קיבל בגיל 16, אך לא הרבה לצלם. במהלך השירות הצבאי שלו, הוא החליט לעשות קורס צלילה למתחילים והתאהב בעולם התת-ימי. "יש לו שקט אינסופי, יופי מיוחד ומסתורין גדול", מציין ניר. מאז הוא שיכלל את מיומנות הצלילה ובתום השירות הצבאי, המריא להרפתקה חדשה בחו"ל, שם התמקצע כמדריך צלילה. לאחר מספר שנות עבודה בארה"ב, הונדורס, הוואי ותאילנד, הבין ניר כי בין צלילה וטיול, הוא מצא תחביב חדש – תיעוד בכתב ובתמונות של שלל החוויות.

 

נמר פצוע מרחף באוויר

 

אחד הרגעים העוצמתיים שחווה בשנים האחרונות היה בתאילנד בתקופת הצונאמי. יומיים לפני שהגל הענק הכה בעוצמה במדינות האזור, הוא הספיק לצאת מהמדינה אך חזר לאחר שבועיים כדי לעזור במלאכת השיקום של מועדון הצלילה בו עבד.

 

"אחד הדברים הבולטים שכל הצוללים שמו לב אליו, היה כי המנטות שהיו נפוצות בעונה מסוימת במהלך השנה, פשוט נעלמו לחלוטין מהים", הוא אומר. 

 

"למי שצולל הרבה ורגיל לראות אותן במהלך כמעט כל צלילה, זו הייתה סיטואציה מוזרה. רק לאחר חודש וחצי, באחת הצלילות הבחנו במנטה אחת עצומה בעל מוטת כנפיים של כחמישה מטר". המנטה שחתה ישר אל עדשת המצלמה של ניר שהספיק לתעד את הרגע המרגש.

רק לאחר שחזר לישראל בשנת 2005, הבין כי דרך חיים חדשה המתינה לו מעבר לפינה. כשניסה את מזלו במערכות עיתונים בארץ במטרה לפרסם את חוויותיו המצולמות, הכיר את מי שהפך למורה שלו לצילום טבע – עמוס נחום. מאז זרמו הרבה פריימים וניר פרסם את עבודותיו בכלי תקשורת גדולים, מגזיני טבע מקומיים ועיתוני צלילה בחו"ל.

באחד ממסעותיו לצילום פילים ונמרים בסרי לנקה, זכה ניר למפגש עוצר נשימה עם אחד הטורפים המרהיבים בעולם. "הבחנתי בנמר שהחל לרדת לכיוון הנחל וזיהיתי בעדשת המצלמה כי עינו השמאלית אכולה. לדברי המארחים המקומיים, הוא איבד אותה בקרב", נזכר ניר. "הנמר לא עצר לשתות ובאלגנטיות מרשימה הוא פשוט זינק מגדות הנחל למרחק של יותר משישה מטר ונעלם. הצלחתי ללכוד את הרגע, כשהוא מתוח כולו בזמן הניתור, כשעין הפגועה פונה לכיווני. מבחינתי, זה הטבע בהתגלמותו. מושלם ופגום בו זמנית".

מודעות מתמדת לסביבה

 

בין אם הוא מצלם מתוך מסתור בשטח, מרכב או מתחת למים, הדרך למפגש עם בעלי החיים, גם אם היא אורכת שעות, היא מרתקת מבחינתו. "אני אוהב את ההפתעות שהטבע מכין, במיוחד כשמדובר בבעלי חיים גדולים כמו כרישי לוויתן. אם הם מחליטים לפגוש אותך, זו ההחלטה שלהם ואי אפשר לעשות להם מניפולציות. כשנמר יוצר עמך קשר עין, גם אם זה לרגע קצר, זה עדיין מרגש. הוא נעלם לחיים שלו והזיכרון מהחוויה, נשאר בצילום".

בתור צלם טבע, מצהיר ניר כי כשהוא צולל או פוגש בעלי חיים ביבשה, הוא מקפיד על מודעות לשמירת טבע. "בתור המתווך עם העדשה, אני חייב להיות מודע למתרחש סביבי כדי לא לחצות את הגבול הדק בין תיעוד לפגיעה בטבע. אני רוצה להראות לצופים את העולם במלוא תפארתו, אך לא במחיר של מניפולציה או פגיעה בבעל חיים, מזערית ככל שתהיה", הוא מסביר. "אני אוהב לספר סיפור דרך התמונה ובשביל להעביר את המסר וללכוד את תשומת לב הקוראים, התמונה חייבת לדבר בעד עצמה".

בשנתיים וחצי האחרונות החליט ניר להשקיע את כל כולו בצילום וכתבות לעיתונות הישראלית ולאחרונה, משכלל את מיומנות צילום הווידיאו בלימודי קולנוע בקמרה אובסקורה. המטרה – לצלם סרטי תעודה הקשורים לטבע, בעלי חיים וטבע אנושי. "אני מקווה כי בשנים הקרובות אוכל להגשים חלום ולצלם מקרוב בעלי חיים גדולים. הצילום זורם אצלי בדם".