ב"שפע שוק" מת הסטטוס קוו

תגובת הנגד של תנועות החילונים לחרם עליו הכריזו החרדים על רשת "שפע-שוק", דווקא לא מצטיירת בעיני יוזמיה כמאבק של הנאורות בחשכת ימי הביניים, כפי שטען פרופ' יוסי יונה במאמרו. 

אנו, שמחינו על החרם, דווקא מכבדים את הקהילה החרדית על מסורותיה ועקרונותיה. אך בה בעת איננו מוכנים לקבל מעורבות יתר של הדת בענייני הציבור ובמרחב החילוני בפרט. מחינו נגד יומרתם של החרדים לנהל את חיינו במגוון נושאים. כפי שהחילונים לא קובעים את אורח חייהם של החרדים, אין לאפשר לחרדים לנהל את אורח חיינו החילוני.

החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה לתמוך בהחלטת בית המשפט ולאפשר מכירת חמץ שלא בפומבי, מהווה תזכורת לכך ששאלת אופייה הדתי של החברה הישראלית רחוקה מהסדר.

הדיון על המידה בה יש לאפשר לדת ולמוסדותיה להכתיב החלטות ציבוריות, הוא נרחב ומהותי, ונוגע לתחומים רחבים: חוק נהרי התייחס לחינוך, תקציבי הישיבות נוגעים לסדרי העדיפויות הלאומיים, הצנזורה באינטרנט נוגעת לתקשורת וגם הפסקת פעילות קווי "דן" קשורה בכך.

המחאה נגד החרם החרדי רק ביקשה להזכיר לכולנו כי הפרשה מהווה סימפטום קטן לבעיה בסיסית שיש לה מגוון השלכות על חיי כולנו.

רק כבוד הדדי לאורח חייו של האחר ופשרות אמיתיות שנעשות מרצון טוב של שני הצדדים, יאפשרו חיים משותפים. על כן יש לברך את בקשתו של ראש עיריית ירושלים מבעלי עסקים שלא למכור חמץ בפסח, כמו גם את הימנעותו של הרב עובדיה יוסף מלהצטרף לחרם על רשת "שפע שוק". גישות כאלה מעודדות דיאלוג.

מאידך, אין לקבל הכרזות קיצוניות כגון זו של השר אלי ישי כי עד פסח הבא יחוקק חוק שימנע כל מכירה של חמץ. לא רק שהחוק לא ימנע מהחילונים לאכול חמץ בפסח, הוא רק ייצור כעס מיותר ומזיק של חילונים על דתיים.