בכמה מסבסדת המדינה את התחבורה הציבורית?
מדינת ישראל ממשיכה לסבסד את אגד ודן במיליארדי שקלים, ואף מגדילה את התמיכה בהן. זאת, למרות ירידה ברורה במספר הנסיעות. האוצר: "מחירי האוטובוסים והדלק עלו"
למרות הרפורמה בתחבורה הציבורית והירידה המתמשכת בשימוש באוטובוסים, ממשיכה מדינת ישראל להעניק עדיפות בולטת לשני הקואופרטיבים הגדולים. בדיקת ynet מעלה כי ב-10 השנים האחרונות עלה תקציב הסובסידיות לתחבורה הציבורית ביותר מ-100%. בולטת עוד יותר העובדה כי למרות שפעילות אגד ודן קטנה בשיעור ניכר מאז תחילת הרפורמה ב-2002, גדלה הסובסידיה שקיבלו ב-60% בעשר השנים האחרונות, ל-1.6 מיליארד שקל.
באוצר מסבירים את העלייה הניכרת בסובסידיה עבור שני הקואופרטיבים בהתייקרות הניכרת של מחירי הדלק ומחירי האוטובוסים, ולא כתוצאה מעלייה משמעותית בשימוש בתחבורה הציבורית. למעשה, העלייה בתקציב הסובסידיה נמצאת בסתירה למגמת הירידה הנרשמת לאורך השנים בשימוש באוטובוסים: בין 1996 ל-2005, ירד חלקן היחסי של חברות האוטובוסים בסך הקילומטר-נוסע של כלי הרכב בישראל מ-24% ל-19%.
לידיעת הנוסע המתמיד, שר התחבורה שאול מופז (צילום: ששון תירם)
בדו"ח של ועדה שבחנה את הרפורמה בתחבורה הציבורית, הוסבר המלכוד בו נתונות חברות האוטובוס: "הסיבה העיקרית לירידת חלק האוטובוסים בקילומטר-נוסע היא עלייה ברמת המינוע (מספר כלי הרכב הפרטיים, ש.ה), כמו-גם רמת שירות נמוכה של התחבורה הציבורית. ירידת הביקוש לשירותי אוטובוסים גוררת המשך של הירידה ברמת השירות, ובכך מקטינה עוד יותר את הביקוש לשירותים אלה".
במסמך שהוכן על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת עבור ועדת הכספים, נטען כי מדיניות הסבסוד של משרד התחבורה יוצרת אי-שוויון בין אגד ודן לבין חברות האוטובוסים האחרות. מחברי המסמך טוענים כי למרות שגם החברות האחרות מסובסדות בסכום של כ-340 מיליון שקל ב-2007, הן נאלצות לשלם תמלוגים למדינה, ומחירי הנסיעה שלהן נמוכים בכ-40% בממוצע מאלו של אגד ודן. עיוות נוסף נגרם כתוצאה מכך שרק אגד ודן זוכות לתמיכה ברכישת אוטובוסים חדשים ושדרוג הצי הקיים: ב-2007 קיבלו השתיים יותר מ-350 מיליון שקל למטרה זו.
לכאורה, משרד התחבורה מתעתד לפעול לשיפור המצב, באמצעות תוכנית רב-שלבית לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, הכוללת שיפור השירות ופריסה מחדש של קווי האוטובוסים. אולם, ההתקדמות עשויה להתגלות כבעייתית. למעשה, משרד האוצר תכנן להעביר כבר השנה הצעת חוק, לפיה ייפתחו כל קווי האוטובוס לתחרות תוך תשע שנים. אולם, בעקבות לחץ כבד שהפעילו חברות האוטובוסים בכנסת, פוצל הסעיף הרלוונטי מחוק ההסדרים - במסגרתו אמורה הייתה לעבור הצעת החוק - וכעת לא ברור מתי יימשך תהליך ההפרטה.
גם הוועדה לבחינת הרפורמה בתחבורה הציבורית, בראשות פרופסור עזרא סדן, עסקה בנושא ההפרטה, והמליצה להרחיבה - אם כי בחלק המקרים, במתכונת שונה מעט מזו שהונהגה עד כה. עם זאת, משרד התחבורה אימץ עד כה רק שתיים ממסקנותיה, הנוגעות להקמת רשות ארצית לתחבורה ציבורית, והקמת רשויות תחבורה ציבורית במטרופולינים הגדולים. לכן, נראה כי המשך פתיחת שוק האוטובוסים לתחרות נשאר בשלב זה לוט בערפל.
לפנייה לכתב/ת 
