רשעות בדמות עדות מוקדמת
אין שום הצדקה לגביית עדות מוקדמת בפרשת המעטפות של אולמרט. מה שנקבל הוא משפט-חוצות כמו שאוהבים בפרקליטות המדינה
אני לא מאמין שזה קורה, אבל הנה שוב אני מוצא את עצמי בצד של מי שטוענים שבפרקליטות המדינה נוהגים בשלומיאליות במקרה הטוב, או בטיפשות במקרה הפחות טוב.
טענתי זאת כשחיים רמון הועמד לדין בגלל שמישהו, כנראה, רצה בסילוקו מתפקידו כשר המשפטים ואמרתי זאת כשהיועץ המשפטי לממשלה יצא בהכרזות "בומבסטיות" ללא כל כיסוי בחומר הראיות בעניינו של משה קצב. עתה אומר זאת ביתר שאת: מה שעושים לראש הממשלה הוא פשוט בלתי נסבל; הן מהאספקט המשפטי הטהור והן מהאספקט הציבורי.
להגיש בקשה לגביית עדות מוקדמת במקרה זה, זו פשוט רשעות. אין לכך הצדקה משפטית גם אם סדרי הדין הפלילי מאפשרים זאת - בעיקר לאחר שהוגש כתב אישום או במקרים של עבירות-לכאורה בסחר בבני אדם, ואין לכך גם הצדקה ציבורית. יכול להיות שאהוד אולמרט קיבל שוחד במעטפות, אבל הציבור צריך לראות את התמונה כולה לאחר שמוגש כתב אישום, ולא רק לשמוע בפומבי באולם בית המשפט עד אחד ששוטח את טענותיו.
מה שיספר העד במהלך גביית עדותו המוקדמת, ייתכן שיהיה אמת לאמיתה, אבל לכל אחד מהאזרחים צריכה להיות האפשרות לשמוע גם צדדים אחרים של הפרשה; למשל, את הגירסה של מי שמואשם בקבלת שוחד. מה גם שהעד איננו כזה שאי אפשר יהיה לאתרו אם יוחלט להגיש כתב אישום לאחר סיום החקירה ולצרף את שמו לרשימת עדי התביעה. אני מניח שגם לא תישמע כל טענה שיש חשש שאמצעי לחץ, איום או הפחדה, או כוח או הבטחת טובת הנאה, יניאו את העד מלמסור עדות אמת במהלך המשפט.
לא זאת אף זאת, כיצד יכולה להתקיים חקירה נגדית ראוייה בבית המשפט של העד הזה אם הסניגורים יקבלו רק חלק מזערי מחומר החקירה, קרי רק את הודעותיו במשטרה של אותו העד - ולא את כל מה שאמרו אחרים בנושא? אורי מסר, לדוגמא, בוודאי מסר גירסה משלו; כלום לא יהיה זה ראוי שגם גירסתו תוצג בפני הסניגוריה לפני שהיא נערכת לשאול את העד שאלות?
כל אלו מכעיסים אותי לא רק כאזרח שלא היה רוצה שראש ממשלה יודח בגלל גחמות של אנשים בפרקליטות המדינה שאיני סומך לחלוטין על שיקול דעתם, ולא רק בגלל שני המקרים שכבר הוזכרו לעיל, אלא כמי שמופיע יום-יום בבתי המשפט. הליך הוגן ומשפט ראוי הם מאבני היסוד של שיטת המשפט שלנו. כל אדם זכאי לכך שכבודו לא יהיה למרמס. גם ראש ממשלה, שאינו אהוב על רובנו בגלל הרבה סיבות טובות, רשאי לדעת שסניגוריו אינם מכים באפלה כאשר הם מגיעים לבית המשפט.
יש גם להניח שמיד לאחר שתישמע עדותו של העד בבית המשפט המחוזי בירושלים, אם בבית המשפט העליון לא תהיה התעשתות נאותה, תקום זעקה נוראה. הכל יבקשו את ראשו של מי שזה עתה "הואשם" בנטילת שוחד, והמרכאות הושמו כאן במכוון: גם לאחר שהעד יסיים את עדותו אין עדיין כל ביטחון שבפרקליטות המדינה ישתכנעו שזה צריך להיות סעיף האישום בכתב האישום, אם בכלל, וזו בדיוק הבעיה. מה שנקבל הוא משפט-חוצות כמו שבפרקליטות המדינה אוהבים: ללכלך. להשמיץ. לגרור בכיכר העיר את מי שעד לא מכבר היה מורם מעם.
חבל שזה קורה לנו שוב ושוב.
ד"ר חיים משגב, עורך-דין ומרצה למשפט
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
