אמריקה יושבת על הגדר

התגובה האמריקנית לבשורה שיצאה בו-זמנית מירושלים, דמשק ואנקרה, על פתיחת שיחות שלום בערוץ הישראלי-סורי היתה צוננת ביותר. רוצים לומר - זה עניין שלכם. אתם מדינה ריבונית. סוריה היא מדינת טרור שצריכה להוכיח לנו שהיא מתחילה לצעוד בכוון הנכון. אם תוכיח שהיא לא כזו, אולי נגלה יותר עניין.

סוריה מייצגת כל מה שממשל בוש יוצא נגדו. מדינה דיקטטורית שמדכאת את אזרחיה, מעודדת ותומכת בטרור נגד החיילים האמריקנים בעיראק, נגד ישראל, ומחבלת בכל ניסיון לייצב דמוקרטיה בלבנון.

ממשל בוש מושקע עד מעבר לצווארו בערוץ הפלסטיני. הם מקווים להסכם מדף עד סוף הקדנציה ב-20 בינואר 2009. הם יודעים שממשלה ישראלית אינה מסוגלת להיכנס לוויתורים בשני הערוצים יחד. עם ראש ממשלה ישראלי בחקירה, גם בוושינגטון מבינים שלא בטוח שהממשלה הנוכחית יכולה לוותר אפילו בערוץ אחד.

תמיכה אמריקנית בערוץ הסורי? הצחקתם אותם. אחרי נאום בוש בכנסת על פייסנות-כניעה נוסח צ'מברליין ב-39 הוא יהיה שותף לפייסנות מול הסורים? אחרי ההד שהיה לנאום הזה בתקשורת האמריקנית?

אבל מה לא עושים בשביל חבר. ג'ורג' בוש באמת אוהב את החבר שלו, אהוד אולמרט, ובמהלך פגישה עם כתבים ישראלים בבית הלבן לפני צאתו ארצה, נראה ממש מודאג מהפרשה המאיימת על עתידו הפוליטי והאישי של אולמרט. בוש שאל מה הוא יכול לעשות בשביל החבר. הכתבים לא ממש ידעו מה לייעץ. את התשובה קיבל בוש בארץ, אולי בשיחה ידידותית עם החבר בפסגת המצדה. אולמרט ביקש קצת חבל - וקיבל. לא הרבה יותר מזה. וכך יכולה היתה ישראל להודיע על חידוש הערוץ הסורי.

"זה מאמץ שממשלת ישראל עושה. זה לא תחליף לערוץ הישראלי-פלסטיני, שהגיע לשלב של שיחות ישירות", אמר דובר מחלקת המדינה, שון מקורמק. "טורקיה החליטה למלא תפקיד. אלו החלטות של מדינות ריבוניות". כלומר - אנחנו לא במשחק. עכשיו נראה אתכם עושים משהו בלעדינו.

מה באמת חושבים האמריקנים על הערוץ הזה? "סוריה יכולה להתחיל למלא תפקיד יותר מועיל באזור אם היא רוצה לעשות זאת. היא יכולה להתחיל להכיר בריבונות של לבנון, על-ידי סימון הגבול בין שתי המדינות, לרבות חוות שבעא כדי שהעניין הזה ייפתר", מסביר מקורמק.

יש לאמריקנים עוד הרבה דוגמאות, אבל הם לא רוצים לקלקל לאולמרט את המסיבה. בינתיים הם יושבים על הגדר. ברור לכל בר-דעת שבלי כניסת ארה"ב לעניין, אין לשיחות עם סוריה כל ערך. אמריקה צריכה להיות שם כדי להשיג ההסכם, לקביעת סידורי הבטחון. רק התקרבות בין ארה"ב וסוריה תאפשר לדמשק להתנתק מהחיבוק האסטרטגי האיראני. אבל זה כנראה לא יקרה בימי ממשלו של הנשיא הנוכחי, ג'ורג' בוש, שבלאו הכי מחשב את קצו לאחור בבית הלבן.