ארה"ב: הדמוקרטים זועמים - ליברמן בעד מקיין

לפני ימים ספורים קלטו מצלמות הטלוויזיה מרחוק חילופי דברים באולם מליאת הסנאט האמריקני בין הסנאטורים ברק אובאמה לג'וזף ליברמן.

ליברמן ניגש ללחוץ את ידו של אובאמה כדי לברכו על ניצחונו בהתמודדות על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות - אך לאובאמה היו דברים אחרים לומר. הוא הוביל את ליברמן לפינת האולם ושם הם ניהלו במשך שלוש דקות שיחה ערה. מתנועות הגוף היה ניתן ללמוד שהמועמד הדמוקרטי לנשיאות נראה כעוס ביותר ויש לו סיבה טובה: הסנאטור ליברמן - שהיה בשנת 2000 המועמד הדמוקרטי לסגן הנשיא - תומך בגלוי במועמדותו לנשיאות של הרפובליקני ג'ון מקיין.

כשאובאמה הטירון הפוליטי הגיע לסנאט בנובמבר 2004, ליברמן המכהן בסנאט מ-1988, חנך אותו וסייע לו להתאקלם בוושינגטון. אבל בימים אלה, הסנאטור היהודי - המשתייך אמנם לרוב הדמוקרטי בסנאט ועומד בראש הוועדה לביטחון המולדת - תומך בצורה נלהבת במקיין הרפובליקני.

נבעט בגלל המלחמה מעיראק - וחזר כעצמאי

הסנאטור ג'וזף ליברמן הוא אולי הנכס האסטרטגי החשוב ביותר של ישראל בקונגרס האמריקני. העזרה שליברמן מעניק למקיין היא קריטית - בעיקר בקרב היהודים. הסיוע של ליברמן עשוי לעזור למקיין לנצח בפלורידה, "המדינה המתנדנדת" הגדולה ביותר, שהפסדו של אל גור בה ב-2000 מנע מליברמן לכהן כסגן הנשיא.  

הסנאטור ג'ו ליברמן היה פוליטיקאי אהוד מאוד בקרב הדמוקרטים - עד למלחמה בעיראק. מרבית הדמוקרטים מתנגדים למלחמה, אך ליברמן תומך בעמדת ממשל בוש בכל הקשור לעיראק. מסיבה זו, הודח ליברמן ממועמדות המפלגה הדמוקרטית בבחירות המקדימות לסנאט במדינתו, קונטיקט. במקומו, הציבו ארגונים ליברלים מועמד משלהם, נד למונט, שהפך למועמד הדמוקרטי לסנאט מטעם קונטיקט.

למרות הדחתו מהמפלגה, התמודד ליברמן בבחירות אמצע הכהונה בנובמבר 2006 כמועמד עצמאי - וניצח. הוא חזר לקדנציה הרביעית שלו בסנאט, כשהוא מגדיר עצמו "דמוקרטי-עצמאי" והבטיח את הרוב של הדמוקרטים בסנאט: 49-51. הוא חלק מסיעת הרוב, אבל המחויבות שלו רופפת. בסנאט הוא דמוקרטי לכל דבר, מחויב לשמור על הקו המפלגתי, אבל מחוצה לו הוא נלחם למען בחירת מקיין הרפובליקני לנשיא ארה"ב.

הימור פוליטי

בשבוע שעבר הפכו הלחשושים בקרב הדמוקרטים לשיחות גלויות - והדמוקרטים דרשו מליברמן להבהיר אם הוא דמוקרטי או רפובליקני. זאת, לאחר שליברמן השתתף ביום שני שעבר באירוע לאיסוף כספים של "הקואליציה היהודית לנצחון מקיין 2008" בוושינגטון, שבו ליברמן תקף את עמדותיו של אובאמה בנושא ישראל ואיראן. יומיים אחר כך השתתף הסנאטור מקונטיקט בשיחת ועידה שבה תקפו רפובליקנים את עמדת אובאמה בנושא איראן.

ליברמן אף ציין כי אם מקיין יבקש זאת ממנו, הוא ישקול לנאום בוועידת המפלגה הרפובליקנית ב-1 בספטמבר במינסוטה, שבה יבחר מקיין רשמית למועמד לנשיאות. בראיון שהעניק ל"וושינגטון פוסט" אמר ליברמן: "אני מתכוון לעשות ככל יכולתי לסייע למקיין להיבחר, ויהיו מקרים שבהם אעיר בצורה הוגנת על עמדותיו של הסנאטור אובאמה".

כל עוד קולו של ליברמן חיוני לדמוקרטים בסנאט, הם אינם יכולים להתנער ממנו. מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, הארי ריד, נאלץ לקיים עם הסנאטור הסורר שיחה אחד על אחד אך אחריה הבהיר את חשיבותו של ג'ו ליברמן להשגת הרוב הדמוקרטי בהצבעות חשובות. "בשלב הזה, איני מתכוון לאיים על איש", הבהיר ריד. משמעות הדברים ברורה: אם וכאשר ישיגו הדמוקרטים רוב מוצק בסנאט, יוכלו לשלול מליברמן את מעמדו כיו"ר וועדה. מבחינת אובאמה, שהפך למעשה למנהיג הדמוקרטים, העניין ברור.

ליברמן נטל כאן הימור פוליטי: אם יצליח, הוא יוכל להתמנות לתפקיד שר בכיר ביותר בממשל של מקיין - שר ההגנה או  מזכיר המדינה. אך אם ינצח אובאמה בבחירות לנשיאות, הוא מסתכן באובדן מעמדו הבכיר בסנאט. גם במקרה של נצחון דמוקרטי סוחף בסנאט יאבד מכוחו: הוא אמנם יישאר בסנאט לארבע שנים נוספות, אך כבר לא יהיה חיוני לדמוקרטים לשם השגת הרוב - ויאבד את מעמדו הבכיר כראש וועדה.