האם אטיאס ימשיך לאפשר התניית סלולר באינטרנט?
משרד התקשורת החליט להחיל את האיסור על התניית שירות בשירות על חברות הסלולר המחייבות לקוח לרכוש חבילת גלישה בתמורה לטלפון מדור 3. אך האם הפרשנות החדשה באמת תציל את הצרכנים? ומה עושים לגבי הלקוחות שכבר אולצו לרכוש חבילות גלישה? למשרד התקשורת הפתרונים
"ניצחנו!" אמר לי בקול תרועה רמה אחד הקוראים, כאשר התפרסמה לפני ימים אחדים הודעת משרד התקשורת בדבר האיסור שהוטל על חברות הסלולר להתנות רכישת מכשירים מהדור השלישי בקניית חבילת גלישה באינטרט. את ההוראה החדשה, נציין, שלח מנכ"ל משרד התקשורת, מרדכי מרדכי.
לכאורה, צדק הגולש. כחודשיים בלבד לפני כן כתבתי כאן על התופעה המקוממת הזו. הבעיה העיקרית הייתה, שלפי פרשנות קודמת של משרד התקשורת לגבי חוק התקשורת (בזק ושידורים), אילוצם של הצרכנים לרכוש חבילות גלישה כחלק מעסקת רכישת מכשיר מדור 3 לא היה בגדר התניית שירות בשירות. לאור זאת הצעתי כמה דרכים אפשריות לשינוי המצב, שלפחות אחת מהן - שינוי רשיונן של חברות הסלולר - יכלה להיות מהירה למדי.
בין לבין קיים משרד התקשורת שימוע לחברות הסלולר, ולפני כשבוע יצאה הודעתו בעניין זה, זו שבעטייה צהל כל כך הגולש. לכאורה, אכן הישג.
ואולם בהודעה לעיתונות לא צוין מה היסוד לשינוי עמדת המשרד. אך זו לא הייתה הבעיה היחידה בעמדת המשרד. למעשה, יותר משהצטייר ממנה פתרון לבעיה, היא עוררה עוד ועוד שאלות ותהיות.
כך, למשל, המשרד הודיע כי "ככל שקיימת לצרכן חלופה כלכלית אפקטיבית, שבה לא מתקיימת התניית שירות בשירות, הרי המשרד לא יראה בפעולה משום התניית שירות בשירות".
מהי בדיוק אותה "חלופה כלכלית אפקטיבית" לחבילות הגלישה היקרות שעד עתה כפו חברות הסלולר על רוכשי המכשירים מדור 3? ואיך מודדים, אם בכלל, חלופה כזו?
יתרה מזאת: הרי כבר כיום פחת משמעותית מספר המכשירים שאינם מדור 3 אשר מציעות החברות ללקוחותיהן. בלי הרבה גינונים יעלו כעת חברות הסלולר את מחירי המכשירים הללו (אם בכלל ימשיכו לשווק אותן), והנה חלופה כלכלית אפקטיבית... לכיסיהן של החברות. ואם כך, מה הועילו חכמים בתקנתם?
מה הועילו חכמים?
כבר לפני חודשיים עמדנו על כך שיהיה צורך למצוא פתרון לכל אותם צרכנים שמצאו עצמם שבויים בידי חברות הסלולר עקב הפרקטיקה שכעת החליט משרד התקשורת שהיא בעצם פסולה. אך בהודעת המשרד אין זכר לעניין זה.
לא ברור האם עמדת המשרד – כי על "חברות הסלולר להפסיק לאלתר כל פעילות אשר יש בה משום התניית שירות בשירות" – פירושה כי יהיה על החברות הללו, לפחות מכאן ואילך, להפסיק לחייב את הצרכנים בגין מחיר חבילת הגלישה שנכפתה עליהם.
אם אכן כך, איך בדיוק יתבצע הדבר, ובאיזה לוח זמנים? ואם לא - האם פשוט ייזנחו אלה לגורלם המר, עד תום תקופת ההתחייבות שנכפתה עליהם?
כל זה מבהיר מדוע השמחה מוקדמת, ואולי כלל אינה במקומה. ואם כבר מעכירים שמחה, הנה עוד קצת: זיגזוג פרשני מין הסוג שעשה משרד התקשורת בפרשה זו אינו נכון ואינו מכובד. אינו נכון, מפני שקל לתקוף אותו מבחינה משפטית, הן בשל עצם לשון החוק והן בשל עצם התנהלות המשרד. שהרי מה, אם בכלל, קרה מאז החל המשרד להידרש לעניין זה? ואם לא קרה כלום, מדוע השתנתה לפתע פרשנות המשרד לחוק? והעניין אינו מכובד בדיוק בגלל מה שמתואר במשפט הקודם.
משרד התקשורת יכול היה, כאמור, למנוע התבזות מעין זו אילו פעל בדרכים העומדות לרשותו, בין היתר באמצעות שינוי רשיונן של החברות, כפי שעשה בתחומים אחרים.
לאור כל זאת שאלנו את משרד התקשורת מה ייחשב ל"חלופה כלכלית אפקטיבית" על מנת שחברות הסלולר יעמדו בדרישת המשרד בעניין זה?; האם המשרד ער לכך שחברות הסלולר כבר הפחיתו בצורה משמעותית את מספר המכשירים שאינם מדור 3 המוצעים לצרכנים, דבר היכול לרוקן מתוכן קיומה של חלופה שכזו?; האם עמדת המשרד היא שיש לשחרר מהתניית שירות בשירות גם לקוחות שכבר מחויבים על פי השיטה הקודמת; ואם כן, מה בדעת המשרד לעשות בעניין זה.
ואתם הבנתם?
קשה לומר שניתנו תשובות של ממש לשאלות, אך שיפטו בעצמכם את תגובת משרד התקשורת: "כחלק ממדיניותו הצרכנית שמוביל משרד התקשורת, המשרד הציב לנגד עיניו את קידום המדיניות 'לא צרכת – לא שילמת', במסגרתה ישלם לקוח רק עבור שירות אותו צרך, כחלק מהגברת השקיפות של הלקוח אל מול החברות. לאור זאת, משרד התקשורת יצא בהודעה לציבור על החלטתו לאסור על החברות הסלולריות להתנות רכישת שירותי דור שלישי ברכישת שירות גלישה בפורטל תוכן".
"בימים האחרונים התקבלו תלונות רבות מהציבור על כך שהחברות מנסות להתחמק מקיום הוראה זו, והן ממשיכות לגבות את התשלום בצורה אחרת".
לגבי תחולת ההוראה: מאחר שמדובר בפרשנות קיימת ולא במדיניות חדשה, אכן, התחולה צריכה להיות גם ביחס לחוזים קיימים. אולם, מאחר ומצד שני, הנחיית משרד התקשורת הייתה שונה, נדרשת החלטת מדיניות של המשרד בנושא.
היום (ב') יקיים מנכ"ל משרד התקשורת, מרדכי מרדכי, דיון מורחב עם הדרג המקצועי במשרד על מנת לבחון את המצב ולהביא לפתרון הסוגיה."
הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות