איגוד הכירורגים: "המחסור במנתחים - סכנה לבריאות הציבור"
מחלקות הניתוח משוועות לכוח אדם, אבל סטודנטים לרפואה לא ממהרים להתמחות בכירורגיה. "נחצו קווים אדומים, הסיכון לחולים הולך וגדל"
באסיפת חירום שקיימו חברי האיגוד לפני כשבועיים התברר כי באחת המחלקות הכירורגיות בבית החולים "הלל יפה" בחדרה אין מתמחים והמומחים נאלצים לבצע תורנויות. "אני מתקשה לנהל לוח תורנויות ומחייב את המומחים לעשות תורנות", אמר בישיבה מנהל המחלקה פרופ' אהוד שטרנברג. כירורג אחר שנכח בישיבה ציין כי "נחצו קווים אדומים רבים בהפעלת המחלקות, סטאז'רים נשארים תורנים, מומחים עושים תורנויות, פנימאים ומרדימים מרוויחים יותר מהכירורגים".
ב"הלל יפה" התקבלו בינתיים שני רופאים מתמחים ומבית החולים נמסר כי הבעיה נפתרה, אבל בבית החולים הממשלתי בנהריה ובבית החולים העמק צפויה בעיה כזו בקרוב. "שלושה מתמחים עומדים לסיים את ההתמחות ואין לנו שלושה אחרים במקומם. זה מטומטם לחכות לרגע בו לא יהיה אף מתמחה. מה נעשה כשנגיע למצב כזה? אי אפשר לסגור את המחלקה או לסגור את המיון כדי שלא יגיעו מקרים בלילה", אמר מנהל מחלקה כירורגית באחד מבתי החולים ל-ynet.
הכירורגיה מאבדת במהירות את דור ההמשך (צילום: פוטוס)
"גדל הסיכון לחולים המגיעים לבתי החולים"
הדוברים בישיבה ציינו כי "כתוצאה ממצב חמור זה גדל מאד הסיכון לחולים המגיעים לחדרי מיון, חדרי ניתוח ומחלקות כירורגיות". אחד מהכירורגים הציע "להימנע מהבלטת המצוקה בתקשורת", כדי לא להרתיע סטודנטים לרפואה שמעוניינים להתמחות בכירורגיה.הסיבה למצוקה קשורה למיעוט הסטודנטים לרפואה שמבקשים להתמחות בכירורגיה. מחקר פיילוט שנערך על ידי פרופ' צ'רלס וייסמן מהדסה מצא כי פחות מ-15 אחוז מהסטודנטים הביעו רצון להתמחות בכירורגיה. בין
בישיבת החירום הכירורגים התייחסו לכך ואמרו כי "הכירורגיה הכללית מאבדת במהירות את דור ההמשך שלה. מספר בוגרי הארץ הפונים להתמחות בכירורגיה כללית הולך וקטן ואיכות המתמחים וההתמחות נמצאים בירידה". עוד נאמר כי בשנים הקרובות צפויים לפרוש כעשרים מנהלי מחלקות ובכירים נוספים, דבר שיחריף את המצוקה.
ד"ר יצחק ברלוביץ', מנהל בית החולים וולפסון בחולון, סבור שהבעיה של הכירורגים, כמו גם של מקצועות רפואיים נוספים המוגדרים כ"מקצוע במצוקה" (בהם מרדימים ורופאי פגים) יכולה להיפתר על ידי הגדלת מספר הסטודנטים המסיימים את בתי הספר לרפואה בישראל. "כך יגדל ההיצע של בעלי מקצועות רפואיים. לשמחתנו, בוולפסון לא הגענו למצב שבו מומחים מבצעים תורנויות, אבל גם אצלנו יש בעיה. יש לנו תקנים במחלקה לכירורגיה שאנחנו לא מצליחים לאייש כבר זמן רב".
בקרוב צפוי להסתיים הליך בוררות הרופאים, העוסק גם במקצועות הרפואיים שבהם ישנו מחסור. הרופאים יבקשו לאפשר להם תגמול כספי גבוה יותר או עבודה במסגרת שר"פ (תשלום עבור בחירת רופא). הצעות נוספות של הכירורגים כדי לפתור את מצבם כוללות העסקה של רופאים מקצועיים במחלקות וזאת על מנת להקל על עבודת הכירורגים, והעסקה של כירורגים מחו"ל.
"אחרי תורנות לא צריך להתאמץ לעשות תאונה"
רופא מומחה צעיר במחלקה כירורגית בבית חולים גדול במרכז הארץ מתנגד נחרצות להמשיך ולעשות תורנויות. בימיו הלא רחוקים כמתמחה עבר שלוש תאונות דרכים בדרכו חזרה לביתו אחרי תורנות. "תורנויות בכירורגיה הן לא קלות. אתה מגיע לעבודה בבוקר, אחר כך מתחיל תורנות בלילה ונשאר עד עשר בבוקר, או שתיים עשרה או שתיים ולפעמים אפילו עד הערב. יום עבודה יכול להמשך עד 32 שעות. אחרי זה אתה לא מרוכז בנסיעה ולא צריך להתאמץ הרבה בשביל להרדם". התורנויות של הכירורגים בלילה כוללות עבודה במיון, ביצוע ניתוחים דחופים וטיפול בנפגעי טראומה. לדברי ד"ר א', "אי אפשר אפילו לישון שעתיים-שלוש בתורנות כזו".
בתאונה הראשונה התנגש במכונית שלפניו לאחר שכנראה נרדם באמצע פקק; בתאונה אחרת, אותה ביצע לאחר 32 שעות של תורנות, נכנס עם מכוניתו בגדר הפרדה בכביש; בתאונה שלישית פגע ברכב חונה. "למזלי היו לי רק בעיות עם האוטו ולא בעיות גופניות", הוא אומר, "אחרי התאונה השלישית התחלתי לישון באיזה חדר כמה שעות לפני שאני נוסע הביתה".
כיום הוא מומחה ומבצע מספר כוננויות בחודש. הוא נמצא בביתו אך נקרא לבית חולים אם יש אירוע דחוף. "מומחים לא יכולים לעשות תורנויות, כי לא יהיו מספיק מומחים. אם מומחים ילכו הביתה אחרי תורנות יצטרכו לסגור חדרי ניתוח או להוריד פעילות וזה יצור בעיות אחרות של תורים לניתוחים. זה מצב לא נורמלי שמומחים שעברו את גיל 45 צריכים לעשות תורנויות".
