תעודות הזהות החכמות יוצאות לדרך
בתום עיכוב של עשור, נחתם היום הסכם בין משרד הפנים ל-HP, במסגרתו תספק החברה את תעודות הזהות החכמות לתושבי ישראל
משרד הפנים הוציא לאורך שנים מספר מכרזים לביצוע ואספקת תעודות הזהות החכמות, אך גם משנבחרה החברה המבצעת (HP), נתקל המרכז בקשיים והתנגדויות. בזבוז
כספי הציבור והמחדל המתמשך שנקשרו בפרויקט עוררו ביקורת ציבורית. גם למכרז הנוכחי בו זכתה HP הוגשה התנגדות של דפוס בארי, שנדחתה לאחרונה בידי בג"צ.
התעודה החכמה, אמורה לאפשר לכל אזרח לבצע פעולות מקוונות ולמלא טפסים אלקטרוניים ישירות מול מאגרי המידע הממשלתיים ולחתום על טפסים אלה בחתימה דיגיטלית.
במקביל לחתימת הסכם עם הגוף שינפיק את תעודות הזהות החכמות, משרד הפנים מקדם את הצעת חוק "תעודת זהות / מסמך נסיעה ומאגר מידע ביומטרי" (PDF). הנפקת התעודות תלויה בכך שהצעת החוק תתקבל בכנסת. לפני כחודש אושרה ההצעה בקריאה ראשונה.
ההצעה מבקשת לשלב פרטים ביומטריים במסמך תעודת הזהות, הכוללים טביעות אצבע וצילומים ממוחשבים של תווי פנים, וכן להקים מאגר מידע עם הפרטים הביומטריים של כל אזרחי המדינה, זאת כדי ליצור תעודת זהות חכמה ודרכון חכם, שתהיה קשה לזיוף.
מיהו ישראלי?
שר הפנים מאיר שטרית ציין, לא בפעם הראשונה, את 350,000 התעודות המזויפות הקיימות בישראל וכינה את המצב הקיים שערוריה. “כיום", אמר השר, "אין דרך לשוטר לדעת האם מי ניצב לפניו הוא ישראלי".
שטרית העלה על נס את חשיבות התעודה בחתימה אלקטרונית ובהצבעה ממוחשבת. שר הפנים הודה לאנשי החשב הכללי, לחברת HP, לאנשי משרד הפנים ולמשטרה שעזרה באיפיון התעודה.
החוזה עם HP נקבע לחמישה מיליון תעודות, כאשר עלות כל תעודה הוא 46 שקלים – סך הכל, 230 מיליון שקל. האזרחים ישלמו את עלות התעודה באמצעות אגרות החידוש. שטרית ציין כי עוד יגובש נוהל לגבי יישום חלוקת התעודות.
אריה בר, מנכ"ל משרד הפנים תיאר את הקשיים שהיו במכרז. עוד הביע בר את צערו על כך שהחוק המתאים, חוק תעודת זהות ומסמך נסיעה ביומטרי, טרם התקבל באופן סופי בכנסת.
האם המאגר נחוץ?
בתשובה לשאלת ynet לגבי נחיצות המאגר, אמר מנכ"ל משרד הפנים, כי המאגר חיוני, לצורך שחזור תעודות שאבדו. לטענת בר, המאגר לא יהיה ניתן לאגירה או העתקה בשום אמצעי חיצוני, והוא יהיה מוצפן ותחת ניהולה של רשות מיוחדת אשר תוקם לטובת הנושא, ותחת פיקוחה של ועדת שרים.
השר שטרית אמר ל-ynet כי למי שחוששים מפגיעה בפרטיות אין מה לדאוג. לטענת השר הוגדרו תנאים מאוד נוקשים לגבי גישה למאגר ומי יורשה לשלוף ממנו מידע. השר הביא כדוגמה מדינות כמו ארצות הברית ויפן, בהן נדרשים אורחים למסור טביעות אצבעות וצילומי פנים הנשמרים במאגר.
המאגר – בכיה לדורות
עו"ד דן חי, יושב ראש הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין ומי שכתב ספר בנושא, דוחה את הטענות של השר שטרית ומסביר כי באף מדינה מערבית אין מאגר כולל של כלל האזרחים. עו"ד חי אומר שאם המאגר יפרץ, “יש פה מחשבה מאוד צרה, שמסתכלת על אינטרסים מאוד צרים של גורמי שלטון, ולפגוע ביכולת של כולנו לעשות שימוש בטביעות אצבע. זו תהיה בכיה לדורות".
עו"ד חי אומר שהמאמץ הוא להכשיל את קיום המאגר – לא את התעודות החכמות. גם אם במקרה אחד למיליון הדבר ישמש לתפיסת פושע, הדבר לא מצדיק את הפגיעה בפרטיות של כולנו".
