יש הוכחות: שיפור הכבישים מציל חיים
החלטתו של שר התחבורה והבטיחות בדרכים, שאול מופז, להתמקד בטיפול בקטעי כביש מסוכנים - מוכיחה את עצמה. עד 50% פחות תאונות קטלניות בכבישים האמורים, וירידה של 30% בסך הכל
השקעה ממוקדת בכבישים בעייתיים מצילה חיים: על-פי דו"ח חדש של החברה הלאומית לדרכים, טיפול מיידי במוקדי סיכון - בהם מתרחשות יותר תאונות מהממוצע - מפחית את מספר התאונות הקטלניות בשיעור של עד 50%. דו"ח של החברה הלאומית לדרכים (מע"צ החדשה), שיוגש בתחילת השבוע הבא לשר התחבורה והבטיחות בדרכים, שאול מופז, חושף כי טיפול ממוקד בכבישים שאינם בטיחותיים מביא לירידה של עד 50% במספר התאונות הקטלניות. עוד עולה מהדו"ח, כי הטיפול במוקדי הסיכון מפחית גם את מספר התאונות הכללי בשיעור של עד 30%.
ראוי לציין, כי את ההחלטה על העדפת הטיפול במוקדי סיכון על-פני תחזוקה שוטפת, הוביל שר התחבורה. זאת, בניגוד לדעת כמה מאנשי המקצוע בחברה הלאומית לדרכים, שסברו כי יש להסיט חלק גדול יותר מהתקציב לטובת תחזוקה שוטפת ומונעת. בהתאם למדיניות השר, ב-2008 הועבר תקציב של כ-170 מיליון שקל לטיפול ב-68 מוקדי סיכון. במע"צ אומרים כי כתוצאה מכך, לא בוצע השנה ריבוד - פעולה הנדסית שנועדה לשפר את הכביש ואת איכות הנסיעה - באף אחד מכבישי הארץ.
דו"ח החברה הלאומית לדרכים: טיפול מיידי בתשתיות לקויות מציל חיים (צילום: חגי אהרון)
איתור מוקדי הסיכון מתבצע על-ידי ניתוח סטטיסטי של נתוני תאונות, ובדיקת ההשפעה של תשתית הכביש על כל תאונה. הטיפול במוקדי הסיכון יכול להיעשות במספר דרכים: חידוש אספלט, התקנת מעקה בטיחות, הרחבת שוליים, שינוי גיאומטריית הכביש, ועוד.
מלחמה גלויה, מלחמה סמויה
השיפור המוצג בדו"ח מצביע גם על בעיה חמורה: מדינת ישראל אינה משקיעה מספיק בשיפור תשתית הכבישים. על-פי נתוני מע"צ, התקציב הקיים של החברה מאפשר טיפול ב-25% בלבד ממוקדי הסיכון שאותרו ברשת הכבישים. הסיבה לפער העצום בין מספר מוקדי הסיכון הקיימים לאלו המטופלים, היא כמובן תקציבית. כך תיאר את המצב העגום מנכ"ל החברה, אלכס ויז'ניצר, בדיון שנערך לאחרונה בוועדת הכלכלה בכנסת: "יש לנו רשימת פרויקטים (של מוקדי סיכון, ש.ה) בסדר גודל של מיליארד שקל, אבל אנו יכולים לבצע סדר גודל של מקסימום 250 מיליון שקל מאילוצים תקציביים".יש לציין כי תקציב האחזקה של מע"צ אמור היה לגדול ב-2008 מ-800 מיליון שקל למיליארד שקל. אולם, בעקבות קיצוץ רוחבי בתקציב משרדי הממשלה, נשאר התקציב ללא שינוי. על חלוקת תקציב האחזקה ניטשה מלחמה - סמויה וגלויה - בין מע"צ, משרד התחבורה ומשרד האוצר. בהתאם למדיניות שהוביל שר התחבורה, שונתה החלוקה הפנימית של התקציב, כך שחלק ניכר ממנו הופנה לטובת איתור וטיפול במוקדי סיכון.
מי הסיט את התקציב?
הסטת התקציב עוררה לא מעט ביקורת - בעיקר מצד מע"צ: כמה מבכירי החברה מתחו ביקורת על כך שלא נשאר מספיק כסף לפרויקטים של תחזוקה שוטפת. במע"צ הסבירו כי למרות חשיבות הטיפול במוקדי סיכון, הקטנת תקציב התחזוקה השוטפת יביא להזנחת כבישים - וכתוצאה מכך גם לפגיעה בבטיחות. את מרבית הביקורת הגלויה הפנו במע"צ, מטעמים מובנים, אל משרד האוצר. אלא שבשיחות סגורות, האשימו במע"צ גם את בכירי משרד התחבורה, וטענו כי מניעים פוליטיים גורמים לכך שעיקר תקציבה של החברה מופנה לפיתוח פרויקטים חדשים. זאת, במקום להסיט חלק גדול יותר מהתקציב לטובת אחזקה.אלא שבמשרד האוצר והתחבורה דוחים את טענות מע"צ. לדברי בכירים בשני המשרדים, קביעת המדיניות היא תפקידו של השר האחראי, ונתונה בידיו האפשרות לקבוע את סדר העדיפויות לפיו תפעל מע"צ. ממצאי הדו"ח מוכיחים כי לפחות בטווח הזמן המיידי, שינוי המדיניות משיג תוצאות ראויות. כדאי גם להוסיף כי תוכנית ההאצה הכלכלית שהציגה הממשלה בחודש שעבר, כוללת תגבור תקציב אחזקת הכבישים בסכום של כ-300 מיליון שקל.
לפנייה לכתב/ת 
