כוחו של הרגל
רשימת קדימה לכנסת לא מחדשת ולא מפתיעה. מופז ציפה להכניס יותר אנשים המזוהים איתו, אבל המהלך נבלם. עכשיו מצפים ממנו אנשיה של לבני "שיתאפס" ויתחיל לתרום לקמפיין
הדבר העיקרי שאפשר לומר על רשימת קדימה לכנסת
הוא שבעצם - אין מה לומר עליה. היא לא דרמטית. אין בה הברקות, אין בה הפתעות, ולמזלה של ציפי לבני, גם אין בה נפילות מביכות. מצד שני, לבני תצטרך לעשות לציבור שטיפת מוח רצינית כדי לגרום לו לשכוח כי הרשימה שאמורה "להחזיר את ישראל לעצמה" - כדבריה - היא זו שהביאה את ישראל עד הלום, כולל המלחמה ההיא בלבנון, החקירות, ההדחות והתמונות המביכות האחרות.
הבשורות הטובות הן שקדימה לא נכנעה לדילים, או לפחות לא לכולם, וגם לא לקבוצות הלחץ שיצרו את התחושה אחרי הקרב בין לבני למופז כי המפלגה שבויה בידיהם של קומבינטורים מקצועיים. היא אמנם נכנעה לכוח ההרגל, אך בהשוואה לרשימת הליכוד ולרשימת העבודה, ללבני אין יותר מדי מה לדאוג. הרשימה שלה לא פחות טובה משתי הרשימות האחרות, ויש בה גם פרצופים חדשים. כשהקרב הוא "או ציפי, או ביבי או אהוד הלא-סימפטי", ספק רב אם העיסוק בהרכב הרשימות ימשיך להעסיק את הציבור.
הבעיה העיקרית עם רשימת קדימה לכנסת הבאה טמונה בבלבול שהיא יוצרת. מצד אחד, רוחמה אברהם-בלילא ואלי אפללו לא השתלטו על המקומות הראשונים בעזרת דיל כזה או אחר; אך מצד שני, שני פרופסורים - מנחם בן ששון ויצחק בן ישראל - נדחקו אחורה אל העשיריות הרחוקות, חיים רמון צנח למקום ה-17 עם הבטחה להיות חלק מההנהגה בכל מקרה, יוחנן פלסנר הוגלה לעשירייה השלישית, ארבע נשים מפארות את העשיריה הראשונה של קדימה, אולם רק לא יהודי אחד הצליח להתברג ב-30 המקומות הראשונים. עתניאל שנלר מצא את עצמו במקום ה-27.
הרשימה החדשה-ישנה
המנצחת - דליה איציק, רמון נדחק
אטילה שומפלבי
הנשים מובילות את קדימה: אחרי לבני ומופז ברשימה יו"ר הכנסת איציק, שזכתה בפריימריז. בהמשך הנגבי, בר-און, בוים, שטרית, אברהם-בלילא, דיכטר וסולודקין. רק לא-יהודי אחד ב-30 הראשונים. אבל האם הרשימה סופית?
השאלה היא האם ניתן ללמוד אחרי הפריימריז הללו משהו חדש על הקוד הגנטי של קדימה, האם ניתן יהיה להבין כיצד פועלים יחסי הכוחות וקבוצות האינטרס במפלגה. אחרי הבחירות לראשות המפלגה, התחושה היתה שהקומבינות ניצחו ונהרות של ועדי עובדים יכריעו מי ייכנס לרשימה ובאיזה מקום. הבוקר זה כבר לא ממש ברור.
לא חייבת למופז
בחירתה של דליה איציק למקום הראשון הופכת אותה למוקד כוח במפלגה. לעומתה, "תיק" שאול מופז נותר עמום. שר התחבורה עשה בחודשיים האחרונים את כל המאמצים האפשריים כדי לא לעשות שום דבר מועיל למפלגתו, וחיכה לפריימריז. מלבד כמה ראיונות פושרים לתקשורת, לא תרם לקמפיין הבחירות.
מופז ציפה לראות ברשימה הרבה יותר אנשים המזוהים איתו, אלא שנראה כי גם המהלך הזה נבלם או נכשל. אנשיה של לבני כבר מתחילים לאיים על שר התחבורה, ולדרוש ממנו להתייצב לצידה של יו"ר קדימה ולסייע לה בבחירות, לתרום את חלקו. "אם זה לא יקרה", הם אומרים, "היא לא תהיה חייבת לו דבר וחצי דבר. אין לו מחנה, אין לו אנשים, וגם אין לו עם מי להקים סיעה לעומתית. כדאי שיתחיל לעשות משהו, אם הוא רוצה תפקיד אחרי הבחירות. אנחנו עמדנו בכל הבטחה שנתנו לו".
בינתיים, מופז עסוק בלהיעלב. אמש, בגני התערוכה, לקח למנכ"ל קדימה כמה דקות כדי לגלות שהוא לא הוזמן אחר כבוד לבמה. האירוע כולו הוקפא לכמה שניות, ומופז הוזמן גם הוזמן. הוא, כמובן, ראה ונפגע. שוב שכחו אותו, לחשו אנשיו, וסימנו עוד קונספירציה מתוכננת על החגורה. לפי שעה, מופז, כמו רוב אנשי קדימה, תלויים בלבני. עם כל הכבוד לרשימה. ומופז יצטרך להתיישר. שלושה חודשים אחרי הפריימריז בהם הפסיד את ראשות קדימה, ממליצים לו אנשיה של לבני "להתאפס".
בלי הפתעות. לבני
צילום: ירון ברנר
ממליצים לו "להתאפס". מופז
צילום: ירון ברנר
המנצחת. דליה איציק
צילום: ירון ברנר
אחריה ברשימה, צחי הנגבי
צילום: ירון ברנר
מומלצים