נס לא קרה לנו? או שדווקא כן

לעתים קרובות נשמעות טענות על כך שהשימוש במילה נס הפך מופרז. תאונה ללא נפגעים - נס. המשבר הכלכלי דילג על החברה - נס. החבר התקשר בדיוק ברגע הנכון - נס. אלא שברוב המקרים, גם כשאנשים משתמשים במילה נס, הם לא באמת מתכוונים למובן המסורתי של המילה, זה שמתאר אירוע חד-פעמי, לא הגיוני, ואולי אפילו לא טבעי. 

ההלכה היהודית התחבטה בשאלה מה ראוי להיקרא נס, וה"משנה ברורה" סיכם: במקרה של אירוע שנוגד את חוקי הטבע, או במקרה שאדם ניצל ממאורע שלפי ההיגיון לא היה סביר שייצא ממנו בחיים (כמו

תאונה קשה שבה נמעך תא הנהג לחלוטין) - הרי זה נס ומברך "שעשה לי נס".

לעומת זאת, אם ההצלה נעשתה בדרך של תזמון יוצא דופן (למשל אם אדם עוכב בדרך ולכן לא עלה לאוטובוס שהיה מעורב בתאונה) - אין זה בהגדרת נס, אך יכול לברך "הגומל". אם אירע מאורע מופלא, אך שלא קשור בהצלת חיים ולא היתה בו הפרה בוטה של חוקי הטבע - יש להעלות תודה, אך לא לברך דבר. 

כמה אירועים בהיסטוריה של ישראל נחקקו בזיכרון הלאומי כ"נסים". השאלה הגדולה היא האם ההלכה היהודית היתה מגדירה אותם כך, כפי שקרה בחנוכה ופורים?

מלחמת המפרץ הראשונה

ב-16 בינואר 1991 פתחו כוחות הברית במתקפה על עיראק, לאחר שזו סירבה לסגת מכיבוש כווית. המלחמה פגעה פגיעה קשה בפוטנציאל האסטרטגי והצבאי של עיראק, לרבות הפוטנציאל הגרעיני שלה. אבדות העיראקים נאמדו ב-100 אלף איש, לעומת 340 הרוגים לכוחות הקואליציה. 

במהלך המלחמה, תקפה עיראק את מדינת ישראל וירתה לעברה כ-40 טילי סקאד עם ראשי נפץ קונבניצואנליים, שרובם נחתו בגוש דן. בהתקפות הטילים נהרג אדם אחד, ומספר קורבנות אחרים מתו מסיבות עקיפות, כגון התקפי לב. התקפות הטילים הסבו נזק לרכוש.

האם זה נס? רבים טוענים כי מספר הנפגעים המועט לעומת מספר הטילים שניחת על ישראל הוא נס של ממש. הלכתית, נראה כי הגדרת הנס תחול בעיקר על האנשים שהיו קרובים לפגיעות. מבחינה מדינית, כך התברר בדיעבד, לא היה איום של ממש.

קום המדינה

מדינת ישראל קמה ב-1948, אחרי מאבק שניהלו תושביה היהודים נגד שלטונות המנדט הבריטיים, נגד תושביה הערבים של הארץ ונגד מדינות ערב שהכריזו עליה מלחמה ביום הקמתה.

המאבק להקמת במדינה החל זמן קצר אחרי תום מלחמת העולם השנייה, כשגברה ההכרה ביישוב היהודי בארץ, ובתנועה הציונית בעולם, כי רק מדינה יהודית עצמאית וריבונית תוכל להמציא פתרון למצוקותיו של העם היהודי, שהתגלו במלוא קיצוניותן ברציחת כשישה מיליון יהודים בשואה.

ב-29 בנובמבר 1947 אימצה העצרת הכללית של האו"ם המלצות של וועדה שקבעה כי יש לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות - יהודית וערבית. עוד הוחלט כי המנדט הבריטי יסתיים ב-15 במאי 1948. היישוב היהודי חגג את קבלת ההחלטה, ואילו הערבים בארץ ומחוצה לה הכריזו שיילחמו נגדה - וכך היה. מכיוון ש-15 במאי היה שבת, התכנסה מועצת העם ביום ו', 14.5, והכריזה על הקמת מדינת ישראל.  

האם זה נס? מחלוקת. רבים מהפוסקים סברו שתקומת המדינה כ"מעטים מול רבים", מהחורבן שהיה בשואה לתקומה, הוא נס של גבורה ותחייה, וראוי להודות ולומר עליו הלל. אחרים כתבו כי מאחר שהמאורע אינו חורג מדרך הטבע, אין מקום לומר בו הלל.

נס ז'לגיריס

השנה: 2004. האירוע: המשחק המכריע על העלייה לפיינל-פור שנערך בתל-אביב. מכבי תל אביב נאבקת בז'לגיריס קובנה (ליטא), וכשנותרו 16 שניות לסיום היא עדיין מפגרת ב-6 נקודות. המשחק נמשך ו-2.2 שניות לסיום כשהתוצאה 94:91, הכדור של מכבי להוצאה מחוץ למגרש פנימה.

הפרשן אלי סהר אומר בשידור "עכשיו צריך נס עם הרבה הרבה סוכר". הכדור ניתן לגור שלף, ששולח אותו לאורך חצי מגרש היישר לידיו של דרק שארפ, שמסתובב זורק את הכדור מחוץ לקו השלוש וכופה הארכה. בסופו של דבר, מכבי מנצחת את המשחק ובהמשך גם זוכה בגביע אירופה.

האם זה נס? אם שואלים את אוהדי מכבי תל-אביב, ודאי שכן. אבל על-פי הגדרות ההלכה אין כאן נס - אולי מקום להכרת טובה.

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים התרחשה בין 5 ל-10 ביוני 1967 - והסתיימה בניצחון גדול של ישראל על מצרים, ירדן וסוריה. בבוקרו של ה-5 ביוני הלם חיל האוויר של ישראל בכוחות האוויר של צבאות ערב ובשדות התעופה שלהם, ובתוך שעות ספורות השמיד מעל 350 מטוסים על הקרקע ובקרבות אוויר. 

במהלך הקרבות כבשה ישראל שטחים רבים, במהירות וביעילות יוצאות דופן. במהלך המלחמה כבשה ישראל שטחים רבים, בהם חצי האי סיני, רצועת עזה והגדה המערבית, חלקים מירושלים - כולל העיר העתיקה, החרמון והגולן. במלחמת ששת הימים נהרס כוחן הצבאי של מדינות ערב השכנות: מאות טנקים הושמדו או נלקחו שלל, יותר מ-15 אלף חיילי אויב נהרגו או נפצעו וכ-6,000 היו בשבי ישראל. לצה"ל היו 777 חללים ויותר מ-2,500 פצועים.  

האם זה נס? מאחר שלא מדובר במאורע לאדם יחיד, נראה כי אפשר להשוות בין מלחמה זו לנצחון המכבים על היוונים, נצחון מעטים מול רבים. מבחינה הלכתית, יש מקום לראות במהלך המלחמה נס.

השתלה ברגע האחרון

בשנת 2005, שבועיים אחרי שילדה את בנה הבכור, אובחנה אצל אפרת רינות-קורן צהבת חריפה שהלכה והחמירה, ובסופו של דבר חייבה השתלת כבד. בארץ נאמר לבני המשפחה שהסיכוי למצוא תרומה הוא קטן למדי,

והוחלט להטיסה למרכז השתלות גדול בבלגיה - שם הבטיחו הרופאים שמבחינה סטטיסטית יוכלו למצוא תרומה תוך 30 שעות.

אלא שבתחילה המזל לא שיחק לטובתה של רינות-קורן. במשך שבועיים ארוכים ומורטי עצבים המתינו בני משפחתה לצידה, כשארבע תרומות שונות שהוצעו - לא התאימו. מצבה של היולדת הידרדר והיא חוברה למכונת הנשמה ולמכונת דיאליזה, אך אז נמצא תורם - וההשתלה עברה בשלום. "אנחנו בתחושה שהרצון החזק של עם ישראל והתפילות  עשו פה משהו שהוא ממש מיסטי", אמר דודהּ.

האם זה נס? על-פי ההגדרות ההלכתיות אמנם היתה כאן הצלת חיים ברגע האחרון, אך מדובר בעניין של תזמון - ולכן יש מקום לברך "הגומל", אבל לא "שעשה לי נס".