יש גם מי שמרוויח מהמלחמה, והרבה
המלחמה פוגעת בפרנסתם של רבבות אנשים, אך מספקת פרנסה לאלפי אחרים. מי מרוויח מהמלחמה בעזה, ומה מתרחש בנפשו?
תעשיית המיגון | השיפוצניקים | התעשייה הביטחונית | מזון לחיילים | |||
חברות הטלפוניה | תרופות הרגעה |
מלחמה - כל מלחמה - גורמת לנזק כלכלי אדיר. המלחמה בעזה מסבה לישראל נזק של מיליארדי שקלים ומאיימת על פרנסתם של מאות אלפי אנשים בדרום הארץ. אבל במלחמה הזאת, כמו בכל מלחמה, יש גם מי שמרוויח.
מלחמה היא עסק כלכלי עצום, רב-תחומי, שמספק פרנסה לאנשים רבים. טילים מרסקים בתים בדרום - השיפוצניקים, המנופאים וקבלני השיפוצים יוזמנו לבנות אותם מחדש.
תושבים ומפעלים ממגנים את הדרום - יצרני המיגוניות מלאי עבודה. צה"ל מפגיז את רצועת עזה - מלאיי התחמושת מתרוקנים, והתעשייה הצבאית תמלא אותם. חיילים נכנסים לרצועה - מישהו צריך לספק להם מזון ושתייה. עשרות עסקים מעניקים הנחות לתושבי הדרום - גם הם מרוויחים מזה.
המרוויחים של המלחמה חיים בתחושה מסויימת של אי-נוחות: כאזרחי ישראל, שחלקם הגדול גרים בדרום, הם סובלים מהמלחמה; חלקם מבצעים את עבודתם תוך סיכון חייהם, ורובם היו מעדיפים לעשות את הכסף בדרכים אחרות; מצד שני, כולם מספקים שירותים חיוניים, ואם לא יספקו אותם, הם יפגעו לא רק בפרנסתם-שלהם אלא גם בביטחון המדינה ותושבי הדרום (ויעברו על החוק). מה עובר על גוזרי הקופונים של מלחמת עזה? האם אמא קוראז' הישראלית של 2008 בוכה או צוחקת, או שניהם גם יחד?
בין המרוויחים המיידיים של המלחמה נמצאת תעשיית המיגון - יצרני המיגוניות והקבלנים המומחים בבניית בתים ממוגנים. מאז תחילת המלחמה נמכרו בדרום אלפי מיגוניות, בעיקר לעסקים ולמפעלים. מחיר המיגונית נע בין כאלף לכ-25 אלף שקלים - תלוי בגודל ובמבנה. בנוסף, החלו אלפי תושבים פרטיים ובעלי עסקים באזור אשדוד ובאר שבע, שעד כה לא נחשפו לאיום הטילים, לבנות לעצמם ממ"דים.
"בימים כגון אלה לא מפסיקות לזרום אלינו פניות של אנשים פרטיים, עסקים ומועצות אזוריות מדרום הארץ. אין לנו זמן לנשום", מספר עמי זריהן, הבעלים והמנכ"ל של חברת מיגון אקטיבי, העוסקת במיגון ואטימת חדרים ובבניית ממ"דים, "אנחנו נותנים עדיפות מיידית ללקוחות שנמצאים תחת אש, ובעצם, 100% מהעבודה שלנו כיום מתבצע באזור המצוקה. זאת, לעומת זמני הרגיעה, שבהם 90% מהעבודה שלנו מגיע ממרכז הארץ. דווקא הצפוניים והדרומיים שמאוד צריכים את המיגון נזכרים רק ברגע המכריע כשכבר מאוחר מדי ולא מתכוננים מראש".
מהי עלות המיגון?
"זה מתחיל מ-450 שקל עד 1,500 שקל לבדיקות ולהתאמות. איטום דלת נע בין 200 ל-350 שקל, תיקון חלון עומד על כ-250 שקל, בדיקת האיטום לחדר עולה 350 שקל. ברוב המקרים, מיגון של בית פרטי לא יעבור את סך ה-2,000 שקלים".
בכמה גדל היקף המכירות שלכם בעקבות המלחמה?
"היקף המכירות גדל במאות אחוזים. קצב האספקה לא גדל בצורה משמעותית, כיוון שגם בשגרה אנו עובדים מסביב לשעון. כך שזמן האספקה שלנו גדל, ואנו מיידעים על כך את לקוחותינו. אפשר לומר שאמנם הביקוש גדל במאות אחוזים אך מגבלות כוח האדם מצמצמות מאוד את העלייה בהכנסות.
יש שירותים שאתם נותנים בחינם?
"לקוחות פרטיים מקבלים מאתנו ייעוץ ותכנון בחינם. הקמנו מוקד פניות לציבור, שפעל בצפון בזמן מלחמת לבנון והוא פועל בחודשים האחרונים בשדרות. אנחנו מדריכים במוקד את הציבור באמצעות הטלפון מה לעשות בזמן אזעקה, היכן וכיצד לתפוס מחסה ומה צריך להכין במידה ואין לך מתחם ממוגן בדירתך. תמיד נתנו גם שירותי שיפוץ וייעוץ לנזקקים, מבוגרים נכים ואנשים בודדים, שלא יכלו להרשות לעצמם את הליך השיפוץ והתוודענו לצרכיהם דרך מוקד החירום".
עם יד על הלב: אתה מרוצה מהזינוק בהיקף ההזמנות?
"אנחנו לא מסכנים ולא תלויים בהזמנות הללו. היינו בהחלט מוכנים לוותר על מבול הדרישות למיגון ובלבד שיהיה כבר שקט.
ההיקף העצום של הפגיעות הישירות בבתים אמור לספק פרנסה רבה לקבלני השיפוצים. עלות השיפוץ מחדש של בית שספג פגיעה ישירה יכולה לנוע בין 1,000 שקל לחצי מיליון ויותר - תלוי, כמובן, בעוצמת הפגיעה. שמאים מעריכים את היקף עבודות השיפוץ שיידרשו בדרום בכ-35 מיליון שקלים - שימומנו מקרן הפיצויים של מס רכוש. אך מסתבר שבניגוד למיגון, מרבית עבודות השיפוץ נדחות ליום שאחרי שוך הקרבות - וכרגע חלק גדול מהשיפוצניקים דווקא מרגישים בהפסדים - וחלקם ממהרים לעזוב את הדרום.
"יכול להיות שאחר כך תהיה הרבה עבודה", אומר זיידן זיידן, קבלן שיפוצים מבאר-שבע, "כרגע אין שום עבודה, המצב על הפנים. לפני המלחמה היו לי הרבה עבודות שיפוצים, עכשיו כולם ביטלו. אף אחד לא רוצה לשפץ בזמן שיש כזה בלגן. כולם בורחים מבאר-שבע, אף אחד לא רוצה להיות כאן".
"רוב-רובה של עבודת השיפוץ יתבצע אחרי המלחמה", אומר גם עוז יוחנן, מנהל בקרה בחברת אבי מנופים - אחת משתי חברות המנופים המובילות בישראל, "כרגע אנחנו משפצים בתים בודדים שנמצאים בסכנת קריסה, כאלה שאם לא ירימו את הקירות שלהם הם יתמוטטו לגמרי. אותו דבר לגבי כל הגופים בענף - כרגע שולחים דחפורים, למשל, רק במקרה שצריך להרוס את כל הבית. אחרי המלחמה יגיעו כל הבולדוזרים כדי לתקן".
בסופו של דבר, המלחמה תגדיל את הרווח שלכם?
"אני לא יודע, ואם כן, אז לא בהרבה. קשה לאמוד את זה. אין ספק שנפח העבודה שלנו גדל, אבל אנחנו לוקחים הרבה פחות כסף בזמן חירום. לפני המלחמה, לדוגמא, לקחנו בין 6,000 ל-7,000 שקלים עבור העברת מיגונית אחת, ועכשיו אנחנו לוקחים סכום דומה על קבוצה שלמה של חמש או עשר מיגוניות שאנחנו מעבירים בבת אחת. אנחנו בפירוש משתדלים שלא להגיע לרמת מחירים דומה לזו שאנחנו לוקחים בשיגרה.
"מלבד זאת אנחנו מפסידים בהרבה מקרים, כי אנחנו שולחים מנוף בכל פעם שקורה משהו, ולרוב אין בו שום צורך. גם אחרי המלחמה לא יהיה צורך בהרבה עבודת מנופאות. זה לא יגיע למיליוני שקלים בשום מקרה. אבל אין ספק שיש קבלנים בענף השיפוצים שירוויחו".
יוחנן מדגיש: "היינו מוותרים על כל ה'חגיגה' הזאת. הסניף שלנו בדרום עובד מאוד קשה, והמנופאים שם מוזעקים מהבית כל הזמן ונמצאים בסכנת חיים. זה לא שווה את הרווח הקטן שאולי יהיה לנו בסוף".
מלחמת לבנון השניה הגדילה את רווחיותן של כל חברות התעשייה הביטחונית. תקציב הביטחון גדל, וצה"ל, שנכנס לתנופה של שדרוג והפקת לקחים, שידרג חלק גדול מהטכנולוגיות שלו ומילא את מחסניו הריקים. עבור חברת תעש המלחמה הייתה ממש גלגל הצלה: החברה, השקועה בחובות, סבלה מתדמית גרועה ונמצאה על סף הפרטה ופיטורים המוניים. בעקבות המלחמה הוכיחה תעש, כי עדיין אין שום תחליף ליצרן תחמושת ורק"מ מקומי שעובד בתיאום מלא עם כוחות הביטחון.
האם גם המלחמה הנוכחית תביא תועלת לתעשיות הביטחוניות בכלל, ולתעש בפרט? "מטבע הדברים, תהיה הסקת מסקנות בצה"ל, כמו אחרי כל פעולה גדולה", אומר ל-ynet יו"ר תעש, אבנר רז, "אני מניח שיהיה צורך בהשלמת מלאים, וחלק ממנה יהיה רלוונטי לתעש. לצערי, חלק מהתחמושת עדיין נרכשת בחו"ל בכספי הסיוע הדולרי, אבל יש דברים, כמו כל נושא התחמושת החכמה, וכל מה שקשור למיגונים, שיגיעו מאתנו. תלוי, כמובן, אם יגדילו את תקציב הביטחון כדי להשלים את כל החוסרים".
האם אתם מרגישים עלייה בפעילות כבר עכשיו?
"אנחנו נמצאים בקשר רצוף ואינטראקציה עם צה"ל, כדי לספק להם כל מה שצריך ולא לחכות להזמנות, ומבצעים מיד כל מה שהוא דורש. יש כל מיני דברים שוטפים שעושים - פה לבדוק, שם לספק חלק שחסר. סדר הגודל הוא קטן אבל אנחנו עם אצבע על הדופק".
מלחמת לבנון שיקמה את התדמית של תעש ושיפרה את המצב העסקי שלה. האם זה יקרה גם הפעם?
"התדמית שלנו כבר שוקמה. לגבי המצב העסקי, אני מקווה שהוא יהיה כמה שיותר טוב".
בכירי חברות התעשייה ביטחונית אחרות העדיפו שלא להתראיין לכתבה. באלביט מערכות הסבירו: "כל עוד צה"ל במבצע לחימה, אלביט מערכות אינה מתייחסת לפעילות שלה".
תמי מפורסמת בקשריה החמים עם החיילים. הרבה מהם הפכו במשך השנים לידידיה האישיים, והיא מתאמצת לתת להם תחושה ביתית ולסייע להם בדברים שאינם קשורים לעבודתה.
עם זאת, הורים לחיילים שעוברים בימים אלה במחסום טוענים שתמי מנצלת את המצב כדי לגבות מחירים מופקעים - בדומה ל"גזלנים" אחרים במקומות מבודדים אבל הרבה מעל המקובל בשוק העירוני. תמי מכחישה את הטענות ואומרת כי היא נפגעת מהם מאוד. "אני פה בשביל לפנק את החיילים", היא אומרת, "מאחר ואני אמא לילדים, שכולם שירתו בצה"ל, אני יודעת איך זה".
את נותנת שירות חיוני וגם מתפרנסת מכך. מדוע את נפגעת כששואלים אותך אם את מרוויחה כסף מהמלחמה?
"אני נפגעת כי נושא הכסף הוא זניח. אני לא בשביל הכסף פה. יש לי פנסיה והייתי יכולה לחיות ממנה. אני פה כי אני כבר 20 שנה פה, בתור אמא של החיילים האלה. אם חייל אומר שאין לו כסף, אני נותנת לו בחינם. אם יש לו 4 שקל, הוא יקבל ארוחה ב-4 שקל. אני לא מרוויחה כאן אלא רק מגלגלת את הכסף הלאה ומשתמשת בכסף כדי לקנות לחיילים יותר מצרכים. אני לא שמחה מהמצב. החיילים בלחץ אז גם אני בלחץ. המחשבה שאותו חייל שנתתי לו קפה יקרה לו משהו, חס וחלילה, מעוררת בי חלחלה. ואל תשכח שאני נמצאת בעצמי תחת אש".
עלייה של מאות אחוזים באספקת החומוס
בחברת מעדני מיקי מדווחים, כי מאז תחילת המבצע עלתה אספקת החומוס והמעדנים המצוננים במאות אחוזים. דוברת החברה מסרה, כי "מעדני מיקי זכתה לפני כמה חודשים במכרז לאספקת 70% מסלטי החומוס והסלטים המצוננים הניתנים לחיילי צה"ל, למשרד הביטחון ולמשטרה. בשבועיים האחרונים זינק תצרוכת החומוס מאלפי יחידות בשבוע, בימים רגילים, למאות אלפי יחידות אישיות של 100 גרם שארוזות במנות קרב. אנחנו אומרים את זה בצער גדול מאד, כי זאת תוצאה של המלחמה, אבל פה אנחנו מרוויחים".
מנהל השיווק של מעדני מיקי, שולי חן, מסר ל-ynet, כי בעקבות הגידול החד בדרישות הצבא, תוגבר מערך הייצור של המפעל לעבודה כמעט מסביב לשעון, 24 שעות ביממה, והמפעל עבר להיערכות מיוחדת. "כיוון שלא יכולנו להיערך למצב הזה מראש, אנחנו לוקחים חומרי גלם ממלאים אחרים שלנו, ומצמצים קצת את הייצור בזירות אחרות שלנו המיועדות לשוק הכללי".
האם אתם מצפים לעלייה ברווח?
"אנחנו כרגע לא עוסקים בהיקף הרווחים, אבל אם חושבים על זה, לא ייצא לנו רווח גדול. המחירים לצבא הם מחירים קבועים ונמוכים יחסית, מחירי רצפה שנקבעו במכרז, והמחירים לא משתנים. במקביל, גם כוח האדם שלנו עובד שעות נוספות וההוצאות שלנו עולות. מבחינתנו אנו עושים את זה באהבה גדולה".
מקבוצת שטראוס נמסר, כי "ניתן לראות עליה קלה במכירות שלנו באיזור הדרום בימים האחרונים, המתבטאת בעיקר במזון המצונן (מוצרי מחלבה וסלטים ) אם כי מאד מוקדם להתייחס לנתונים הללו.
"באשר למכירות לצה"ל, הקבוצה מספקת מוצרי מחלבה שונים, סלטים וממתקים, ואנו עושים מאמץ להעמיד לרשות צה"ל את הכמות המבוקשת על ידו באופן מיידי בהתאם לצרכיו ולהתפתחות המצב. היות ויש כרגע גיוס מילואים די רחב, ניתן לראות סימנים ראשוניים של עליה במכירות לסקטור זה.
"קבוצת שטראוס ממשיכה לפעול באיזור הדרום ומקיימת את פעילותה תוך מאמץ לשמור על השגרה ככל הניתן. ארבעת מפעלי הקבוצה הממוקמים בדרום ממשיכים לפעול ומערך המכירות וההפצה ממשיך לפקוד את הלקוחות במטרה להמשיך ולהעניק להם שירות ברמה הגבוהה ביותר. שטראוס ממשיכה לתמוך בעובדיה בדרום ובסוף השבוע האחרון חילקה הקבוצה לחיילי צה"ל ממתקים להמתיק את ליבם לפני הכניסה לעזה - היקף התרומה עמד על כ-250,000 שקלים".
מבזק נמסר כי: "עדיין אין לנו נתונים רשמיים. נבדוק זאת עם שוך הקרבות. אבל כל פעם שיש אזעקה מתקיימות הרבה שיחות נכנסות ויוצאות בעיקר באמצעות טלפונים קוויים. זאת משום שאנשים יושבים בבית בממ"ד שלהם.
"אנשים רבים מצטיידים כעת בטלפונים קווים. יותר ויותר פונים לבזק סטור לשם ביצוע חיבורים בממ"דים ולשם רכישת מכשירי טלפון. אין לנו נתונים לגבי הקליטה במכשירים הסלולריים, אבל בהחלט ניתן לומר שבמקרה זה הטלפון הקווי נחשב לכלי חירום שניתן לסמוך עליו".
מסלקום נמסר, כי מתחילת המלחמה יש עליה של 700% בתכני חדשות באתרים הסלולריים של ערוץ 10 ו-2. בנוסף, חל גידול של 88% בדקות היוצאות ו-95% בדקות הנכנסות בקרב מנויים זרים שעיקרם עיתונות זרה. עוד נמסר מסלקום, כי במקביל מעניקה החברה הטבות לתושבים באזור הדרום.
גורמים בענף ציינו, כי מתחילת הפעולה בדרום נרשמות במהלך אירועים מרכזיים "קפיצות נקודתיות" בצריכת תוכן אינטרנטי, בשליחת הודעות SMS ובשיחות. מדובר באירועים כמו נפילות טילים או השמעת אזעקות. בסמיכות לאירועים אלה נרשמת פעילות ערה יותר באזור הדרום, ולאחר מכן ניתן לראות גם עלייה בהיקף השיחות, הודעות ה-SMS וצריכת התוכן בשאר חבלי הארץ, כשיעד השיחות הם אזורי העימות.
מצד שני, ציינו אותם גורמים, עקב מצב המלחמה תושבי הדרום פחות נמצאים מחוץ לבית, וברגעים בהם אין "פיקים" על רקע אירועים נקודתיים, חלה דווקא ירידה בהיקף השיחות - המאזנת את הרווח לכאורה שנרשם בגלל המלחמה. בנוסף, חלה ירידה ניכרת בשיחות העסקיות, סלולריות וקוויות, עקב סגירתם של עסקים רבים.
הגורמים ציינו עוד, כי באופן כללי לא דווח על בעיות קליטה משמעותיות בממ"דים, ובמקלטים הדבר תלוי בעובי הבטון ובעומק המקלט.
באורנג' ובפלאפון סירבו להתייחס להשפעת המלחמה על היקף השימוש במכשירים הסלולריים.
ענף נוסף, שרווחיו הולכים וגואים יחד עם רף החרדה, הוא ענף תרופות ההרגעה. כך, לדוגמא, נרשמה באזור הדרום מאז תחילת הלחימה בעזה עלייה של 43% בביקוש לרסקיו, תכשיר טבעי המבוסס על תמציות פרחי באך, ומשמש להרגעה ולטיפול בבעיות רגשיות.
"רסקיו מיועד לשימוש במצבים של לחץ וזה בדיוק המצב עמו מתמודדים כרגע תושבי הדרום ואימהות לחיילים", אומרת חוי פילוסוף, מנהלת השיווק של יבואנית רסקיו בישראל, פרמה גורי, "זהו אחד המוצרים הנמכרים כרגע בסניפי סופרפארם בדרום. אין ספק שתמיד יש עלייה בשימוש בתרופות הרגעה בעיתות כאלה, ולצערנו יש בישראל הרבה עיתות כאלה".
יש לכם קושי עם המחשבה שאתם מרוויחים בעקבות המלחמה?
"אנחנו מתפרנסים מלהרגיע את החרדה ולעשות טוב לאנשים, אז אין כאן ציניות ובטח שלא ניצול של המצב. גם הורדנו מהריווחיות שלנו כשתרמנו מאות יחידות לחמ"ל בעוטף עזה, והענקנו קופון הנחה של 25 שקלים לתושבי קו האש בעקבות העלייה במכירות, שפורסם בכל מקומוני הדרום".
"יש לנו תחושת שליחות", מוסיפה פילוסוף, "זה לא נעים להיות בחרדה, ו'רסקיו', הוא מוצר טבעי וקל לשימוש, שעוזר ומקל על אנשים. למה שילדים יהיו בלחץ? למה שנפגעי חרדה לא יקבלו טיפול? זה לא בריא להיות בלחץ".
ותושבי עזה, גם הם צורכים יותר "רסקיו"?
"אנחנו לא מוכרים לעזה, ואני לא חושבת שיש בכלל 'רסקיו' בעזה. יש בו קצת אלכוהול וזה לא מתאים למוסלמים".
ומה אומרת חברת האם הבריטית על הפריחה בעסקים כאן?
"לא אומרת, שותקת. דיווחנו להם על העלייה במכירות, וכן על התרומה, כי קיווינו שאולי גם הם יעזרו במשהו. הם שותקים שם, אבל את לא יכולה לצפות לתגובה אחרת, אחרי מה שהם רואים בטלוויזיה".