מאות אלפי אנשים באירופה ללא חימום
בזמן שרוסיה ואוקראינה ממשיכות להתעקש על עמדותיהן, נותרו אנשים רבים במדינות אירופה ללא חימום בקור של מינוס עשר מעלות ויותר, מפעלים נסגרו, בתי חולים שבתו מעבודה, ואנשים חזרו לחמם בשיטות מסורתיות יותר
הגז הופסק לכ-100 אלף משקי בית בבוסניה. 80 אלף איש בנובי סאד, העיר השניה בגודלה בסרביה, נותקו מהחימום, וערים נוספות במדינה נפגעו. בית חולים סרבי אחד וכמה מרכזי בריאות נסגרו, בגלל שמערכת החימום שלהם
בבולגריה לפחות 65 אלף משקי בית נותרו ללא חימום מרכזי, והטמפרטורות צנחו למינוס עשר מעלות היום. חלק מהחנויות במדינה אמרו שנגמרו להם התנורים החשמליים. חברת החשמל הבולגרית CEZ, שמספקת חשמל למערב בולגריה ולעיר הבירה סופיה, מסרה בהודעה כי "הפצת החשמל לא תשרוד זינוק נוסף בצריכה".
גם בבירת בוסניה סראייבו אזלה אספקת התנורים החשמליים, ואנשים חזרו לחמם את ביתם בשיטות מסורתיות יותר: הביקוש לעצים ולפחם גדל פי חמש.
חברות ברחבי מרכז ומזרח אירופה נאלצו לסגור את השערים בעקבות הפסקת הזרמת הגז מרוסיה לאוקראינה אתמול. "כרגע, כל הכלכלה נמצאת על הברכיים", אמר ראש אחד האיגודים המסחריים הגדולים בבולגריה, קונסטנטין טרנצ'ב, שארגן הפגנה קטנה מול שגרירות אוקראינה במדינה.
הפגנה בבולגריה (צילום: רויטרס)
בולגריה הפסיקה את אספקת הגז ל-72 צרכניות תעשייתיות גדולות וצמצמה בחדות את המשלוחים ל-153 חברות נוספות בגלל רזרבות מקומיות מוגבלות. ממשלת בולגריה, שהיא המדינה הענייה ביותר באיחוד האירופי, פנתה לאיחוד בבקשה לקבל מימון להקמת צינורות חדשים כדי לצמצם את תלותה בגז מרוסיה.
כמו כן נסגרו מפעל אלומיניום בבוסניה, שני מפעלי רכב בסלובקיה, מפעל פלדה ומפעל רכב בהונגריה, יצואנית הפלדה הגדולה במקדוניה, יצרנית התרופות הגדולה בסרביה וחברות רבות נוספות. יצרנים רבים סובלים כבר מהמשבר הפיננסי הגלובלי, והסגירה הכפויה בגלל מחסור באנרגיה מעמיקה את הפגיעה.
בנוסף, נסגרו עשרות גני ילדים ו-68 בתי ספר בסופיה. אוטובוסים וחשמליות בבירת בולגריה סגרו את החימום.
מדינות הבלקן, בהן סרביה, בוסניה ומקדוניה, נותרו ללא רזרבות גיבוי. שר החוץ הבוסני טוען שארבעה מיליון מאזרחי המדינה נמצאים בסכנה. הונגריה הסכימה להעביר לסרביה חלק מהרזרבות שלה. ליוון ולקרואטיה יש רזרבות שמספיקות לכמה שבועות, והן בודקות מקורות חלופיים לגז הרוסי.
בארוסו: המשבר אינו מתקבל על הדעת
בתוך כך נפגשו היום ראשי חברות האנרגיה של רוסיה ואוקראינה בבריסל בניסיון
לסיים את הסכסוך. נשיא הנציבות האירופית חוזה מנואל בארוסו אמר אתמול כי ראשי המדינות הסכימו עקרונית לאפשר לצדדים בלתי תלויים לעקוב אחר מעבר הגז בצינורות, אך בינתיים לא הושגה התקדמות, ושני הצדדים ממשיכים להאשים זה את זה בהפסקת העברת הגז.
היום אמר בארוסו לשני הצדדים שהמשבר הנוכחי "אינו מתקבל על הדעת", וש"האספקה, וכמובן העברתה, חייבות להתחדש באופן מיידי". דוברו של בארוסו אמר: "אנחנו מוכנים לשלוח באופן מיידי משקיפים לבדוק את המצב, לסייע למצב, אבל אנחנו לא רוצים לשלוח משקיפים רק כדי לבדוק שהמצב לא משתנה".
יו"ר גזפרום אלכסיי מילר אמר בתגובה כי רוסיה תחזור להזרים גז לאירופה ברגע שהמפקחים הבינלאומיים יהיו במקומם ויעקבו אחר זרימת הגז דרך הצינורות האוקראינים. לדבריו, ברגע שאוקראינה תאפשר למשקיפים להיכנס, "נחדש באופן מיידי את אספקת הגז".
רוסיה היא מפיקת הגז הטבעי הגדולה בעולם, והיא מספקת כ-40% מהגז שהאיחוד האירופי מייבא. 80% מגז זה עובר דרך שטח אוקראינה.
לפנייה לכתב/ת 
