ישי, אל תוסיף שנאה

בשנת 1998 נכנסתי ללשכתו של אל"מ טל רוסו, מח"ט חטיבת הנח"ל, במטרה לבקש את אישורו להשתחרר מצה"ל ולבטל את חתימתי על תוכנית "אופק" המיועדת לקצינים מצטיינים. את הסיבה האמיתית לא התכוונתי לספר וביקשתי שחרור מסיבות אישיות. טל כמובן לא התכוון לוותר בקלות והקשה עלי עד שיצאה מפיו אותה שאלה שהשאירה אותי נדהם והמום. הוא שאל אותי אם אני רוצה להשתחרר מצה"ל כי אני הומוסקסואל.

ברגע כזה אתה מרגיש שהשמיים נופלים עליך. שהסוד הכי גדול בעולם אותו נאלצת לסחוב על הגב שנים רבות וגרם לך לסבול, לחיות בשקר ולהיות פגיע כל כך, מתגלה ככה פתאום. טל רוסו הבין אז כמה קשה עלול להיות המשך שירותי הקרבי כקצין הומוסקסואל. איזו דרך ארוכה עוד צריכה לעבור החברה כולה כדי שקצין קרבי בנח"ל, בצנחנים ובשריון יוכל לשרת כשהוא מחוץ לארון. את הקבלה המדהימה של מח"ט הנח"ל והעזרה שקיבלתי אז, לא אשכח לעולם.

עזבתי את צה"ל, המערכת שכה אהבתי וכה האמנתי בה בגלל שחינכו אותי שאי אפשר. הסבירו לי שלהיות הומוסקסואל וקצין קרבי זה לא הולך ביחד. אך באותו יום נשבעתי לפעול כדי שחשיבה כזו תשתנה.

שנתיים מאוחר יותר הקמתי את ארגון הנוער הגאה, המפעיל קבוצות נוער בכל רחבי הארץ ונותן מענה תמיכתי וחברתי לאלפי בני נוער בשנה. אחד המסרים החשובים שמועברים בארגון הוא ההשתלבות החברתית, התרומה, המעורבות והחשיבות בגיוס לצה"ל.

היום, אני מתמלא גאווה על כל חניך וחניכה בארגון שמספרים לי על שירותם הצבאי ואני נרגש לשמוע על יותר ויותר קציני סדיר ומילואים שמשרתים ביחידות הכי קרביות כשהם לגמרי מחוץ לארון. וגם אני כקצין מילואים כבר לא צריך להתבייש ולהסתיר מחבריי ליחידה משהו מחיי האישיים.

אלי ישי – אני פונה אליך בבקשה אישית וציבורית. אל תהרוס את מה שנבנה בעמל רב. אל תוסיף קרעים ושנאה לעם הזה.

כקצין קרבי בצה"ל, רס"ן במיל', ששירת כמפקד פלוגה בחטיבת הנח"ל בלבנון ושיצא מהארון בזמן שירותו הצבאי, אני רואה באמירה האומללה בנוגע ליכולת של הומסקסואלים לשרת בצבא לא רק אמירה פוגענית, אלא בורות לשמה. צה"ל היום הוא חממה של סולידריות, מקום שבו מחסומים נופלים בשם המטרה המקודשת. בתור מי שזה עתה חזר משירות מילואים במלחמת עזה, אני מאמין שהסולידריות הזו עודנה שרירה וקיימת ושעמדתך מייצגת מיעוט קטן, שרובו ממילא נפקד משורות הצבא. צר לי שעכשיו, שחיילים ישראלים חוזרים הביתה מהקרב, אתה רואה לנכון לשדר מסר של פירוד ושל דחייה, ולא של פיוס וקבלה.

למרות זאת, בתור מי שחונך על ברכי המסורת היהודית שמקדשת לימוד, השכלה והבנה, וכמי שמאמין ש"כל ישראל חברים", אני רוצה להזמין אותך ואת חברי סיעתך לביקור במרכז הגאה של עיריית תל אביב שהוקם ביוזמתו של איתי פנקס, סרן במיל'. אני מקווה ומאמין שביקור במרכז ופגישה עם בני הנוער המצויינים שמשתמשים בשירותיו, יעזור לך להבין קצת יותר טוב את הנושא שבחרת להציב בראש שמחתך. וכן – גם מקומו של הנוער החרדי לא נפקד מהמרכז הגאה ומארגון הנוער שפועל בו.

אני מקווה שכמי שטוען שברצונו להיות שר חינוך בישראל, לא תוכל לסרב להזדמנות לקרב לבבות ולצפות מקרוב במפעל החינוכי החשוב שאותו מייצגים המרכז הגאה וארגון הנוער, מפעל שבו לוקחים חלק מאות ואלפי בני נוער בכל חודש.

יניב וייצמן, רס"ן במיל', חבר מועצת עיריית תל-אביב ויו"ר ארגון הנוער הגאה