הריבית ירדה. אז איפה להשקיע עכשיו?
צעדו של נגיד בנק ישראל לא מותיר אפשרויות רבות למי שרוצה להשקיע באופן סולידי. איך בכל זאת אפשר להרוויח כאשר הריבית על הפק"מ אפסית, והריבית בתוכניות חיסכון היא כ-1%?
הורדת הריבית על ידי בנק ישראל לא מותירה עוד ברירות בעבור החוסכים הסולידיים. מי שרוצה לשים את כספו בפק"מ (פיקדון קצר מועד בבנק) נאלץ להסתפק בריבית מצחיקה של פחות מ-1% לשנה. הסיבה לכך היא שריבית הפק"מ מבוססת על ריבית הפריים, המושפעת באופן ישיר מריבית בנק ישראל (ריבית הפריים גבוהה תמיד ב-1.5% מריבית בנק ישראל).
גם הקרנות הכספיות, הלהיט החם של 2008, צפויות להניב בתקופה הקרובה ריבית אפסית. קרנות כספיות משקיעות בעיקר במלווה קצר מועד של בנק ישראל (מק"מ). כעת, כאשר ריבית בנק ישראל נמוכה, גם התשואה על המק"מ יורדת.
אחד האפיקים שעדיין זוכים להתעניינות מצד הציבור הוא תוכנית חיסכון בבנק, המעניקה ריבית והצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן. בנק לאומי, למשל, מציע על חיסכון כזה ריבית שנתית של 1.25% בתוספת הצמדה למדד. החיסרון: מי שנכנס לתוכנית כזו, כספו יהיה סגור לתקופת החיסכון, ואם הריבית המשק תעלה, הוא לא יוכל ליהנות מכך.
אז במה בכל זאת כדאי להשקיע? בתקופות כאלה, של חוסר ודאות בשווקים הפיננסיים, מה שמנחה את המשקיעים הוא בעיקר לשמור על ערך הכסף.
אג"ח ממשלה: ריביות נמוכות
בשל המשבר הפיננסי העולמי, רבים נהרו בשנה האחרונה לאיגרות חוב ממשלתיות. כתוצאה מכך עלו מחירי האג"ח הממשלתיות והן מעניקות תשואה יחסית נמוכה. לדוגמה, איגרת חוב צמודה למדד המחירים מסוג גליל עם טווח פדיון של כשנתיים מעניקה ריבית שנתית של 1.33%. איגרת חוב לא צמודה (שקלית) מסוג שחר, לטווח פדיון של שנתיים מעניקה כ-2%.
ככל שריבית בנק ישראל יורדת, אג"ח צמודות ובעלות ריבית קבועה - בעיקר לטווח ארוך - מקבלות מחיר גבוה יותר, בשל העובדה שהן מעניקות ריבית גבוהה יחסית לריבית השוק. אותו יחס מתקיים גם הפוך: אם הריביות יעלו, איגרות החוב לטווח ארוך צפויות לסבול מירידות שערים.
חשוב לזכור שאם תשתנה המגמה והריביות יעלו, מי שמחזיק באג"ח ארוכות עלול לסבול מהפסדים. כך שלא מומלץ כיום להיכנס להשקעות ארוכות טווח, ולא כדאי להתפתות להשקיע באיגרות חוב ארוכות. מנגד, ההשקעות קצרות הטווח מעניקות ריביות נמוכות: מלווה קצר מועד המונפק על ידי בנק ישראל (מק"מ) נותן תשואה ברוטו של 1.4% לשנה (לא צמוד).
גם בנק וגם אג"ח
מי שרוצה להגדיל את הסיכון ובכל זאת לשים את הכסף בבנק, יכול לקנות את איגרת חוב של הבנק במקום לשים את הכסף בחיסכון או בפיקדון בנק. הירידות החדות בבורסה לא פסחו על איגרות החוב (שטרות הון) של הבנקים. איגרות חוב של הבנקים הגדולים מעניקות תשואה לפדיון של 2.5% עד 4.5%. אם נשווה לתוכנית חיסכון של שנתיים, איגרות עם טווח פדיון ממוצע של שנתיים מעניקות כ-2.5% לשנה, לעומת כ-1.25% בתוכנית חיסכון.
השאלה היא עד כמה אג"ח של בנק יותר מסוכנת מפיקדון בבנק, במקרה קיצוני שבו הבנק יקרוס. נכון להיום אין בישראל ביטוח פיקדונות, ואין לדעת איך תנהג הממשלה בתרחיש כזה. ואולם סביר להניח כי הממשלה לא תניח לאף בנק לקרוס בישראל ותציל את הפיקדונות.
לגבי האג"ח, המצב לא ברור שכן אין התחייבות ממשלתית להציל במקרה זה את בעלי האג"ח. עם זאת, גם בתרחיש קיצוני, ההערכות הן כי משרד האוצר לא יניח לבנק לפשוט רגל, אלא יזרים כסף בתמורה להקצאת מניות. מההון שתזרים הממשלה יהנו גם בעלי הפיקדונות וגם בעלי האג"ח. בסיכומו של דבר, קיים סיכון בהשקעה באיגרת חוב של בנק, אך זהו סיכון יחסית נמוך.
תל-בונד 20: קצת יותר מסוכן
מי שבכל זאת רוצה להגדיל את הסיכון, יכול להשקיע באיגרות חוב של חברות בעלות דירוג אשראי גבוה באמצעות תעודות סל על מדד תל-בונד.
מדד זה כולל 20 איגרות חוב קונצרניות עם דירוג אשראי גבוה של חברות הנחשבות יציבות (וכולל גם איגרות של בנקים). מאז השפל שנרשם במדד זה בנובמבר, זינק מדד תל-בונד 20 ב-9%. למרות העלייה, איגרות החוב הכלולות במדד זה עדיין מבטיחות תשואה יחסית גבוהה.
השקעה באג"ח חברות עדיין מסוכנת יותר מהשקעה במק"מ או פק"מ, אך במינונים קטנים היא עשויה להיות משתלמת, ולא יותר מדי מסוכנת לטווח הארוך. חשוב לציין כי במדד ישנן גם איגרות של חברות נדל"ן, כך שהסיכון במדד תל-בונד 20 עלול להיות גבוה יותר מהשקעה באיגרות חוב של בנקים בלבד.
הכתבה המלאה מתפרסמת היום במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
