השלכות פרשת ארוך: הבוררים יכולים להירגע
לא רק כלל פיננסים ואלי ארוך יכולים לנשום לרווחה עם סיום פרשת פסק הבוררות של השופט המנוח יעקב מלץ. הבוררים הבכירים - ובעיקר השופטים בדימוס שביניהם - עקבו בדאגה אחר הפרשה, שעלולה היתה לערער את האמון בהם
אלי ארוך וכלל פיננסים ודאי יכולים לנשום עכשיו לרווחה, עם סיום פרשת פסק הבוררות של השופט המנוח יעקב מלץ בפשרה שאושרה השבוע, אך הם אינם היחידים. עם המרוויחים האחרים מסיום זה נמנה ללא ספק בית המשפט עצמו, שנחסכה ממנו ההכרעה המביכה אם להשתמש בסמכותו כדי לבטל פסק בורר של קולגה לשעבר, וגם קהילת הבוררים הבכירים - שחששו כי החלטה שיפוטית שתבטל פסק בוררות של שופט עליון בדימוס תפגע במעמדם בעיני הציבור ותעורר חשש מפני שימוש בשירותיהם.
ההסכם בין ארוך לכלל פיננסים, שאושר השבוע בבית המשפט, אמנם קובע למעשה שפסק הבוררות של מלץ "בטל ומבוטל", אך העובדה שהסכמה זו הושגה בין הצדדים עצמם, ולא במסגרת החלטה שיפוטית, משנה לחלוטין את משמעות הביטול.
עו"ד שי רוה, בעל משרד עורכי דין מסחרי ברמת גן, שהוא ואביו עו"ד בעז רוה משמשים באופן קבוע כבוררים, אומר כי "העובדה ששופטים מתחילים לשמש כבוררים בגיל מאוחר יחסית, לאחר שהם פורשים ומתקדמים כמו כולם במישור הגיל, עולה כל הזמן לדיון בקהילת השופטים בדימוס. לכן, הם עקבו בדאגה אחרי האירועים בתיק של מלץ. אני רואה בשמחה את הפשרה שהושגה, שמנעה מבית המשפט את הצורך להכריע בעניין, משום שבסופו של דבר הציבור היה רואה הכרעה כזו כהכרעה כלפי בוררות בכלל, וכלפי הבוררים המכונים 'זקנים', ולא היה עושה את ההבחנה בין מקרה למקרה".
רוה הוסיף כי פרשת ארוך "יצרה מכה נוראה לעולם הבוררויות". לדבריו, "היום, כשאני הולך למשא ומתן עם מישהו לגבי העברת התיק לבוררות, הוא אומר לי: 'רק לא בפני איזה שופט בדימוס, כזה שלוקח הרבה כסף ואנחנו לא יודעים מה הוא יעשה בתיק'".
עם זאת, לדברי השופט בדימוס דני ארנסט, המשמש יו"ר ועדת הבוררויות בלשכת עורכי הדין, "טראומת אלי ארוך", כפי שהוא מגדיר אותה, כבר הוטמעה בקרב הבוררים, שיצרו שינויים במערך הבוררות כולו, והביאו בכך לדבריו לעלייה במספר הפניות לבוררות. "כיום מספר הבוררויות הולך וגדל למרות מקרה ארוך. נעשו כמה שינויים, הבוררים מנהלים פרוטוקול, עובדים בצורה מסודרת ובהתאם לדיני הראיות, וכל פסק בורר מנומק. אני עצמי מגיש הנמקות של עשרות עמודים. נוסיף לכך את השינוי בחוק, המאפשר בהסכמת הצדדים לערער על פסק הבורר, כך שבהחלט אפשר לומר שהלקחים יושמו".
כנראה שהמקרה הדרמטי ביותר שבו ביטל בית המשפט פסק בוררות של שופט בכיר בדימוס היה בסוף 2007, כאשר התקבלה החלטה נדירה של השופטת שולמית וסרקרוג מבית המשפט המחוזי בחיפה לבטל פסק בוררות שנתן השופט המחוזי בדימוס ישי לויט בסכסוך בין קבוצת ליברמן לבין ארט בי הפולנית. פסק הבוררות בוטל בנימוק שלויט נטל את הבוררות על עצמו בלי שגילה לצדדים עניין אישי שהיה לו, בדמות משא ומתן שניהל עם פז (שהיתה צד לבוררות) בקשר להקמת תחנת דלק על מגרש שבבעלותו. במקרה זה יצרה החלטת בית המשפט נזק תדמיתי קשה ללויט, שספק אם יהיה קל לתקנו גם אם בית המשפט העליון יהפוך את ההחלטה בערעור שעודנו תלוי ועומד.
ואין זה המקרה היחיד שבו מבוטל פסק בוררות על ידי בית המשפט. רק בחודשים האחרונים בוטלו שני פסקי בוררות נוספים, אבל אלה נעשו בשל אי־הבאה בחשבון של עדות מסוימת או היעדר הנמקה מצד הבורר - סיבות שהן במהותן טכניות ולא אישיות.
לפנייה לכתב/ת 
אלי ארוך
צילום: שאול גולן
מומלצים
