"מרביצים לך בביה"ס? תלמד להחזיר!"

בואו נאמר את הדברים כבר בהתחלה: התפקיד הראשי במיגור הטרדות, הצקות ומעשי בריונות המתרחשים בין כותלי בית הספר הוא של בית הספר. ולכך אקדיש את הטור בשבוע הבא. אולם, גם להורי קורבנות ההצקה תפקיד חשוב בסיוע ותמיכה נכונים לילדם. להלן מספר תובנות ואתגרים להורים, לאחר שלמדו כי ילדם חשוף להצקות בגן או בבית הספר:

האתגר הראשון: ערוצי תקשורת פתוחים

על ההורים ליצור ולשמור על ערוצי תקשורת פתוחים ורצופים עם ילדם - קורבן ההצקה. כאשר מתעורר חשדם של ההורים כי ילדם הינו קורבן להצקה (על פי הסימנים שצוינו בטור הקודם) והילד אינו משתף בכך את ההורים, רצוי למצוא סיטואציה בה הילד נמצא במצב רוח טוב, לפנות אליו בנינוחות ולהתעניין בנעשה בבית הספר בכלל ובאווירה השוררת בכיתה ובהפסקות בפרט ולשאול אותו אם מישהו או משהו מפריע לו בבית הספר.

חשוב להקשיב לילד בסבלנות ולא ללחוץ עליו יתר על המידה לקבלת פרטים נוספים. כאשר הסימנים מראים כי קיימת סבירות גבוהה שהילד חווה הצקה, חשוב לפנות אליו ישירות ולשאול אותו ביחידות: "האם מישהו פוגע בך, מציק לך או מפריע לך בבית הספר או בהסעה?" ולומר לו בעדינות כי אם משהו מפריע לו, תרצו לדעת על כך על מנת לעזור לו להתמודד עם הקושי.

יש להקשיב וכאמור לא ללחוץ או להתרגז למשמע דבריו. בנוסף, יכולים ההורים לנסות לערוך תצפית על הילד בנקודות זמן רגישות במהלך היום למשך יומיים או שלושה, באמצעות אדם שלישי, בכדי לקבל תמונה אם הילד אכן סובל מהצקות ובמידה וכן מה טיבן. בין אם הילד משתף את הוריו בעובדת היותו קורבן מתמשך להצקות ובין אם ההורה מגלה זאת בעצמו, חשוב מאוד כאמור לעשות הכול כדי שהילד ימשיך לשוחח על כך עם הוריו בחופשיות, ללא מורא וחשש ובאופן שוטף.

מצב זה תוכלו ליצור על ידי כך שתחזקו ותפרגנו לילד על העובדה כי הוא משתף אתכם בסבלו ("תודה על כך שאתה מספר לנו / משתף אותנו"), תגלו אמפטיה לסבלו ("בטח מאוד קשה לך. אנחנו מאוד גאים בך שאתה ממשיך לתפקד במצב הקשה הזה") ותבטיחו לסייע לו, לתמוך ולא להרפות עד אשר הבעיה תיפתר ("בוא נחשוב יחד כיצד אנחנו מתמודדים עם הבעיה ופותרים אותה. אנחנו איתך. לא נשלים עם מצב כזה ונעבוד יחדיו להפסיקו").

לצערי, הורים רבים הנחשפים לראשונה לעובדה כי ילדם הינו קורבן להצקה, מתקשים לשמור על קור רוח וענייניות החשובים כל כך להמשך הדיאלוג עם הילד ומגיבים באימפולסיביות ומהמותן, לרוב מתוך התרגשות ובכעס, שואלים שאלות סרק ומשיאים לילד עצות "אחיתופל" שרק מגבירות את רמת החרדה שלו וגורמות לילד להינעל. להלן מספר היגדים אופייניים של הורים שכדאי (מאוד) להימנע מהם ומשכמותם:

1. "למה אתה שותק ולא מחזיר לו?"

או למשל: "אתה יותר חזק ממנו. תכניס לו מכות פעם אחת והוא לא יציק לך יותר". הורה יקר, הילד לא זקוק לעצה זו ממך. אם הוא היה מסוגל לכך היה כבר עושה זאת קודם לכן. אמירה כזו רק מגדילה את סבלו, מנמיכה את דימויו העצמי ומגדילה את הסבירות כי לא ישתף יותר את הוריו באשר עובר עליו.

2. "תתעלם ממנו / מהם - הם יעזבו אותך לנפשך"

רבים הסיכויים כי הילד כבר ניסה להתעלם מגילויי ההצקה כלפיו אך ללא הועיל. אמירה כזו של ההורים אינה מעשית ורק תתרום לתחושות הקשות ממילא של הילד.

3. "עזוב, אל תיקח את זה ברצינות"

או למשל: "סתם צוחקים איתך. תזרום עם זה והכול יהיה בסדר". אמירות כאלה רק מעצימות את סבלו של הילד החש כי הוריו אינם מבינים עד כמה קשה לו ואינם מתייחסים אליו ברצינות.

4. " אל תדאג, סמוך עלי"

או למשל: "אני אגש מחר לבית הספר ואטפל בו. הוא לא יציק לך יותר". זוהי תגובה אמוציונאלית-אימפולסיבית האופיינית להורים רבים, הנסערים לנוכח מעשי ההצקה אותם חווה בנם והחפצים "לבוא חשבון" עם הילד המציק, על מנת להפסיק באופן מידי את סבלו של בנם. בנוסף לכך, הורים אלה גם סקפטיים לגבי יכולת בית הספר או המערכת לסייע לבנם במצוקתו.

תגובה כזו גם אם פה ושם מביאה להפסקת ההצקה, היא בעיתית ולא מומלצת מהסיבות הבאות:

1. איום או פגיעה בילד על ידי מבוגר מהווה עבירה על החוק ומלמדת את הילד כי ישנם מצבים בהם מותר לעבור על החוק.
2. איום או פגיעה במציק מגדילה את הסבירות כי הוריו של הילד המציק יתמכו בו על ידי פתיחת מאבק כנגד ההורה של קורבן ההצקות וכתוצאה מכך ימשיך הילד המציק לפגוע בקורבנו, הפעם בסיוע ישיר או עקיף של הוריו.
3. במקרים רבים ההצקה מתבצעת על ידי קבוצה של ילדים והרתעה של אחד מהם לא תפסיק את מעשי ההצקה של האחרים או לחילופין, המציק יפעיל ילדים אחרים הסרים למרותו.
4. התערבות ההורה בצורה שכזו לא תפתור את הבעיה ולעיתים אף עלולה לעודד את המציק (וחבריו) לשנות את אופי ההצקה מפיסית להצקה עקיפה (חרם, הפצת שמועות, הצקה באמצעות האינטרנט ועוד) והילד ימשיך לסבול לעיתים ביתר שאת.
5. איום או פגיעה של ההורה בילד המציק לבנו, אינה מלמדת את הילד כיצד להתמודד עם מצבים דומים בעתיד.
   

האתגר השני: סביבה חברתית טובה

סייעו לילדים במציאת סביבה חברתית נטולת הצקות: כאשר הילד חווה הצקות ודחייה מצד חבריו בבית הספר, חשוב ביותר לחפש ולארגן לו סביבות חברתיות אחרות בהן יחוש בנעימים, יחווה הצלחה ויפעל בסביבה רגועה והחשוב: נטולת הצקות. סיוע בהזמנת חברים לביתכם, השתתפות בחוגים בהם הילד מצליח ונהנה, הרשמתו לתנועת נוער בה מעודדים יחסים הוגנים בין הילדים ומפגינים אפס סובלנות לתופעת ההצקה ו/או מעורבות בכל פעילות חברתית אחרת, תסייע לילד להתמודד ביתר הצלחה בהצקות אותן הוא חווה בבית הספר.

האתגר השלישי: מיומנויות חברתיות

למדו את הילדים מיומנויות חברתיות הדוחות הצקה. אחת הסיבות לחוסר יכולתם של חלק מהילדים להתמודד בהצלחה עם ההצקה המכוונת כלפיהם היא מידת האסרטיביות הנמוכה שלהם, המנוצלת לרעה על ידי חבריהם. לכן, חשוב להשקיע בניסיון ללמד ולתרגל את הילד להגיב בחוכמה, בביטחון ובתקיפות על כל ניסיון לפגוע בו. בעזרת משחק תפקידים בו מדמים מצבי הצקה אופייניים להם נחשף הילד, ניתן לתרגל בהדרגה כיצד להגיב באסרטיביות בסיטואציות של הצקה. התרגול כולל הקפדה על משפטים קצרים וברורים ("אני מבקש ממך לעזוב אותי"), הסבר כיצד להשתמש בקול רגוע, שקט אך תקיף במהלך השיחה עם המציק, כיצד להקפיד על יציבה נכונה ושמירה על קשר עין במהלך האינטראקציה עם המציק וכיצד לפעול אם ההצקה נמשכת.

האתגר הרביעי: דרישות מבית הספר

עמדו על זכותכם לדרוש מבית הספר להפעיל תוכנית יעילה למניעת הצקות: הספרות המקצועית והניסיון הקליני מראים באופן חד משמעי כי המפתח לפתרון לבעיית ההצקה במוסדות החינוכיים נמצא בידי המורים והנהלת בית הספר. בית ספר שבו שכיחות ההצקה נמוכה, מאופיין בדרך כלל במודעות גבוהה ועדכנית לבעיית ההצקה, שקיפות בהצגת נתוני ההצקה להורים, הגדרות ברורות ואופרטיביות של מערכת הציפיות מהתלמידים, פיקוח מובנה בהפסקות, אינטראקציות חינוכיות המעודדות התנהגויות של סובלנות כלפי החבר, תגובות ברורות ובלתי מתפשרות להצקה ושיתוף פעולה המבוסס על מצע משותף והסכמה בין בית הספר וציבור ההורים לגבי מדיניות ודרכי פעולה למניעת התופעה.

בשבוע הבא אתן כלים שיעזרו לבית הספר למגר ולצמצם את תופעת ההצקה בין כתליו.

• פרופ' עמוס רולידר הוא אבא לשלושה, מומחה מוסמך בניתוח התנהגות, ראש המכון לחקר ולמניעה של קשיי התנהגות ילדים בסביבות חינוכיות ומנחה הרצאות וסדנאות בנושאי חינוך במכללה האקדמית עמק יזרעאל.
  

• לכל הכתבות בסדרה.