"Pirate Bay הם אידיאליסטים אמיתיים" - ראיון

ביום שני שעבר נפתח משפטם המתוקשר של פיטר סונדה, האנס פרדריק נייג', גוטפריד סוורטהולם-ווארג וקארל לונדסטרום, החבורה המגובשת שמפעילה את הטראקר (אתר המכיל קישורי ביטורנט) הפופולרי בעולם, The Pirate Bay. בערך באותה השעה שהחבורה הגיעה לבית המשפט באוטובוס שעליו צוייר גראפיטי גולגולת ועצמות מוצלבות, עודד דניאל, מי שנחשב לישראלי המשפיע ביותר בתעשיית שיתוף הקבצים, התנתק מהסלולרי שלו לצורך נסיעה.

מייסדי Pirate Bay הואשמו בסיוע להפרת זכויות יוצרים, אישום שהופחת בסיוע להפיכת התוכן הלא חוקי לזמין. כשסרט או דיסק מככבים באתר, מיליוני גולשים יכולים להקליק ולהוריד אותם בחתיכות קטנות ממחשביהם של גולשים אחרים ברשת. טראקרים, גורסים הפיראטים, רק מספקים את הלינקים ולא מספקים את הסרט עצמו - לכן הם חוקיים.

 למרות שהאתר היה פעיל עוד משנת 2003, רק ביוני 2006 החל האתר להציג פרסומות למבקריו. כבר בחודשים הראשונים לפעילותו, על פי פרסומים שונים, גרפו מפעילי האתר כ-75,000 דולר מידי חודש לכיסם מפרסומות. בהודעה של התובע במשפטם צויין אף שפרסומת מרכזית, הממוקדת לשוק הסקנדינבי, עולה 20,000 יורו ליום.

פטנט למודעות רשת

גופים שונים, כמו איגוד תעשיות הפורנו הבינלאומי, אף טענו כי האתר מרוויח למעלה משלושה מיליון דולר מדי שנה.  מי שיכול לזקוף לעצמו את הקרדיט על הפיכתם של שלושת מייסדי האתר לעשירים הוא לא אחר מאשר עודד דניאל מתל-אביב.

בשנת 1999 רשם דניאל, בשיתוף עם הפרסומאי אריה רוטנברג, פטנט על מערכת למכירת מודעות ברשת, וכיום מערכת שלדבריו "מבוססת על העקרונות של הפטנט" מוטמעת בכמה מהאתרים שחברת Transworld עובדת איתם, כולל Pirate Bay.

חברות יכולות לרכוש מודעות בשירות מבלי לתקשר עם האתר עצמו, באופן שמזכיר, אולי, שירותי פירסום בגוגל ויאהו - בהם המערכת מתאימה בעצמה את הפרסומת לאתר או העמוד הרלוונטי לפי מילות מפתח ומיקום גאוגרפי. בשיטה זו יכולות גם חברות הסלולר הישראליות לפרסם לאלפי לקוחותיהן דוברי העברית ב-Pirate Bay מבלי לשאת ולתת או להיות מעורבת באתר השנוי במחלוקת.

ברחת כשהתחיל המשפט?

דניאל נשמע משועשע. "לא. אין לנו מה לחשוש. אנחנו לא רואים שום בעיה, ואנחנו לא מפרסמים אתרים או שירותים בלתי חוקיים. מדובר באתרים של בתי ספר לגרפיקה, אתרי טיולים, אתרים שיש בהם דברים לגיטימיים לחלוטין. יכול להיות שבאחד האתרים האלו יופיע קישור למשהו שמפר זכויות יוצרים, אבל זה קשר עקיף מאוד". ולמרות זאת, הוא העדיף שלא לספק תמונה שלו לכתבה, או לחשוף יותר מדי פרטים על הלקוחות של החברה.

"Transworld היא חברה שמפתחת טכנולוגיות פרסום ומספקת פתרון טכנולוגי של שירות מודעות (Ad Service). מדובר בחברה בשותפות, שאינה ישראלית ומעסיקה עובדים ברחבי העולם", אומר דניאל. לדבריו, הקשר עם שלושת מפעילי Pirate Bay הוא בעל אופי עסקי שהחל בעקבות פנייה שלו למפעילי האתר במייל. עם זאת, "אנחנו מקפידים לשמור על קשר אישי עם הלקוחות שלנו. הכרתי אותם וקיבלתי את הרושם שהם אידיאליסטים אמיתיים".

קולגות. פיטר סונדה ופרדריק נייג' (צילום: AP)

שלחת להם מייל לרגל תחילת המשפט?

 "לא, לא שלחתי להם מייל עידוד או משהו כזה".

קשרים הדוקים?

אך התביעה מרחיקה ורומזת כי הקשרים בין עודד דניאל ל-Pirate Bay הדוקים יותר משהם נראים. ב-2006 ביקר בישראל סונדה, אחד הנתבעים שמשמש כדובר של החבורה, בתור אורח של דניאל. עורך הדין של התביעה, הקאן רוסוואל, גורס כי דניאל שימש בכלל כאיש הכספים של Pirate Bay לכל דבר ומצטט מיילים עם דו"חות כספיים שדניאל שלח.

סונדה עלה על דוכן העדים והכחיש - בטון ההומוריסטי האופייני לצוות Pirate Bay: "עודד שולח כל כך הרבה מיילים מוזרים, אני לא באמת קורא חצי מזה". כשנשאל פרדריק נייג', איש התחזוקה בחבורה, אם עודד דניאל היה מעורב בצד הטכני של האתר, הוא ענה: "לא, הוא לא טוב בדברים האלו. הוא משתמש ב-Windows". חובבי מערכת ההפעלה האלטרנטיבית לינוקס, שישבו באולם הסמוך והאזינו ברשת למשפט בשידור חי, שאגו קריאות עידוד.

המטרה: התביעה מנסה לחשוף את היקף הסכומים שגילגל האתר, על חשבונה כביכול. פיטר "ברוקפ" סונדה, הגיב על כך בטוויטר שלו והכחיש: "אם אמור להיות לי את כל הכסף שטוענים שיש לי, כנראה שמישהו גנב אותו ממני", כתב.

"Pirate Bay הוא אתר חוקי"

שמן של דניאל נקשר במספר חברות - TargetPoint, MediaShare - שעסקו בשירותי פרסום לאתרי שיתוף קבצים, שאינם יכולים להשתמש במערכת המודעות של גוגל. בין היתר אוזכר שמו בהקשר של מתן שירותים כברוקר עצמאי לאתר empornium.us, שמספק קישורים להורדות סרטי מבוגרים בביטורנט.

אתה אכן אחת מדמויות המפתח בשיתוף הקבצים?

"אני לא באמת משפיע, אני בסך הכל מפרסם. יש רשתות פירסום וטכנולוגיות אחרות שיכלו לעזור להם להתפרנס. אם זה לא הייתי אני, זו הייתה יכולה להיות גוגל, או מישהו אחר".

דניאל מקפיד להישאר עם האצבע על הדופק בכל הנוגע לשיתוף קבצים בכלל וביטורנט בפרט, והוא יודע לצטט בלוגים ואתרי חדשות המתמחים בנושא. הוא מעיד כי אינו בעל הכשרה משפטית רשמית, אך הוא בקיא בהיסטוריה המשפטית של משפטי שיתוף הקבצים ברחבי העולם. לדבריו, עד עתה לא נחלו חברות המדיה הצלחה יתרה בתחום.

"לשופט בארה"ב יש הרבה כוח בידיים יחסית, ובאירופה נהוג להסתמך יותר על החוק הכתוב. אמנם היו באירופה מספר תביעות של זכויות יוצרים שהסתיימו לטובת בעלי הזכויות, אבל הנתבעים לא נמצאו אשמים בהפעלת שירות - אלא בשיתוף הקבצים בעצמם. ביטורנט כשלעצמו הוא כלי חוקי. היו מקרים שבו תעשיית המוזיקה הפסידה בסיבוב הראשון, עירערה, ובבית המשפט העליון היא הפסידה שוב.

"היה אתר בפינלנד שהיה לקוח שלנו מזמן, Finreactor. נתבעו 30 אנשים אנשים ששימשו כאדמיניסטרטורים, מנהלי האתר. 24 מהם נמצאו אשמים אבל בית המשפט העליון זיכה חצי מהם, ואלו שהורשעו - הורשעו רק בהפרה אישית".

פרדריק נייג' ופיטר סונדה במסיבת עיתונאים (צילום: AP) 

המפעילים של Pirate Bay טוענים כי המציאות בשטח היא שיש שיתוף קבצים, והוליווד צריכה להסכין לזה. מי צודק - הפיראטים או אולפני הסרטים והמוזיקה?

"ל-Pirate Bay כשלעצמו אין טיעון כזה או אחר. זה שירות ומאחוריו ישנם האנשים שמפעילים אותו. Pirate Bay הוא שירות חוקי, שלא אומר לאנשים מה להעלות או להוריד דרכו - הוא רק סוג של מראה שמשקפת אותם.

אין כאן צד צודק אלא עניין פוליטי. אין ספק שיש ליוצרים זכויות וצריך להגן עליהן. צריך לעשות את זה בחקיקה, וחייבים להתאים את החוק למצב".

"שר החינוך של נורבגיה, למשל, אמר שיפעל כדי שאצלו במדינה שיתוף קבצים יהפוך חוקי. יש לא מעט אמנים כיום שמפיצים את היצירות שלהם בחינם, ולא מעט יוצרים, סופרים, מוזיקאים וקולנוענים שפונים לביטורנט כדי להפיץ את החומרים שלהם. חברות המדיה לא יכולות לצנזר את כל האינטרנט כדי לשמור על הזכויות שלהן".

ואיך אתה חושב שיסתיים המשפט של Pirate Bay?

"אני משוכנע שהם יזכו במשפט".

סייע בהכנת הכתבה: אפי פוקס