בית הדין בהאג: 12 כתבי אישום, משפט אחד
עומר אל-באשיר הוא ראש המדינה המכהן הראשון שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא עבורו צו מעצר. בכך, הוא מצטרף לקבוצה של אישים ידועים לשמצה שנגדם מתנהלים הליכים משפטיים בבית הדין
החלטתו של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג להוציא צו מעצר לנשיא סודן עומר אל-באשיר היא הפעם הראשונה שבית הדין, שהחל לפעול לפני שבע שנים, מוציא צו מעצר לראש מדינה מכהן. בית המשפט החל את פעילותו ב-2002, והוא רשאי להעמיד אישים לדין רק על פשעים שהתבצעו לאחר הקמת בית הדין. עד היום, הוציא בית הדין בשבע שנות פעילותו צווי מעצר ל-12 אישים. ארבעה מהם הוסגרו לשלטונות בית הדין, שניים מתו, ושישה עדיין טרם נעצרו. המשפט הראשון בבית הדין החל בינואר השנה.
צו מעצר לנשיא סודן עומר אל-באשיר - כל העדכונים ב-ynet:
- אחרי צו המעצר: סודן מגרשת משטחה ארגוני סיוע
- סודן: הנשיא ימשיך בסדר יומו חרף צו המעצר
- ההחלטה בהאג: המערב בירך, אפריקה מגנה
- עומר אל-באשיר: המנהיג הראשון שהואשם בהאג
מועצת הביטחון של האו"ם פנתה לתובע בבית המשפט, לואיס מורנו-אוקמפו, כבר במרס 2005 וביקשה ממנו לחקור את פשעי המלחמה המתבצעים בחבל דרפור שבמערב סודן. אתמול (יום ד') אחר הצהריים פרסם בית הדין את החלטתו לכתב האישום שפרסם התובע מורנו-אוקמפו ביולי שעבר, שבו קבע כי אל-באשיר נאשם כי עמד מאחורי המאמצים לחסל שבטים אפריקנים שלמים בחבל באמצעות מסע רצח, אונס וגירוש.
החלטת השופטים מצרפת את אל-באשיר לשורה של בכירים ידועים לשמצה שהועמדו לדין בבית הדין בהאג ובבתי דין בינלאומיים אחרים, לאחר שהואשמו בפשעים נגד האנושות ובפשעי מלחמה חמורים.
גיוס ילדים, אונס כנשק, עינויים ורציחות
כרגע מתנהלים בבית הדין בהאג הליכים משפטיים בנוגע לארבעה אזורי עימות בעולם שבהם התבצעו לכאורה פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. המשפט הראשון שנפתח בבית הדין הוא משפטו של מנהיג ארגון המורדים "איחוד הפטריוטים הקונגולזי" תומס לובנגה, הנאשם כי גייס ילדים שיילחמו בקרבות שניהלו מיליציות שבטיות בין השנים 1998-2003, במהלך מלחמת האזרחים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מלבד לובנגה, הוציא בית המשפט בהאג כתבי אישום נגד שני מנהיגי ארגוני מורדים אחרים – מתייה נגוג'ולו צ'ואי וז'רמן קטנגה. השניים נאשמים בעבירות דומות לאלה שהועלו נגד לובנגה. הם הוסגרו לידי בית הדין בשנתיים האחרונות, והם ממתינים לתחילת משפטם. נאשם רביעי, בוסקו נטגנדה, טרם נלכד.בית המשפט בהאג אף הגיש כתב אישום נגד ז'אן-פייר במבה, פוליטיקאי קונגולזי שכיהן כסגן נשיא בתקופת ממשלת המעבר שהוקמה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו בין יולי 2003 לדצמבר 2006. במבה נאשם כי הוא נושא באחריות אישית לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שהתבצעו ברפובליקה המרכז אפריקנית בין 25 באוקטובר 2002 ל-15 במרס 2003. ב-2002 ביקש הנשיא-דאז של הרפובליקה המרכז אפריקנית, אנז'-פליקס פטאס, את עזרתו של במבה בדיכוי ניסיון הפיכה שהוביל הרמטכ"ל פרנסואה בוזיזה. ההפיכה הצליחה, ובוזיזה, שעתה מכהן כנשיא הרפובליקה, דרש מבית הדין בהאג ב-2004 לבחון את פעילותה של המיליציה של במבה, התנועה לשחרור קונגו. בית הדין החליט להגיש נגד במבה כתב אישום והוא נעצר במאי אשתקד והוסגר להאג ביולי.
בית המשפט בהאג גם הורה להעמיד לדין גם את בכירי ארגון המורדים האוגנדי "צבא ההתנגדות של האל" (LRA). במהלך העימות בן שני העשורים בין ממשלת אוגנדה ל-LRA, נאשמים לוחמי הארגון כי ביצעו מעשי רצח ועינויים, ואף חטפו ילדים כדי שישמשו כחיילים וכעבדי-מין. ארגוני סיוע סבורים שלפחות שני מליון בני אדם נעקרו מבתיהם בשל הסכסוך, והארגון עדיין מטיל את חיתתו על תושבי צפון קונגו.
ילדים-חיילים באוגנדה. פשע מלחמה (צילום ארכיון: AP)
ב-2005 הוציא בית הדין צווי מעצר על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות נגד בכירי הארגון – וזו היתה הפעם הראשונה שבית המשפט הוציא צווים שכאלה. הבכירים שאת מעצרם ביקש בית הדין היו מפקד ה-LRA, ג'וזף קוני, סגנו וינסנט אוטי, ושלושה מפקדים אחרים בארגון. עם זאת, קוני סירב להסגיר עצמו והוא מסתתר במעבה הג'ונגלים של צפון קונגו. אוטי הוצא להורג על ידי תומכיו של קוני, ושני נאשמים נוספים – רסקה לוקווייה ואוקוט אודהימבו – נהרגו אף הם. הנאשם החמישי, דומיניק אונגוון, חי במחתרת, אחרי שנפוצו דיווחים שקריים על כך שנמצאה גופתו.
לסיכום, עוד קודם להוצאת צו המעצר לנשיא אל-באשיר, הוציא בית הדין צווי מעצר לשני אישים סודניים בשל מעורבותם ברצח העם בדרפור. השניים, השר אחמד מוחמד הרון ומפקד במיליציית הג'נג'וויד עלי עבד אל-רחמן, הידוע גם בכינוי עלי קושייב, הואשמו ביולי 2007 ב-51 סעיפים של פשעי מלחמה ופשעים כנגד האנושות – בהם רצח אונס וגירוש - ממשלת סודן סירבה לנקוף אצבע וטענה כי היא אינה מכירה בסמכותו של בית הדין. הרון עדיין מכהן כשר לעניינים הומניטריים בדרפור.
בתי דין מיוחדים אחרים האשימו מנהיגים מכהנים
לפני הקמת בית הדין בהאג, הועמדו לדין שני מנהיגים מכהנים בבתי דין אחרים של האו"ם לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. הראשון שבהם הוא הרודן הסרבי סלובודן מילושביץ', שנגדו הגיש בית המשפט לפשעי מלחמה ביוגוסלביה לשעבר כתב אישום במאי 1999, כאשר כיהן מילושביץ' כנשיא הפדרציה של יוגוסלביה (הכוללת את סרביה ומונטנגרו). מילושביץ', שהואשם בגין פשעים נגד האנושות שבוצעו בקרואטיה, בוסניה-הרצגובינה וקוסובו, סירב להכיר בסמכותו של בית הדין והוסיף לכהן כנשיא, אך התמיכה הציבורית בו ניזוקה ובבחירות שנערכו שנה וחצי לאחר הגשת כתב האישום הפסיד, וב-2001 הוסגר לבית הדין, שם החליט לייצג את עצמו. עם זאת, בית הדין מעולם לא מיצה את הדין עם מילושביץ': השליט הסרבי מת בכלאו במרס 2006 מהתקף לב.
המנהיג השני שהואשם בפשעים נגד האנושות ובפשעי מלחמה בבית דין בינלאומי הוא צ'רלס טיילור, נשיא ליבריה. טיילור היה מבוקש בגין פשעים נגד האנושות שהתבצעו לא בארצו, ליבריה, כי אם בשכנתה מצפון-מערב, סיירה ליאון. זאת, בשל התמיכה שהעניק טיילור למורדים, תמיכה שעליה קיבל תשלום ביהלומים. בית המשפט המיוחד לסיירה לאון הגיש נגד טיילור כתב אישום במרס 2003, כאשר טיילור עדיין כיהן כנשיא ליבריה. הוא התפטר מתפקידו באוגוסט באותה שנה, אך מיד לאחר מכן נמלט מליבריה וקיבל מקלט מדיני בניגריה. הוא נעצר בסוף מרס 2006 על הגבול בין ניגריה לקמרון, והוסגר לבית המשפט. משפטו נערך בהאג במקום בארצו – מחשש שהמשפט יערער את היציבות במערב אפריקה.
טיילור הואשם בחימוש המורדים בסיירה ליאון ותכנון מסע האימה הרצחני שהשליטו במהלך עשר שנות מלחמת אזרחים במדינה, שהסתיימה ב-2003. יותר מרבע מיליון בני אדם נהרגו במלחמות בליבריה וסיירה ליאון. טיילור, המנהיג האפריקני הראשון שהובא בפני בית הדין, כפר ב-11 סעיפי האישום נגדו, הכוללים פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בדמות רצח, אונס, שיעבוד וגיוס ילדים.
לפנייה לכתב/ת 
