חזק בכלכלה? נתניהו עדיין בחדר האטום
במצב חירום כלכלי, הליכוד היה צריך להציג את מצעו הכלכלי של רה"מ המיועד כמסמך מפתח במגעים הקואליציוניים. אבל הבועה הפוליטית עדיין אדישה: המיתון והאבטלה עדיין לא מצליחים לטלטל את ראשי המפלגות מתרדמתם
הדיווח הרשמי הטלגרפי התייחס רק לחלק הראשון, שהיה הסיבה הרשמית לפגישה. לא היו בו הרבה חדשות. היא היתה בעיקרה פגישת חפיפה של השר
החלק השני הוצנע בהיותו כנראה הסיבה האמיתית לעלייתו לרגל של נתניהו לרוני בר-און הפוליטיקאי, האיש המקורב למנהיגת קדימה ציפי לבני. טרם הודלף מה נאמר בדלתיים הסגורות, אבל אפשר לשער את הכיוון: עד כמה חשובה הצטרפות קדימה לממשלת נתניהו, ועד כמה יכול בר-און לתרום להחזרת לבני מדרכה לאופוזיציה.
אם נתניהו אכן נזקק לשירותיו של בר-און, נראה שהכרזות הליכוד על הממשלה הצרה שיש להם ביד אינן יותר משריקה באפלה. ממשלה צרה היא צרה צרורה. ספק אם תצליח להעביר בכנסת אפילו את תקציב 2009. ממשלה בשליטת הליכוד וקדימה, עם או בלי רוטציה, תאפשר לפחות ניווט יציב בסערת המשבר הכלכלי. ממשלת ליכוד-קדימה-עבודה כבר נושקת את הרצוי למשק בשעתו הקשה.
הצעה שסופה ידוע מראש
נתניהו לא נזקק ברצינות לחלק הראשון של הפגישה באוצר שהתקיים בשמונה עיניים. אחרת אין כיסוי לתמונת "החזק בכלכלה" בקמפיין הבחירות. אתם מאמינים שאחד כזה צריך את פקידי האוצר שילמדו אותו מה קורה במשק ובעולם? או שמא הוא נזקק להסוות יעד נוסף בשיחתו החשאית עם השר - קבלת מידע קשה על המתרחש מתחת לפני השטח של המשק אך במתכוון נסתר מעיני הציבור?
נתניהו לא היה זקוק להשכלתו גם לנגיד סטנלי פישר בבנק ישראל, אליו מיהר מהאוצר. לפי הפרסום הרשמי שיחתם התמקדה בהיבטים של המשבר הפיננסי. מאוחר יותר נודע שנתניהו הציע לפישר לכהן כשר האוצר בממשלתו, אבל נדחה על הסף כמו הצעות דומות שקדמו לה.
פישר הוא מלך ישראל הכלכלי. מה הוא צריך לרדת לדרגת שר החצר של נתניה? סופה של הצעה זו היה ידוע מראש, ושמא גם היא חיפתה על קבלת סוג אחר של מידע רגיש, למשל בדבר יציבות הבנקים?
לטובת עצבינו ושלוותנו, הלוואי שיתבדו החששות מהאפשרות שהאוצר ובנק ישראל מסתירים מידע חיוני. אבל אוי לנתניהו אם סקירות פקידי האוצר והנגיד אכן נועדו לסתום חור בהשכלה. אחרת זה לא סתם חור אלא בור עמוק, ותעלה השאלה - מה הועילו לחיזוק מטה "החזק בכלכלה" היועצים הבכירים, שהוא צרף אליו, כמו אורי יוגב וירון זליכה, מי שהיו הממונה על התקציבים והחשב הכללי באוצר?
יוגב עדיין בקשר כלשהו עם האוצר. זליכה אמנם מנותק ומוקצה מחמת מיאוס, אבל גם בתקופתו באוצר לא נזקק לעמיתיו כמקור למידע בדוק. לא יתכן שהם מדברים לקירות ולא לאיש אשר עושה לעצמו יחסי ציבור בתור התקווה הגדולה שתחזיר למשק את ימי הצמיחה והשגשוג. הם אמורים לספק לו מרשם בדוק ומפורט איך לעשות מה. אם יש כזה באמתחתו - יואיל נא לגלות אותו מיד ובמלים מפורשות, ולא בסיסמאות חלולות.
לא התעוררו מתרדמת הבחירות
במצב חירום כלכלי, הליכוד היה צריך להציג את משנתו הכלכלית הסדורה של ראש הממשלה המיועד כמסמך מפתח בכל דיון עם כל מפלגה המעוניינת במשא ומתן על הרכבת הקואליציה. מצע החירום הכלכלי חייב להיות הציר המרכזי של ההסכמה הקולקטיבית בכל הרכב, לפני איוש התפקידים.תנאים של מיתון מעמיק, קריסת עסקים נמשכת ואבטלה שוברת שיאים, מובילים לסכנה קיומית - מיידית לא פחות ולא במקום איומי הגרעין האיראני
אבל הבועה הפוליטית עדיין בחדר האטום. שום דבר לא בוער לאיש גם בשבוע הראשון של הכנסת החדשה ושל המשא והמתן הקואליציוני. ממגעי נתניהו עולה כי ממשלת חלומותיו רחוקה מהישג ידו, ואין לו שר אוצר ראוי מעבר למצאי הקיים. גם מפגישתו עם יו"ר ההסתדרות עופר עיני לא יצאה האזעקה שתעורר את מגעי המפלגות הסהרוריים. הם מתנהלים כאילו לא התעוררו מתרדמת מערכת הבחירות המשמימה.
"הם הופתעו לשמוע שמשבר המיתון והאבטלה הם הנושא המרכזי", לגלג שר התמ"ת היוצא ומנהיג ש"ס, אלי ישי, על נציגי הליכוד אחרי שיחתם הראשונה שבה הדגישו את הסכנה החברתית. תרומתו לשיקום המשק היתה צנועה - עוד תכנית סיוע לעסקים בפריפריה - שהשאיר על השולחן לפני צאתו, אבל הוא לפחות לא בא בידיים ריקות.
אפילו בעיני הנשיא פרס, פוליטיקאי מפוכח עם חזון, הוצאת המשק ממשבר המיתון נעדרה בנאומו בפתיחת הכנסת ה-18, מארבעת "המבחנים החשובים שחייבים לעמוד היום לפני ישראל". המשבר אמנם נזכר בהמשך, אבל רק בדגש על "התרוקנות המוחות" של ההיי-טק ולא על מילוי "הכיסים הריקים". פרס יודע שניתן לגייס השקעות, אך לא אומר מאיפה. יו"ר הכנסת הזמני, מיכאל איתן מהליכוד, בכלל מודאג יותר שאין חוקה לישראל.
ככה לא בונים ממשלה
הציפיות שבר-און יוציא לנתניהו את הערמונים מהתנור של לבני יתבררו אחרי פגישת הפסגה השנייה בסוף השבוע. את לבני קשה לקנות בתחבולות. ועל ליברמן קשה לעבוד עם ספינים. העברת רשות המסים מהאוצר למשרד ראש הממשלה, שכביכול נשקלת כדי לתת לו את האוצר למרות החשדות לעבירות מס מצדו, מזכירה את נתניהו שלקח כראש הממשלה את רשות החברות הממשלתיות מהאוצר ונתן אותה לציפי לבני. איתות ממזרי: תראו מי גילה אותה ואיפה היא היום.
ככה לא בונים לאורך ימים ממשלה יציבה וחזקה. כל זמן שהנפשות הפועלות לא יצאו מהחדר האטום וחומרת האיום הכלכלי לא תחלחל להכרתם. ההתנהלות הסהרורית תמשך אם גם "כלב השמירה של הדמוקרטיה" - התקשורת - לא יתעורר, אלא ימשיך להשתעשע בכרסום העצם היבשה של הניחושים מי יאייש את כיסאות הממשלה שלא קמה.
הצלחתם של נתניהו וממשלתו תלויים כעת רק בכוחו לשכנע את המפלגות ואת הציבור המתוסכל על סף ייאוש, בכושרו ויכולתו להיות מנהיג כלכלי של ממשלת חירום מאוחדת. נתניהו אחר עם אג'נדה בהירה, אמיצה ומעוררת תקווה, ככל שתהיה כואבת - ובלבד שלא תזכיר חלילה את המחיר החברתי הרע והמוכר מתקופותיו כראש ממשלה וכשר האוצר.
