בראון: התקיפה בצפון אירלנד לא תפגע בשלום
גורדון בראון ופוליטיקאים אחרים מבריטניה ואירלנד גינו את תקרית הירי שבה נהרגו הלילה שני חיילים בריטים. "שום רצח לא יוכל להוריד ממסלולו את תהליך השלום", הבטיח ראש הממשלה הבריטי. עדיין לא ברור מי מאחורי הירי
ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, גינה היום (א') את התקיפה שאירעה הלילה במחוז צפון אירלנד שגבתה את חייהם של שני חיילים ואמר כי היא לא תפגע בתהליך השלום. בראון שיגר תנחומים למשפחות החיילים, הבטיח לרדוף את התוקפים ולהביאם לדין.
תקרית הירי, שבה נהרגו שני חיילים בריטים וארבעה אחרים נפצעו, הייתה הקשה ביותר מסוגה במחוז זה למעלה מעשור. על-פי הערכות, התקיפה, מחוץ לבסיס של הצבא הבריטי, נועדה לפגוע בממשל הקתולי-פרוטסטנטי המקומי המשותף ובתהליך השלום באי. הבוקר דיווח השבועון "סנדיי טיימס" כי לאחר שפגעו החמושים בשני החיילים ופצעו אותם, ירו בהם בראשם מטווח אפס, בסגנון התנקשות. ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתקרית: שני חיילים ושני שליחי פיצה. "זהו ניסיון לבצע הרג בקנה מידה המוני", אמר מפקד המשטרה המקומית, דרק וויליאמסון.
בראון אמר כי הממלכה כולה מזועזעת ונסערת בעקבות הפעולה "מרושעת והפחדנית". "נעשה כל שביכולתנו כדי להבטיח שצפון אירלנד תהיה בטוחה", אמר ראש הממשלה הבריטי לרשת הטלוויזיה "סקיי ניוז". "שום רצח לא יוכל להוריד ממסלולו את תהליך השלום, שזוכה לתמיכת הרוב המוחלט של האנשים בצפון אירלנד, ונגביר את מאמצינו למען שלום בר קיימא".
ראש הממשלה האירי, בריאן קאוון, אמר כי את התקיפה ביצעה "קבוצה זעירה של רשעים שלא יכולה ולא תצליח לחתור תחת רצונו של העם לחיות בשלום". הנשיאה האירית, מרי מקאליס הביע זעזוע מהתקיפה ומפלגת האופוזיציה השמרנית הבריטית אמרה אף היא כי מאחורי הירי עומדים "פחדנים" שלא זוכים לתמיכה עממית.
עדים לתקרית דיווחו כי צרורות ארוכים של בין 30 ל-40 כדורים נורו לעבר הבסיס במחוז אנטרים, שבו מוצג גדוד הנדסה. אף ארגון לא נטל עדיין
אחריות לתקיפה, מהקשות ביותר שידע המחוז הבריטי מאז החתימה על הסכם השלום ב"יום שישי הטוב" ב-1998. ההסכם שם קץ ל-30 שנות אלימות פוליטית ודתית שגבתה את חייהם של יותר מ-3,000 בני אדם.
הפיגוע הקשה ביותר שאירע מאז בוצע חודשים ספורים לאחר שהושג ההסכם, כאשר מכונית תופת התפוצצה בשוק בעיירה אומה, מערבית לבלפסט. 29 בני אדם נהרגו. ארגון קיצוני שהתפצל מהמחתרת האירית "ה-IRA האמיתי", נטל אז אחריות לתקיפה. ה-IRA, (הצבא האירי הרפובליקני), שביקש לאחד את אירלנד וזכה בתמיכת המיעוט הקתולי בצפון האי, הסכים להפסקת האש עם בריטניה והניח את נשקו.