מקל בגלגלים
נכים ובעלי מוגבלויות מתלוננים על השירות והליווי בנתב"ג • רשות שדות התעופה: "אנחנו מתיישרים בהדרגה עם התקנות האירופיות החדשות לנגישות השירות, ועושים הכל כדי להשתפר"
נכים ובעלי מוגבלויות כועסים על הנהלים בנתב"ג, המקשים עליהם את דרכם בטרמינל 3 - הן ביציאה מהארץ והן בחזרתם.
לטענתם, בעוד שהתשתיות טובות למדי מבחינת נגישות, נושא השירות והליווי לוקה בחסר. "בכל שדות התעופה בעולם הצוות שאחראי על סיוע לאנשים עם מוגבלויות מטפל בנוסע החל מדלת הכניסה, דרך בדיקות הביטחון ועד לכיסא במטוס, ובחזרה מהירידה במטוס ועד המונית", הם מתלוננים. "בארץ הטיפול מתחיל רק עם ההגעה לדלפקי הצ'ק-אין בכניסה, וגם הוא לוקה בחסר".
הנכים מסכימים כי בתחום התשתיות נעשה הרבה, וכי טרמינל 3 נבנה עם התחשבות רבה בהם. "יש חדרי שירותים לנכים בשפע, וכך גם מקומות חנייה, אבל כל זה לא מספיק כדי לאפשר לנכה או לקשיש חוויית נסיעה סבירה, כמו שמגיעה לכל נוסע המשלם במיטב כספו".
אחד המתלוננים הוא ראובן הלר, המלווה ספורטאים נכים מארגון אילן. לדבריו, כאשר מגיעה לארץ משלחת של כמה נכים, הם אינם יורדים בשרוול כשאר הנכים, אלא ברכב מיוחד בשם אמבוליפט (או: אל-עלית).
"מדובר ברכב ישן, מתנדנד ולא בטיחותי, לא ממוזג ולא מחומם, אשר השימוש בו מפלה את הנכים", אומר הלר ."לא פעם דוחסים את הנכים לתוך האל-עלית המלוכלכת, המלאה בכיסאות גלגלים בלויים ושבורים. הצוות המלווה צועק על הנכים להזדרז, מפנה את המלווים מהרכב ומפגין יחס מביש.
"בעת הנסיעה מתנדנד הרכב ומסכן את יושביו, ובסופו של התהליך הנוסעים המוגבלים יוצאים מהשדה הביתה זמן רב אחרי כל שאר הנוסעים. בכל שדות התעופה בעולם שאליהם הגעתי עם נכים, מחכים עובדים מיוחדים, המלווים אותם עם רכבים מיוחדים מרגע הנחיתה ועד היציאה מהטרמינל, תוך כדי עזרה בביקורת דרכונים ובאיסוף המזוודות."
"בטרמינל 3 החדש נעשה רבות כדי לשפר את הנגישות מבחינת התשתית, אבל במבחן התוצאה השירות לנוסע עם מוגבלות הוא מפלה במקום להיות שוויוני," מוסיף יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל.
"לא פעם אנו שומעים על מלווים שמלווים נוסע עד אזור איסוף המזוודות או עד ביקורת הדרכונים בדרך החוצה - ואז המלווה עוזב ונעלם, והנכה מוצא עצמו באמצע הטרמינל חסר ישע, ונאלץ לבקש עזרה מנוסעים ממהרים אחרים כדי להגיע ליציאה או לתחנת המוניות. אין תופעה כזו בעולם," אומר וגנר.
אריה ומוש, יועץ תיירות ונופש בארגון הגג של הנכים ומארגן טיולי נכים, טוען כי הבעיות בנתב"ג נובעות מהעובדה שבארץ שירותי הליווי ניתנים על-ידי חברות התעופה, בעוד שבחו"ל הם נעשים ישירות על-ידי רשויות שדות התעופה. "שירותי הליווי בארץ ניתנים על-ידי החברות שקיבלו זיכיון מהרשות, ואלה מפעילות צוותים מצומצמים שאינם יכולים להתמודד עם כמות הנוסעים שזקוקים לסיוע", אומר ומוש.
"אם יש שני מלווים לעשרה נוסעים ובתוכם ילדים, המלווים אינם יכולים לעזור לכולם". יש לציין כי למרות שחברות הסיוע מופעלות על-ידי חברות התעופה, הן עדיין בפיקוח הרשות.
"הדלפקים גבוהים מדי"
תלונות נוספות על טרמינל 3 נוגעות לכך שאין שילוט הכוונה לחניית רכבי נכים גבוהים. חנייה זו נמצאת הרחק בקצה הטרמינל ורחוקה מהאולמות. בנוסף לכך, בכניסה לחניונים אין עמדה מאוישת כדי לעזור לנהג נכה לשלוף את כרטיס החנייה.
כמו כן, קיבלנו תלונות על כך שאין עמדות צ'ק-אין ובדיקת דרכונים בגובה נמוך כדי
לגבי הקלנועיות שמפעיל טרמינל 3, נכים רבים אינם יכולים להיעזר בשירותיה בגלל קושי לעלות עליה, ואלה שכן יכולים להיעזר בה סובלים לעיתים ממחסור ברכבים אלה כי כמותם מצומצמת.
לגבי בדיקות הביטחון, יש טענות שהנכים אינם יכולים לעבור דרך עמדות הגילוי הרגילות, ולכן זוכים לבדיקות ביטחון נפרדות. לטענתם, בדיקות אלה אינן נעשות באופן דיסקרטי ומכובד. ולא פחות חשוב: אין מספיק מידע המפרט את סידורי הנגישות באתר רשות שדות התעופה, כמקובל בכל העולם.
בהנהלת רשות שדות התעופה דוחים את הטענות, ומוסרים בתגובה כי טרמינל 3 הוא מהמתקדמים בעולם בנושא נגישות. לעניין החנייה אומרים ברשות, כי ברחבי הטרמינל הוקצו כ-240 חניות לרכבי נכים, כולל לבעלי רכב גבוה.
אשר לעמדות בדיקת הדרכונים - בחודש האחרון (לאחר פנייתנו, י. י.) הוסדרה עמדה משולטת עם הנמכה הן באולם הנוסעים הנכנסים והן ביוצאים. עוד נמסר כי מתוכננת תוכנית שילוט חדשה לטרמינל, שתכלול גם את נושא הנעזרים.
"לרשות בעלי המוגבלות עומדים בטרמינל 3 מכשירי טלפון ציבוריים מונמכים, מתקני שתייה מונמכים, עמדות שירות מיוחדות לכבדי שמיעה ושירותי הסעה בקרוניות באגי. אתר האינטרנט של הרשות כולל גם הוא מידע חיוני רב לנוסעים נעזרים", אומרת דוברת הרשות.
חברת ,QAS המפעילה והאחראית על רכב האמבוליפט: "לנוסעים ניתן השירות הטוב ביותר והיעיל ביותר, גם כאשר מדובר על כמות גדולה של נוסעים נכים. החברה מצרה על תחושת אי-שביעות הרצון מהשירות שניתן, ופועלת באופן מתמיד לשיפורו ולייעולו לרווחת ציבור לקוחותיה."
מרשות שדות התעופה נמסר, בהקשר זה, כי בקרוב אמור להיכנס לפעולה רכב שירות חדש מסוג זה.
בסיור שערכנו בטרמינל 3 בנתב"ג, חזרה וביקשה הנהלת רשות שדות התעופה להדגיש כי האחריות לליווי ולעזרה מוטלת על חברות התעופה, וכי על הנוסע הנזקק לעזרה להודיע על כך לחברת התעופה שלו 48 שעות מראש.
"אנחנו מתיישרים בהדרגה עם התקנות האירופיות החדשות לנגישות השירות, ועושים הכל כדי להשתפר", מסכמים ברשות שדות התעופה.
סחיבת הנוסע במדרגות למטוס בשדה דב הסתיימה בנפילה
שלא כמו בנתב"ג, בשדה דב אין אפילו רכב מיוחד להסעת נכים ומוגבלים, וגם לא שרוולים.
אירוע קשה שעבר הנוסע נ"ג בעת טיסה משדה דב לאילת, הביא את עורך דינו אופיר מילר לתבוע פיצוי של 50 אלף שקל מחברת ארקיע. "מרשי עבר באחרונה ניתוח בעיניו, שבגללו הורו לו הרופאים להישמר מכל מאמץ גופני", מספר עו"ד מילר.
"הוא הגיע לטיסה מלווה בבתו, לאחר שהודיע לחברה על מוגבלותו, אך מה שאירע בשדה ייחרת בזיכרונם עוד זמן רב".
מילר מגולל סיפור קשה, לפיו שניים מעובדי החברה ניסו להרים את הנוסע בגרם המדרגות, אך כיסא הגלגלים נשבר והנוסע נפל ונחבט בגרם המדרגות. זאת בנוסף ל"יחס אטום ומזלזל," לדבריו, שלו זכה הנוסע מהמלווים.
הנוסע דורש את הפיצוי המירבי על פי חוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות (תשנ"ח 1998), לפיו "חל על כל גורם המספק שירות לציבור לתת מענה הולם לצרכים המיוחדים של אנשים עם מוגבלויות באופן המאפשר שמירה על פרטיותם וכבודם."
מחברת ארקיע נמסר כי התגובה תינתן לאחר בדיקת התביעה.
הכתבה המלאה מתפרסמת היום במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
