פרי גליל: הח"כים התאמצו ועזרו, עיני גזר קופון

לפני כשבוע השמיע יו"ר ההסתדרות עופר עיני באוזני מוטי חזיזה, מנהיג מלחמת הקיום של מאות עובדי מפעל ויטה פרי הגליל, את המסר הבא: "אם אתם, העובדים, לא תשמרו על מקור הפרנסה שלכם, כל אלה שמחייכים ומבטיחים לכם בכנסת לעמוד לצדכם ולעזור, ייעלמו רגע אחרי שהמפעל ייסגר". מלים גבוהות של פוליטיקה נמוכה. עיני השתלח בכנסת בידיעה שהמפעל ימשיך כעסק חי. כל האמצעים כשרים בדרך למנהיגות העבודה.

גלגולו של מפעל בצרות: 

• ביהמ"ש אישר מכירת ויטה פרי הגליל לחצי חינם
• עובדי פרי גליל יתרמו 3 מיליון שקל לעובדי ויטה
• מפגיני "פרי הגליל" חסמו כביש: "מי יעזור לנו"?   
  

אבל ביקורו של עיני במפעל השימורים נערך רק אחרי הדיון המתוקשר שנערך בכנסת על סכנת הפיטורים של עובדי המפעל. עניין סמלי שפתח את עבודת הכנסת החדשה. לא פחות מ-10 הצעות דחופות לסדר היום הגישו רוב הסיעות לבעיה הבוערת. חזיזה עקב אחריהן מהיציע בעיניים דומעות, כפי שעשה בשלוש הישיבות האחרונות של ועדת הכספים בפגרת הבחירות, שעסקו במשבר פרי הגליל.

הפרוטוקול מלא תיאורים קורעי לב על "הגברים שבוכים בלילה ונורא מפחדים בבוקר ממצב שלא יהיה להם לאן ללכת, כי אם יפוטרו הם בגיל של מוות קליני מבחינת שוק העבודה"; או על הצורך "לשחרר את הילדים מהפחד שיום אחד יפנו אותם מהבית", על סמך ניסיון ממקום אחר דומה לחצור הגלילית. "הטראומה של פיטורי ההורים עברה לילדים בבתי הספר, שירדו ברמה וביכולת הלימודים שלהם".

כפוי טובה חזיזה. הוא הראשון שהיה צריך לתקן את עיני ולומר לו כי באף אחד מארבעת המעמדים, להם היה עד ראיה ושמיעה, איש לא חייך וגם לא הבטיח לעמוד לצד העובדים ולעזור להם מסיבה פשוטה: עצם התערבות הכנסת בעניינם, והמאמצים מאחורי הקלעים שהשקיעו חבריה למענם, היו הרבה יותר מאשר סתם הפגנת הזדהות עם סבלם ומאבקם.

הכנסת - כן הושיעה

עיני ידע שוועדת הכספים נרתמה לעניין - ביוזמת היו"ר אבישי ברוורמן והח"כים משה כחלון (ליכוד) שלי יחימוביץ (עבודה). הוא עצמו נכח רק בישיבתה הראשונה, ב-21.1, וסיפר על הצעתו לממשלה, שטרם נענתה, להקים קרן לעזרת מפעלים במצוקה בתרומת יום חופשה של כל עובד במשק. רעיון חיובי, אבל לא בדיוק גלגל ההצלה הדחוף שהיה דרוש לפרי הגליל.

הפלא ופלא, באיזו מהירות יצא המשבר מהמבוי הסתום ונפרצה הדרך לסיומו, כבר למחרת הדיון במליאת הכנסת. הבנקים הפסיקו פתאום להתעקש למנות כונס נכסים למפעל, ולמעשה, העברתו לבעלות רשת "חצי חינם" כבר סוכמה. בין הדיונים בוועדת הכספים למפגן במליאת הכנסת, היו מסע השדלנות שניהלו ברוורמן ומשה כחלון מהליכוד אצל ראשי הבנקים הנושים. ברוורמן גם לחץ על הממונה על ההגבלים העסקיים לקצר את הליכי האישור הנדרש למיזוג של מפעל מזון ברשת שיווק, שניתן בפועל השבוע.

האם העובדה שביקורו המתוקשר של יו"ר ההסתדרות במפעל נערך רק לאחר הדיון בכנסת, היא צירוף מקרים? עיני הבטיח שם לדאוג לשמירת זכויות העובדים תחת הבעלים החדשים, מה שהיה מקובל עליהם מראש. מכל מקום - גם אם ההסתדרות לא ישבה כל אותו הזמן בחיבוק ידיים, כפי שטוענים היום בסביבת עיני, לא הוגן מצדו לסלף או לבטל בהבל פה את חלקה של הכנסת במעורבות הפעילה של ועדת הכספים ויתר הח"כים, שתרמה לא מעט לפתרון המשבר.

יוזמות הכנסת נבעו מכאב ודאגה עמוקים ואמיתיים. הפוליטיקה הקטנה לא תאחר לבוא. המקרה של פרי הגליל היה תמרור אזהרה בכיוון של משבר חברתי בפריפריה והתרופפות הרקמה החברתית של המדינה. תהליך הגסיסה החל מזמן בעיירות שהוקמו סביב מפעלי מזון וטקסטיל, לא כולם כלכליים לאורך ימים, בלי חלופות לתעסוקה ופרנסה. סגרת מפעל, סגרת עיירה כמו טור של אבני דומינו שמפילות אחת את השניה. אם מפעל רווחי כמו פרי הגליל הגיע לרגע האמת, הספירה לאחור של האחרים המפסידים כבר בעיצומה.

"אני חושש לקורבן השני"

דניאל בן-סימון ח"כ טרי (עבודה) ועיתונאי, שעשה כותרות מהטרגדיה החברתית של פריפריות הדרום והצפון, אמר בדיון בכנסת כי "פרי הגליל ניצל הודות לעובדה שהיה הקורבן הראשון, הודות לעוצמה התקשורתית שיצרה בציבור הזדהות יוצאת דופן. אני חושש לקורבן השני".

רגל אחת של בן-סימון עדיין בתקשורת. הוא לא שכח את קהות החושים של אלה שהיו עורכיו. עוד הוא מדבר וזעקת מאות עובדי "עוף העמק" שעומד להיסגר כבר מדגדגת פחות. המפעל השלישי כבר לא יהיה חדשות ולא יעשה כותרות. 

הח"כים שהגישו את ההצעות הדחופות לסדר היום בעניין פרי הגליל החזירו אותו לוועדת הכספים, להמשך המעקב. הטרגדיה של "עוף העמק", קרש ההצלה האחרון של עשרות כפרים (ערביים) בצפון, תעלה על שולחן הוועדה בשבוע הבא ביוזמה של ח"כ בודד. ספק אם גם הוא יקבל את הטיפול היסודי שנפל בחלקו של פרי הגליל. הוועדה כמו הכנסת כולה איננה מסוגלת לעקור הרים, אבל יש משקל סגולי כבד להשפעתה על החלטות ומהלכים של גופים כלכליים ציבוריים ועסקיים שכל אחד מהם יזדקק לה בזמן זה או אחר.

הרכב הוועדה אנמי

הכל תלוי ביו"ר הוועדה ובאיכות חבריה. הרכב הנוכחי הוא לא מעט אנמי, לפי שעה זמני, עד לכינון הוועדות הקבועת על פי מבנה הקואליציה. בהרכב נותר השלד הותיק והמנוסה, למעט זקן החברים חיים אורון (מרצ), עתיר הידע והניסיון שלא נמצא לו מקום. תפקיד היו"ר - שקובע את רוח הוועדה ודפוסי עבודתה, אם תהיה יוזמת ומובילה במשק או רק חותמת גומי של הממשלה - נמסר לרובי ריבלין (ליכוד). ברוורמן חזר כנציג מן השורה של העבודה לצד יחימוביץ.

יש כבר סימנים מדאיגים לחלל שייווצר אחרי ברוורמן, לפחות בהתמודדות עם השלכות המשבר הגלובלי. ריבלין נימק את מינויו בצורך של הליכוד לשלוט בעמדת המפתח הפרלמנטרית-כלכלית במקביל להחזקתו בתיק האוצר. תירוץ קלוש להיפטר מברוורמן.

תקצוב הישיבות יועדף על פני הבראת הפריפריה

אבל הראש של ריבלין לא היה מלכתחילה בעסקי הוועדה, לאחר שהוסכם על שובו לכס יו"ר הכנסת בתוך מספר שבועות. הבא אחריו, גם בהרכב הקבוע, מתוכנן להיות חרדי, האתנן הקבוע של סיעת יהדות התורה להצטרפותה לקואליציה. בין אם יהיה זה יעקב ליצמן או משה גפני - תקצוב הישיבות יועדף על פני הבראת הפריפריה שמחוץ למחוזות הבחירה החרדיים.

ריבלין מעיד על עיסתו. נוסחת טיפולו במשבר "עוף העמק" היא שלא מתערבים אם אין סיכוי להבראת מפעל בסכנת קריסה. אחרת יוצרים ציפיות ואשליות שיגבירו את מרירות העובדים המתוסכלים. תמצית המרשם העמום שלו: "להתמודד עם המציאות רק בדרך הגיונית ויעילה". למשל, בבחינת המנטרה של עיני שמתמקדת בהקמת קרן הסיוע למפעלים במצוקה. אף מלה של ריבלין על האסון החברתי, גם אם מדובר בניתוח ממושך שאמור להצליח. ומי ישלם את המחיר אם החולה ימות בינתיים על שולחן הניתוחים?

בינתיים יש רק תשובה אחת. היא ניתנה לפני שבוע במליאה, בדיון הדחוף על משבר פרי הגליל. לממשלה הוא לא הזיז. השולחן שלה ניצב ריק. מכל השרים האחראים לעניין נבחר להשיב על ההצעות לסדר היום השר לענייני דתות יצחק כהן מש"ס. יו"ר הכנסת בפועל מיקי איתן לא התאפק והפטיר, "כנראה ששלחו אותו כי רק רחמי שמיים יכולים לעזור"...