מאשים את שליט בכשלונו
ראש הממשלה היוצא דִרדר את תנאי עסקת שליט מדחי אל דחי, ובאין בושה מטיל את האחריות לכך על הורי החייל
העלייה לרגל לאוהל המחאה של משפחת שליט, היא מפגן סולידריות של הציבור הישראלי. אבל מה בדיוק עושים שם באוהל אותם פוליטיקאים ששחרורו או המשך שהותו בשבי של גלעד היה נתון בידיהם עד כה? הרי הם קובעי המדיניות, הם אלו שהציבור העניק להם את זכות ההכרעה. באיזה עוז רוח, כאילו אין להם יד בדבר, בחרו חברים בממשלה ושותפים להחלטות ולאי החלטות בנוגע לגורלו של שליט להזדהות עם המשפחה כאילו הם אורחים מכוכב אחר או לפחות נציגי האו"ם?
הרי הם היו אלו שהחליטו באופן הכי ברור שלא להחזיר את החייל השבוי כי המחיר גבוה מדי לטעמם. אהוד ברק שכיהן כשר בטחון לאורך תקופה ארוכה בזמן שהותו של שליט בשבי, שהכריז על עצמו בקמפיין הבחירות שלו כאישיות לא פופולארית, יושב באוהל הכל כך פופולארי ועל פניו הבעה של סולידריות מעושה.
הגברת הראשונה, אשת ראש הממשלה, עוד רגע תצא מהבית עם שלטי חוצות ועליהם תמונתו של גלעד עם החותמת הצילו. אהוד, היא אומרת לבני משפחת שליט, עושה הכל, רק אי אפשר לדבר על זה. אך מה הוא עשה? שתלך הגברת אולמרט לברר אצל שר ההיסטוריה מי העלה את מחירו של גלעד.
שליט שבוי בידי שני כוחות המצויים בסכסוך מתמשך. הוא שבוי בידי הארגון שחטף אותו, ולא פחות מכך בידי ממשלת ישראל בהנהגת ראש הממשלה.
הצד השני, נציגי חמאס וארגוני החוטפים דווקא היו מאוד מעוניינים בעסקה מהירה מיד לאחר החטיפה. ימים ספורים לאחריה הם העבירו לממשלה מסרים שבהם ביקשו את שחרורם של כשמונה מנהיגים פלסטינים תמורת גלעד. שמות המנהיגים הללו כלולים ברשימות האסירים הנוכחיות. אולמרט שלח אותם לכול הרוחות, הוא חטף את הנהגת חמאס בגדה, הפציץ את עזה במקביל למלחמת לבנון וגרם למותם של כ-600 בני אדם ברצועה. מותם של מאות פלסטינים בעזה מיד לאחר החטיפה נשכח במהרה אצל הישראלים שנשאו אז את עיניהם אל הצפון, אבל בעקבות מספר הנפגעים הרב החמאס היה חייב להעלות את המחיר על מנת להצדיק את החטיפה.
אולמרט, שרק החמיר את המצב כשנקט באסטרטגיה האגרסיבית שלו, החל להסתבך והחליט לא להחליט. זאת הייתה ההחלטה – לא להחליט! במקביל חזר והבטיח למשפחה שהוא עושה הכל, תוך שהוא מנסה להשתיקם ולשכנע אותם לשבת בשקט בטיעון שפעילות ציבורית למען שחרור גלעד רק תעלה את המחיר.
מבחינת הפלסטינים בעזה הנצורה וההרוסה, הקלף היחידי שעומד לרשותם מול המטוסים הישראלים הוא חייל ישראלי אחד שבוי, שתמורתו צריכה להצדיק את המחיר הנורא ששולם עד כה. לכן המחיר לא יכול לרדת אלא רק לעלות.
הלאה, עוד מלחמה. מלחמת עזה שאחת ממטרותיה הלא רשמיות הייתה החזרתו של החייל החטוף הביאה להרג של כ-1,500 פלסטינים, מרביתם אזרחים. בקטעים הבודדים שדובר צה"ל הואיל בטובו לפרסם, נשמעים חיילים המבטיחים להחזיר את גלעד הביתה. מי יודע, אולי הפעם אולמרט יצליח להשיג בכוח את מה שלא משיגים במוח, וחמאס יתחנן להחזיר את החייל, רק שיפסיק להרוג בהם. אולי אם יסגרו להם את המעברים שממילא כבר סגורים הם יישברו. אבל עזה כבר למודת סבל, וגלעד לא חזר.
השבוע פגשתי איש פתח מאזור חברון. "מה עשיתם לנו", הוא שאל. "גם הרגתם מאות אזרחים, גם חיזקתם את חמאס וגם החלשתם את הפתח, אתם יודעים כמה אנשים הצטרפו בגדה אל החמאס מאז המלחמה שעשיתם שם? מה עשיתם לנו"?
כשאביבה ונועם שליט החליטו רגע לפני פרישתו של האיש ששלח את בנם לעזה ובאין ברירה אחרת להעמיד את אוהל המחאה מול בית ראש הממשלה, הוא זימן אותם אליו בדחיפות. "אם תקימו מחאה ציבורית", אמר, "תביאו במו ידכם להעלאת המחיר שחמאס דורש מאיתנו". בלי למצמץ הוא מאשים את ההורים על שגרמו לכך שהמחיר יעלה.
על כך ניתן רק לומר: מי שהעלה את המחיר – שישלם!
עירית גל, במאית סרטי תעודה.
סרטה, "ממשלת ישראל עושה הכל", בהפקת בלפילמס בע"מ, שודר ב"רשת" במלאת שנתיים לשהותו של שליט בשבי