דו"ח המבקר: רבבות שתו מים מזוהמים

ברשות המים מעריכים ש-70 אחוז מהציבור בישראל אינו שותה מים מהברז; הם כנראה יודעים מה הם עושים: דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (ד') מתריע כי רבבות מתושבי המדינה צרכו במשך שנים רבות מים שאינם ראויים לשתייה.

מבדיקת המבקר עולה כי מי השתייה במספר יישובים ורשויות מקומיות בישראל אינם עומדים בתקן הבריאותי המחייב ואינם נבדקים כנדרש, וספקי המים אינם מטפלים כנדרש בצנרת ובתשתית. לא פעם, למרות שקידוח נפסל מלשמש כמקור למי שתייה על ידי משרד הבריאות, הצרכנים אינם מקבלים התרעה וממשיכים לצרוך אותם חרף הסיכון לבריאותם.

עוד בדו"ח המבקר:

• 95% מגני השעשועים מסוכנים לשימוש
• התלמיד נשאר רעב בכיתה
• איש אינו מפקח על הצימרים
  

מים פסולים לשתייה זורמים בברזים

דו"ח המבקר מתייחס לבדיקות שבוצעו ב-11 עיריות, בשלוש מועצות מקומיות וב-13 מועצות אזוריות, ובדיקות השלמה במשרד הבריאות וברשות המים. המבקר טוען כי משרד הבריאות ורשות המים אינם אוכפים את עבירות המים בנחישות הדרושה, ובשל כשלים וליקויים מנהליים במקרים רבים מופקר הציבור לשתיית מים שאינם ראויים.

• כך למשל ביישובי המועצה האזורית הגליל עליון, שקיבלו במשך שנים מי שתייה ברמת עכירות גבוהה שהייתה עלולה לגרום לזיהום. בשנת 2004 פסל משרד הבריאות את המים מלשמש מי שתייה, אך למרות זאת המשיכו ספקי המים של היישובים לספקם במשך כמה שנים, וזאת בלי שמשרד הבריאות נקט נגדם פעולות אכיפה.
  

• דוגמא נוספת הייתה ביישוב בית עובד במועצה האזורית גן רווה: בשל חריגה מריכוז החנקות המרבי המותר, פסל משרד הבריאות כבר בינואר 1996 את קידוח בית עובד ב'. עד למועד סיום הביקורת, במאי 2008, המשיך ספק המים לספק מי שתייה מהבאר שנפסלה.
  

• משרד הבריאות פסל באוקטובר 2004 את אחד משני הקידוחים המספקים מים למשמר העמק, שבלמועצה האזורית מגידו. התברר שכבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת התריע משרד הבריאות בפני ספק המים והמועצה שהקידוח עומד להיפסל. גם לאחר הפסילה, המשרד התריע על פסילת המים לשתייה בכל שנה החל מ-2006, וביקש ליידע את תושבי הקיבוץ ואורחיו. במועד סיום הביקורת, מאי 2008, טרם חובר הקיבוץ לרשת מי השתייה של חברת מקורות. במועצה האזורית מגידו הסבירו למבקר כי אין בידם הידע המקצועי והתקציבים לביצוע הפיקוח הנדרש, אך הקיבוץ סיפק מי שתייה במכליות.
  

• במאי 2006 התריע משרד הבריאות על עלייה ברמת החנקות בשני הקידוחים השייכים לספק מי השתייה של כפר ידידיה במועצה האזורית עמק חפר. בדצמבר 2006 פסל משרד הבריאות את הקידוחים מלשמש מקור למי שתייה. ביוני 2007 אושרה הנחת קו של מקורות אך החיבור צפוי להסתיים בסוף 2008.
• מקרה מי הדן הוא דוגמא נוספת: מפעל המים חצבני-דן מספק מים הנשאבים מנחל דן ליישובים ועסקים במועצות האזוריות הגליל העליון ומבואות החרמון. מהנחל נשאבים גם מים לברֵכות הדגים של אחד היישובים, ומי הנקז של הברֵכות מוחזרים לנחל - אך בנקודה הנמצאת לפני נקודת השאיבה של מפעל המים. במשך שנים התריע משרד הבריאות על החשש לאיכות המים, ורשות המים התקשתה לספק פיתרון מהיר. מפעל המים הזהיר את מושב בית הלל למשל שהמים שבצנרת מיועדים לחקלאות בלבד - ולא לשתיה, אך גם במועד תום הביקורת טרם נמצא פיתרון לבעיה.
  

לא מנקים צנרת; לא דוגמים את המים

המבקר גילה כי רשויות מקומיות המפעילות ספקי מים (חברות מים עירוניות למשל), אינן דורשות מהם לתחזק את הקידוחים או לבצע בדיקות כימיות במקורות המים - בניגוד לנדרש בתקנות בריאות העם. הרשויות אינן פועלות לתחזק ולנטר את מערכות אספקת המים, ופעולות כגון חיטוי ושטיפה הנדרשות פעם בשנתיים אינן מבוצעות.

• כך למשל, הבדיקה העלתה כי ליקויים שנמצאו על ידי משרד הבריאות ב-12 קידוחי מי השתייה של עיריית תל אביב-יפו בשנת 2004 לא תוקנו עד למועד סיום הביקורת - מאי 2008. המבקר ציין כי בשנת 2007 הודיע משרד הבריאות לעיריית ת"א כי מצב קידוחי מי השתייה שלה "ירוד", ומוסיף כי בהמשך הספקת המים "סיכנה (העירייה) את בריאות תושביה".
  

• במועצה האזורית עמק חפר, בעיריית טייבה ובכפר ידידיה למשל - בוצעו בדיקות כימיות למים באיחור של שנים.
  

• עיריית קרית אונו לא שטפה ולא חיטאה את הברֵכה שלה במשך כשבע שנים (משנת 1998 ועד שנת 2005), ולאחר שעשתה כן ב-2005 לא עשתה זאת שוב עד מאי 2008, למרות שהיא צריכה לעשות זאת פעם בשנתיים.
  

• עיריית צפת לא שטפה ולא חיטאה את שלוש הברֵכות שלה משנת 2004 ועד מועד סיום הביקורת, מאי 2008.
  

חוסר תקשורת בין הגופים תרם לזיהום 

המבקר מותח ביקורת גם על רשות המים, שליקויים וקשיים שונים הביאו אותם לאשר הקצאת מים לצריכה ביתית - הכוללת מים לשתייה ולבישול - מקידוחים שנפסלו על ידי משרד הבריאות. "בכך היא (רשות המים) אפשרה לספקי מים לספק במשך שנים רבות מי שתייה שאינם ראויים לשתייה, וזאת אגב סיכון בריאותם של צרכני המים" כותב המבקר.

• בטייבה למשל נבנתה תחנת דלק ליד קידוח של חברה פרטית שסיפקה מים לתושבים, והעירייה הודיעה למשרד הבריאות כי תפסיק לקבל מהקידוח מים. במאי 2006 פסל משרד הבריאות את הקידוח אך התברר כי ביולי 2007, כשנה לאחר הפסילה, הודיעה החברה כי היא ממשיכה לספק לעירייה מי שתייה מהקידוח. באוקטובר 2007 כתבה רשות המים למשרד הבריאות כי עד שנת 2001 הייתה הקצאת המים מהקידוח האמור "למטרות בית וחקלאות", ובהמשך "למטרת חקלאות בלבד". כלומר, משנת 2002 סיפקה העירייה לתושביה מי שתייה ממקור שיועד על ידי רשות המים למטרת חקלאות בלבד. רק בשנת 2006, דהיינו כארבע שנים לאחר שרשות המים שינתה את ייעוד המים, פסל משרד הבריאות את הקידוח לשתייה.
  

• גם בכפר ויתקין שבמועצה האזורית עמק חפר, מְסַפֵּק ספק המים מי שתייה שמקורם בבארות חקלאיות - בארות שאינן מאושרות על ידי משרד הבריאות לשמש מקור למי שתייה. משרד הבריאות התריע ב-2006 וב-2007 אך בתשובתו למבקר המדינה כתב ספק המים כי הוא "מכין תוכנית". רשות המים הודיעה כי לא קיבלה ממשרד הבריאות שום דרישה לפסול את הקידוחים מלשמש מקור מי שתייה.
  

מים מזוהמים חודרים לצנרת

הבדיקה העלתה כי ביישובים רבים מחוברים משקים חקלאיים, לולים, רפתות ומתקני דישון למערכות מי השתייה הציבוריות, וזאת ללא התקנת מנגנון המונע זרימה חוזרת כנדרש בתקנות, ובניגוד לדרישת משרד הבריאות. הבדיקה העלתה גם כי רשויות מקומיות רבות אינן פועלות כמתחייב בתקנות ואינן אוכפות התקנת מתקנים אלה במגזר התעשייתי-עסקי.

• למשל בחיפה, בתל אביב, בחולון ובבאר שבע, שם בפברואר 2007 חדר נוזל ניקוי מנועים למערכת מי השתייה באזור התעשייה עמק שרה; בנובמבר 2007 חדרו מים מזוהמים למערכת מי השתייה של אזור התעשייה ברקן שבתחום שיפוטה של המועצה האזורית שומרון.
  

ספקי מים בלי רישיון 

עוד נמצא כי ספקי מים הפועלים לצד רשויות מקומיות אינם מחזיקים ברישיון עסק כנדרש. כך למשל בתחום שיפוטה של עיריית תל אביב-יפו אשר הפעילה (עד מועד סיום הביקורת במאי 2008) 12 קידוחי מים ו-12 מתקני הכלרה ללא רישיון עסק; עיריית רמת גן הפעילה עשרה קידוחים ועשרה מתקני הכלרה ללא רישיון; עיריית בני ברק הפעילה שישה קידוחים ושישה מתקני הכלרה ללא רישיון עסק, וכך גם עיריית כפר סבא, המועצה האזורית לב השרון והמועצה האזורית חוף השרון.

• ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה: "המלצת משרד מבקר המדינה היא לעבודת מטה משותפת עם רשות המים ומשרד הבריאות אך שני האחרונים לא מעוניינים בכך".
  

• ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: עקב המחסור במפקחים ובעורכי דין משרד הבריאות נאלץ להתמקד במקרים בהם יש סכנה מוחשית ומיידית, ובמקרים אחרים מתבצעת הפעילות בהתאם לסדרי עדיפויות. כדי להתגבר על הקשיים באכיפה יש צורך לתגבר את משרד הבריאות בתקציב ייעודי ובכוח אדם מקצועי לפיקוח ולנושא תביעות משפטיות... אנו נודה למבקר המדינה אם יבהיר זאת בדוח וידגיש את העדיפות שיש לתת לנושא מבחינת הקצאת התקציב וכוח האדם הנדרשים. ברור כי ללא הקצאות מתאימות של כוח אדם ותקציב, לא נצליח לעמוד במשימות וביעדים.