"שוויץ לכאורה ניטרלית ומרוויחה מכל העולמות"
יצחק מאיר, לשעבר שגריר בשוויץ, שיגר מכתב חריף לנשיא שוויץ בשל פגישתו עם נשיא איראן, ובו הדגיש כי "לא ניתן להישאר ניטרלי מול אחמדי-נג'אד". ההיסטוריון אריה כוכבי סבור כי הניטרליות המפורסמת של המדינה משרתת אותה בטווח הרחוק
סערה בוועידה בז'נבה - הסיקור המלא:
- נשיא איראן תקף את ישראל, עשרות נטשו
- הליצן שהביך את אחמדי-נג'אד: הנאום - בדיחה
- העולם מגנה את נאום השטנה
- השגריר בשוויץ הוחזר להתייעצויות
- ארה"ב: חרף הנאום, נדבר עם איראן
מאיר סיפר כי בעקבות מעשיו של מרץ הוא החליט לעשות מעשה ולשגר מכתב ביקורת ללשכת הנשיא בברן. "כידיד שוויץ, אני חושב שהנשיא שגה בהבנת עמדת השוויצרי הממוצע היום", אמר מאיר. "כתבתי לו כי מה שהוא עשה גדול מחטא - זו שגיאה. אני מצר על כך וזה כואב לי בתור אדם שראה גם את הצדדים האחרים של שוויץ".
אחמדי-נג'אד ונשיא שוויץ מרץ, אתמול (צילום: AP)
השגריר לשעבר סבור כי שוויץ טרם הבינה שהניטרליות שאליה היא שואפת איננה אפשרית. "הוועדה שהקימה שוויץ לאחר מלחמת העולם השנייה הכירה בעובדה שהמדינה מילאה תפקיד שבגינו השוויצרים לא יכלו לסלוח לעצמם. הם לא יכלו להשלים עם מה שאירע בשם 'הניטרליות' במדינתם - ההתנהלות מול הפליט היהודי. והנה, כעת שוב צצה הניטרליות".
מאיר מדגיש כי שוויץ אינה מכחישה את השואה, כמו אחמדי-נג'אד וידידיו, אולם דווקא בשל כך הפגישה הזו כל כך חמורה. "מכחישי שואה יוכלו להשתמש בפגישה חרף עמדת שווייץ. פגישה זו חמורה מכיוון שהיא יצרה מעין בנאליזציה וחילוּן של ניסיון השוויצרים עצמם שלא לשכוח את השואה. אני רואה במעשה הנשיא מרץ אקט אנטי-שוויצרי".
לגיטימציה להכחשת שואה
גם פרופ' אריה כוכבי, ראש בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת חיפה וראש המכון לחקר השואה, סבור כי הפעם ניסיונה של שוויץ להיאחז בכרטיס האי-התערבות חצה קו אדום. "קשה לי לקבל את הטענה ששוויץ קיבלה את איראן משום
שהיא ניטרלית. אחמדי-נג'אד הוא הדמות הפוליטית שמכחישה את השואה בצורה המובהקת ביותר. בפגישה עמו יש מתן לגיטימציה לעמדות אלה. כהיסטוריון וכבן אנוש - לא ניתן לקבל זאת וצריך היה לדחות את המהלך הזה".
לדבריו, תפקידה הניטרלי לכאורה של שוויץ היה בעייתי עוד בזמן השואה. "המדינה אפשרה לכוחות הקרקעיים של הצבא הגרמני לעבור בשטחה וקיימה יחסים עסקיים-כלכליים עמה. למעשה היא שיתפה פעולה עם הגרמנים ובפועל סייעה למאמץ המלחמתי הגרמני", הוא אומר.
"ניתן לומר שעד 1944 נהגה שווייץ ב'ניטראליות אוהדת גרמניה'. ב-1938 היא היתה המדינה הראשונה שדרשה מגרמניה להטביע את האות J על דרכון תושביה היהודים, כדי למנוע את הגירתם לשטחה. לאחר מכן התעורר סיפור כספי היהודים שנספו בשואה שנותר בבנקים השוויצרים", הוא מזכיר.
"שוויץ שינתה את נטייתה האוהדת גרמניה רק כשגילו מנהיגיה שידן של בעלות הברית על העליונה. הן אילצו אותה לשנות גישה באמצעות איומי סנקציות כלכליות. עם זאת, זה ועדיין מפתיע, מאכזב ומתסכל שמדינה שהתנהלה באופן מסוים בתקופה ההיא תמשיך לנהוג כך היום. הייתי מצפה שנשיא שוויץ יסרב לקבל את נשיא איראן", מדגיש פרופ' כוכבי.
"אני לא חושב שהניטרליות שלה היום נועדה לשרת אג'נדה מיידית, אלא כרווח מצטבר בזירה הגיאו-אסטרטגית. כפי שהשוויצרים לא נטלו חלק במאבק הגוש הקומוניסטי והמערב, גם המהלך היום משרת אינטרסים כלכליים ופוליטיים. צריך לזכור שרוב ארגוני האו"ם מקיימים פעילות בשוויץ והם מרוויחים מכל העולמות".
לפנייה לכתב/ת 
