מה עושים כשהילד מתבייש?

מאי בת ה-11 לומדת מחול ואוהבת מאוד לרקוד. כשמגיעים לביתה אורחים, היא מבקשת להדגים להם מכישרונה, מזיזה את הרהיטים בסלון, לובשת את בגדי הריקוד, מכינה את המוסיקה המתאימה לריקוד ואז, ממש בשנייה האחרונה, היא נעמדת בצד ובקול חלוש ורועד אומרת שהיא מתביישת ואינה רוקדת, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים של הוריה והאורחים לשכנעה להתגבר על ביישנותה.

במהלך השיעור, כותבת המורה לחשבון על הלוח שאלה ומבקשת לדעת מי מהתלמידים יודע כיצד לפותרה. דממה בכיתה. יריב בן ה-8 היודע את התשובה מתבייש לומר אותה בקול בפני כל הכיתה.

הורים רבים מתלבטים כיצד לנהוג בתופעת הביישנות המאופיינת על ידי היסוס והימנעות עקבית של ילדם מלהגיב, ליזום ולהפגין את יכולותיו המוכחות בסביבות מסוימות. במצבים אלה הילד פשוט לא מסוגל להתגבר על היסוסיו ולהביא את עצמו ליזום או לקחת חלק באירועים. הוא מסתתר מאחורי גבה של אמא, מסמיק, משפיל מבט או נעמד בצד למגינת ליבם של הוריו. זאת למרות שהוא עצמו סובל מהיסוסיו ומבישנותו.

ביישנות היא סדרה של התנהגויות של הימנעות עקבית מלהגיב, ליזום, לשאול, להיכנס, לפנות, להביע דעה ולהפגין יכולות בסביבות או מצבים מסוימים, למרות שקיימת מסוגלות מוכחת להגיב בהצלחה. אין מדובר כאן על צניעות, אותה יש לעודד ולטפח, כי אם על הימנעות הגורמת סבל לילד הבישן.

בטרם אמליץ כיצד תוכלו לסייע לילדכם להתגבר על ביישנותו, חשוב לציין כי הימנעות זו מהתנהגות בסביבות ומצבים מסוימים, מתפתחת על רקע של אופי וטמפרמנט מולדים של הילד שלנו ועל כך אין באפשרותנו להשפיע. עם זאת, ביטוייה, חוזקה ומשכה של ההתנהגות הביישנית, תלויים במידה רבה בשלושה דברים:

1. האם הילד חווה כשלון, אכזבה, ענישה או התעלמות, העדר פרגון וחיזוק בסביבה מסוימת ("הוא צחק עלי", "עשית את זה כבר יותר יפה")?
2. מהי מידת הפער והשוני שבין הסביבה בה הילד למד מיומנות מסוימת לבין הסביבה בה הוא מתבייש לפעול?
3. באיזו מידה ההתנהגות הביישנית מביאה בעקבותיה את תשומת לב ההורים, החברים או קרובי המשפחה? תשומות לב אלה כוללות בדרך כלל ניסיונות לשכנע ולהפציר בילד כי יתגבר על בישנותו ויראה את יכולותיו.
   

פירוק גורמי החרדה

הביאו אלמנטים חשובים מהסביבה בה הילד מתבייש לסביבה הבטוחה בה הוא אינו מתבייש. הילד מדבר ומתבטא בחופשיות בבית אך לא בכיתה? הזמינו 2-3 חברים קרובים הביתה. הילד מתבייש להציג ולהופיע על במה? הזמינו את החבר'ה או המשפחה המורחבת לביתכם. בעשותכם כך אתם מפרקים את גורמי החרדה המרכזיים, מביאים אותם לסביבה הבטוחה של הילד ומסייעים לו בכך להתגבר בהדרגה על גורמי החרדה והשיתוק. אל תשכחו כמובן לפרגן לו ולשבח אותו על העובדה שהתגבר על חששותיו ועל ביישנותו.

הכנה מראש

הכינו את הילד, סכמו על יעדים הדרגתיים וסייעו לו במצבים בהם הוא מתבייש. לפני סיטואציה בה אתם יודעים על פי ניסיונכם כי הילד יימנע או יתבייש, הכינו אותו לקראתה ונסו לתכנן יחד איתו כיצד להתגבר על ביישנותו. לדוגמא, אם הילד אמור להופיע בהצגה או טקס, סכמו כי תישארו קרובים אליו וכי תשמרו על קשר עין איתו, סכמו עם המורה/גננת כי משכה של ההופעה שלו תהיה קצרה. קביעת יעדים הדרגתיים, תמיכה וסיוע מהסוג הזה, יסייעו לילד להתגבר על ביישנותו. הוא ירגיש בטוח יותר בעצמו ויתפקד בהצלחה גם בסביבות בהן נמנע בעבר.

הכנה קולקטיבית

תאמו והדריכו את המבוגרים בסביבה או בסיטואציה בה הילד מתבייש, כיצד להפחית לחץ וגורמי חרדה. שוחחו עם המורה ונסו לבדוק יחד כיצד ניתן להקל על הילד על ידי שינוי מקום הישיבה שלו והצמדתו לחבר המשרה עליו בטחון וכיצד להכינו לקראת שאלות שיישאל. הדריכו את סבא וסבתא לגלות סבלנות ולהימנע מלהאיץ בילד או לחילופין להיעלב כל פעם מחדש כשהוא מתבייש (מסרב) להדגים להם מכישוריו.

חיזוק חיובי

שבחו את הילד בסיטואציות בהן הוא מצליח (אפילו חלקית) להתגבר על ביישנותו. קפצו על כל סיטואציה בה הילד מצליח להתגבר על ביישנותו אפילו חלקית כמוצאי שלל רב ושבחו ופרגנו לו על כך. לדוגמא, אמרו לו: "למרות שלא היה לך קל, שמתי לב כי הסכמת להראות לחברך כיצד לבצע נכונה את התרגיל בהתעמלות". כאשר ילדך עושה את הצעד הראשון, מתגבר על ביישנותו ויוצר קשר עם ילדים אחרים, החמיאו לו ואמרו למשל: "ראיתי שניגשת למיכל וביקשת שתשחק איתך.כל הכבוד!" חיזוק ופרגון חמים וכנים לילד כאשר זה מתגבר על ביישנותו, תהווה זרז ותגביר את הסיכוי להתנהגויות דומות בעתיד.

פירגון - גם אחרי כישלון

חזקו את ילדכם על כי ניסה והשתדל, גם אם לא הצליח. ילדים הנוטים להיות מרוצים מעצמם רק כאשר הם מצליחים באופן מקסימלי (פרפקציוניזם), נוטים גם להימנע מלפעול במצבים וסביבות בהם הם חוששים כי הצלחתם המרבית אינה מובטחת לדעתם, יותר מאשר ילדים החיים בשלום גם עם הצלחה חלקית, שיפור ולעיתים אף כישלון. הורים יקרים, השתדלו מאוד לא להצטרף ל"חגיגת הפרפקציוניזם". התגברו על אופייכם שלכם ופרגנו ותמכו בהם גם בעבור עבודה קשה, הצלחה חלקית ולעיתים אף כאשר נכשלו.

כשאין ברירה...

נצלו וזמו הזדמנויות בהם הילד חייב להתנהג, לפעול ולסייע לכם דווקא בסביבה בה הוא מפגין בישנות. לדוגמא, בסופרמרקט אמרו לילדכם: "גש בבקשה לקופאי ושלם במקומי. הידיים שלי תפוסות" או "אתה מוכן להקריא לסבתא את הקטע הזה מהעיתון? אני עסוק עם אחותך". כולנו יודעים כי לעיתים התרופה הטובה ביותר לביישנות היא ה"אין ברירה".

שיתוף בחוויות

שתפו את הילד בחוויות התגברות על ביישנות שלכם. ביישנות והימנעות הם מצבים טבעיים הנקרים בדרכנו מדי פעם ויוקל על ילדנו להתגבר עליהם אם ידע כי גם אנחנו נאלצים לפעמים להתגבר על ביישנותנו, למרות הקושי הכרוך בכך. לדוגמא, אפשר לשתף את הילד בחוויה: "כל כך התביישתי להגיד למזכירה של הרופא שעקפו את התור שלי! מזל שהצלחתי להתגבר, אחרת הייתי נאלצת לחכות עוד שעה שלמה".

כללי "אל תעשה":

• הימנעו ממשפטי מחץ, כגון: "זה בסך הכול החברים מהגן". "מה אתה מתרגש? עזוב שטויות, קטן עליך".
• אל תתבעו מהילד (מבלי משים) פרפקציוניזם.
• אל תזלזלו בעובדת היות הילד ביישן: "מה, אתה מתבייש? לא צריך להתבייש".
• השתדלו לא להדגים בישנות (הבעל המתחמק ממפגש שולח את אשתו לדבר במקומו "עזבי, לא נעים לי. את טובה בזה").
• אל תביכו את הילד לפני אחרים (אל תתבייש) ואל תדברו על בישנותו בפני אחרים ("הבן שלי ביישן. עזבו אותו").
• אל תבקרו אחרים בנכחותו של הילד. אל תצחקו ואל תלגלגו על אחרים בגלל חולשות שלהם: "איזה שמן", "מה זה מטומטם. לא יודע לדבר".
• אל תלחצו על הילד. זה רק יחריף את המצב או יספק תשומות לב במקומות ובתזמונים הלא נכונים.
• אל תדברו במקום הילד, כי הוא "ביישן".
  

• פרופ' עמוס רולידר  הוא אבא לשלושה, מומחה מוסמך בניתוח התנהגות, ראש המכון לחקר ולמניעה של קשיי התנהגות ילדים בסביבות חינוכיות ומנחה הרצאות וסדנאות בנושאי חינוך במכללה האקדמית עמק יזרעאל. קטעים מהתוכנית סדרת חינוך .
  

• לכל הכתבות בסדרה.