גם אני רוצה "ריבוי טבעי"

כוחות הביטחון ערכו לנו לפני כמה ימים את המיצג התקופתי ששמו "פינוי מאחז לא חוקי". זו הייתה הצגה חלשה במקצת, לאור העבר העשיר של עימותים אלימים בעת פינוי פחונים וקרוואנים במאחזים הרבים בגדה. הפעם זה עבר בשקט ונשארנו עם התמונות רק זמן קצר, עד שהמאחז הוקם בשנית, או בעצם בפעם הרביעית.

הפינוי הזה הוא המופע הוויזואלי של המאבק על ההתנחלויות. ובמסגרת המאבק הזה, הפעם בגרסת ממשלת נתניהו, שוב אנחנו נחשפים לשיח המתנחלי שכובש את כולם בסערה. בואו נודה על האמת: ההצגה הזאת נועדה לעולם, בעיקר לאמריקנים, כדי להראות להם שאנחנו לוקחים את הדרישה שלהם ברצינות ושיראו כמה קשה לנו. הוי כמה קשה. תמיד הפינוי הזה מלווה בהצהרות חד-משמעיות של פוליטיקאים בכירים שממהרים לומר שאנחנו מדינה שומרת חוק (נתניהו) ושעוד יהיו פינויים כאלה (ברק).

אבל במקביל מתנהל לו השיח האמיתי. במסגרתו כבר ניתן לנו לפני שנים אחדות המונח "ריבוי טבעי", שתפס גם עכשיו את הכותרות. זו המכבסה להרחבת ההתנחלויות, למרות הדרישות האמריקניות להפסקת הבנייה, למרות האזהרות הפלסטיניות לפיהן בנייה בהתנחלויות היא מוקש לתהליך מדיני, למרות ההבטחות הישראליות להפסקת הרחבת ההתנחלויות במסגרת כל המשאים ומתנים שנוהלו עם הפלסטינים לאורך שנים. "הריבוי הטבעי" הוא המכבסה המשומשת, אבל האפקטיבית ביותר.

המונח צץ שוב ומלבלב הפעם מול הממשל החדש בבית הלבן, ממשל אובמה. "ריבוי טבעי". זה נשמע כל כך נכון. הרי זו לא בנייה חדשה, זו אינה תוכנית הרחבה מכוונת. לא מדובר בהפרת הבטחות, לא בונים התנחלויות חדשות, חלילה. מה פתאום. זה רק "ריבוי טבעי".

"לא יעלה על הדעת," אומרים המתנחלים, "שבנינו ובנותינו לא יוכלו לגור סמוך להוריהם". אבל ראה זה פלא, זה יעלה על הדעת ואפילו ייתכן, אבל במקום אחר. זה ייתכן למשל בצידו השני של הקו הירוק. כאן, בתוך ישראל. כי זה אינו צו משמיים.

כתושבת תל אביב שמתגוררת בדירה שבבעלותי בלב העיר, גם אני רוצה "ריבוי טבעי". הבן שלי נורא רוצה לגור בלב העיר, קרוב לאמא. הרי גם הוא "ריבוי טבעי". אבל הוא לא יכול לגור קרוב לאמא, לא רק משום ששכר הדירה באזור נוגע בשמיים, וגם אם יעבוד סביב השעון לא יצליח לממן אותו. הוא לא יכול משום שגם אילו היה לו כל הכסף שבעולם לקנות עכשיו דירה לידי, אין דירות כאלה. אף אחד כמעט לא בונה דירות חדשות בלב תל אביב. מעט מאוד דירות חדשות נבנות בתוך העיר עצמה, רוב הבניינים החדשים נבנים בפרברים. אז מה הדמגוגיה הזאת על "הריבוי הטבעי"? מי יכול לקיים ריבוי טבעי? באיזה יישוב בארץ יש "ריבוי טבעי" מהסוג שהמתנחלים מקבלים, אוטומטי כזה, ועוד על חשבון המדינה?

מתי לאחרונה קיבלו יישובים "ריבוי טבעי" מהסוג שהמתנחלים מקבלים? מתי לאחרונה קיבל יישוב ערבי "ריבוי טבעי" אוטומטי שכזה? מתי לאחרונה קיבלו אותו תושבי יפו הערבים? הבדואים תושבי הנגב? 

אז איך מצליחה מכבסת המילים ומכבסת המעשים הזאת לכבוש את כולנו? איך אף אחד מאיתנו לא מוחה ולא חושף את התרמית שמאחורי המונח? הרי כולנו רוצים "ריבוי טבעי", אבל מה לעשות, יש אילוצים. לעיתים אלה אילוצים כלכליים, לעיתים אילוצים פוליטיים ולעיתים אילוצים מדיניים. החיים מורכבים. אבל בהתנחלויות ממשיכים לגלגל עיניים לשמיים, מקבלים גיבוי של הפוליטיקאים ובה בעת ממשיכים בבנייה מאסיבית, שתוקעת שוב ושוב את האפשרות למצוא כאן פתרון, שמחבלת שוב ושוב בסיכוי להיכנס לתהליך מדיני אמיתי, שפוגעת גם ביחסים שלנו עם ארצות הברית.