שופטת בג"ץ בדיון חוק טל: להאיץ שילוב החרדים

רבולוציה או אבולוציה? אחרי שבת סוערת בירושלים, על רקע פתיחת חניון ספרא, חוזר הבוקר (יום א') לכותרות עוד תפוח אדמה לוהט, הנוגע ליחסי חילונים וחרדים בישראל. בג"ץ התכנס לדיון בעתירות נגד חוק טל, המסדיר בחוק את הפטור לאברכים. הרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות הנשיאה דורית ביניש, נדרש לסוגייה הטעונה, כשממול מפגינים נכי צה"ל, מילואימניקים, הורים לחיילים בסדיר ועוד. החלטה לגבי העתירה תתקבל בחודשים הקרובים, אך כבר בדיון היום רמזה השופטת אילה פרוקצ'יה, כי ראוי בעיניה שהמדינה תגבש מדיניות להמרצת שילוב החרדים בחברה.

בין הפרקליטים, השופטים והעדים התפתח היום דיון העוסק בתהליכי השתלבותם של החרדים בחברה בישראל, ובמידת מהירותו של תהליך זה. ראש מנהלת השירות האזרחי, ד"ר ראובן גל, הגדיר את התהליך שחווה המגזר החרדי "מהפכה". לדבריו, "יש שינוי מהותי שם, ואפשר להגיד שנפרץ סכר. אנו מנהלים כל הזמן מגעים עם רבני המגזר החרדי. הם כרגע נמצאים במקום שונה ממה שהיו לפני כשנתיים, ואף מכירים בבעייתיות. עצם זה שהם מאפשרים לחרדים להצטרף לשירות האזרחי או הצבאי - זה מלמד על מהפכה".

נציג המדינה, עו"ד אבי ליכט, הוסיף ואמר כי מדובר ב"רבולוציה", אך הנשיאה בייניש השיבה לו: "זו לא מהפכה, זו אבולוציה איטית". השופטת אילה פרוקצ'יה שאלה את נציג המדינה אם יכולה להימצא דרך ביניים, שבה ההליך האבולוציוני יקבל "תמריצים", ואף הוסיפה ואמרה כי "יש כל מיני דרכים" שממריצות תהליכים, כגון העברות כספים: "חייבים לגבש איזושהי מדיניות שתמריץ את התהליך הזה".

"הצבא לא צריך 50 אלף חרדים שלא רוצים לשרת"

במהלך הדיון הביעה השופטת איילה פרוקצ'יה תמיהה, כיצד מתיישבת כוונת המדינה לחנך את הציבור החרדי להתגייס לצבא ולשירות האזרחי באמצעות חוק טל - כאשר במקביל, היא פטרה את בחורי הישיבות הקטנות מלימוד נושאי הליבה. "כל הבסיס של חוק טל הוא חינוכי ערכי, אולם לא מזמן חוקק חוק בניגוד לפסיקת בית המשפט, המאפשר לתמוך כספית בישיבות - אך לא לחייב אותן ללמוד את לימודי הליבה. איך זה משתלב עם חוק טל? עם יציאה לשוק האזרחי?".

עו"ד ליכט השיב כי בשורש בעניין עומדת בעיה חברתית עמוקה, שיש לפתור אותה בצורה הדרגתית. הוא העריך כי עד שנת 2012 יהיו כ-2,000 חרדים שיבצעו את חוק טל. הוא סיפר על מאמצים שנעשים להרחבת מעגל החרדים בשירות, וליצוק מקומות שיקלטו אותם. "השינויים בחברה החרדית מצביעים על נכונות ללכת לכיוון של חוק טל, וזאת מבלי שהרבנים אוסרים זאת. אי-אפשר להגיד שהממשלה גוררת רגליים, אולם חוק טל לא יכול ביום אחד לשנות דמוגרפיה".

השופטת ביניש העירה כי הקושי בחוק טל הוא העובדה שאין הוא מחייב את בחורי הישיבות להתגייס. "נראה כי עיקר מאמצי המדינה נסובים סביב הניסיון לצרף את בחורי הישיבות לשירות אזרחי של שנה, ולא לשירות צבאי של ממש".

על כך ענה עו"ד ליכט מטרת החוק איננה לגרום לגיוס כפוי של חרדים: "גיוס כפוי לצבא ייצור משבר חברתי, ולכן יש לפתור בעיה זו בהדרגה". לדבריו, "הצבא לא צריך עכשיו 50 אלף חרדים שלא רוצים לשרת. צריך להסתכל על המציאות. הכלי העיקרי לממש את חוק טל הוא דרך השירות האזרחי. לטעמנו היה שינוי מהותי מפסק הדין הקודם".

 אחד ממגישי העתירה, עו"ד יהודה רסלר, אמר בדיון: "יש פה שני סוגי אזרחים, יש אפליה בין דם לדם וצריך להפסיק זאת. זה סרטן באומה, זהו חוק מפלה". נציג התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, קבל: "יש פגיעה באלה שמשרתים, גם בערך החיים שלהם וגם בערך קניינם הפיזי והאינטלקטואלי. מדיניות חוק טל איננה מביאה לשיפור ולשינוי משמעותי".

לעגן את הפטור

"חוק טל" קרוי כך על שמו של השופט בדימוס צבי טל, שעמד בראש ועדה ציבורית אשר מונתה ב-1999 על-ידי ראש הממשלה אהוד ברק, בניסיון להסדיר את הפטור משירות צבאי לבני הישיבות, ולעגנו אחת ולתמיד בחוק. 

במסגרת ההסדר שנמצא, נדחה מדי שנה שירותם של האברכים עד גיל 22. לאחר

 מכן, באפשרותם לצאת ל"שנת הכרעה", בה הם יכולים לעבוד או ללמוד מחוץ לישיבה בלא שיחויבו בגיוס. לאחר אותה שנה בוחר כל אברך אם לשוב לישיבה; להצטרף למעגל העבודה ולשרת שירות צבאי בהתאם למצבו המשפחתי (למשל, חרדי נשוי עם שני ילדים משרת 120 יום); או לבצע שירות לאומי של שנה וחצי. בכך למעשה מונצח הפטור לבוחרים להתמיד בלימודיהם, במסגרת עיקרון "תורתם אומנותם".

החוק אושר לראשונה בכנסת ביולי 2002, וחמש שנים לאחר מכן הוארך בחמש שנים נוספות. בעקבות כך הוגשו לבג"ץ חמש עתירות, ולפיהן החוק פוגע באופן בלתי מידתי בעיקרון השוויון, כאשר הוא מקנה פטור משירות למניין הולך וגדל של אברכים. בתשובת המדינה צוין כי השנה חל גידול דרמטי במספרם של תלמידי הישיבות, הממלאים את חלקם במסגרת של שירות אזרחי.