אולי מסין תיפתח הטובה?

הניסוי הגרעיני השני של צפון קוריאה והמשך האיומים מצדה, מעמידים במבחן משמעותי את עקרונותיה וסבלנותה של סין מול המדיניות של קים ג'ונג-איל וחבריו לאליטה השלטונית בפיונגיאנג, שלא מהססים להביך את הענק הסיני.

מדיניותם הקיצונית בעייתית עבור בייג'ינג, הזקוקה לסביבה אזורית יציבה להמשך הפיתוח הכלכלי. גם תפיסת הביטחון הסינית נשענת על הצורך ביציבות, שמשמעותו בין היתר מניעת מירוץ חימוש גרעיני בין מדינות האזור, בכלל זה יפן.

לאור העובדה שסין הינה ספקית האנרגיה והמזון העיקרית של צפון-קוריאה, והקשר החיצוני היחידי של צפון-קוריאה עם העולם עובר דרכה - אם באמצעות טיסה שבועית בודדה לבייג'ינג או דרך קו הרכבת לסין, נמצאים בידי בייג'ינג אמצעי ענישה עימם אפשר לפגוע בצפון-קוריאנים.

השאלה שמרבים לשאול בימים האחרונים - האם ובאיזה אופן תעשה סין שימוש בכלים שברשותה ותעמיד את המשטר הצפון-קוריאני במקומו, או אף תנסה לבסס בגבולה משטר "רציונלי" יותר?

על מנת לענות על השאלה, ראוי לחזור ולהיזכר כי מלחמת קוריאה פרצה מספר חודשים לאחר שמאו דזה-דונג ייסד את "סין החדשה" ב-1949. שלוש שנות המלחמה שימרו את חלוקת קוריאה וגבו כמיליון הרוגים סינים (ביניהם בנו של מאו). החשש הסיני מהאפשרות שלאורך גבולה תקום מדינה קוריאנית חזקה ומאוחדת, בעלת אוריינטציה מערבית שכוללת בשטחה כוחות אמריקניים, לא פג עד היום. הוא אף מהווה חסם מרכזי לכל תפנית במדיניות הסינית.

לאחר מלחמת קוריאה הפיצו הסינים את חמשת עקרונות מדיניות החוץ, בהם דוגלים הסינים עד היום. המרכזי שבהם קורא להימנע מהתערבות בנעשה בתוך מדינות אחרות. לפיכך, ולמרות הצעדים המתריסים, מעדיפים הסינים שלא לנקוט בצעדים חריפים שימוטטו את צפון-קוריאה. התמוטטותה תוביל בראיית סין לאיחוד בין שתי הקוריאות ולנחשול ענקי של מיליוני פליטים שינהרו לצפון סין. בטווח ארוך יותר חוששת סין שקוריאה המאוחדת תתבע שטחים בצפון סין שהיו שייכים בעבר הרחוק לממלכת קוריאה העתיקה.

במהלך השנים האחרונות ניסתה ההנהגה הסינית לשכנע את קים ג'ונג-איל לשנות את דרכו ולקדם רפורמות כלכליות. קים הוזמן לסייר בסין ונפתחו לפניו מפעלים מצליחים במטרה שיספוג את אווירת ההצלחה הכלכלית. הסינים הדגישו בפניו, שהם דוגמא לשימור השלטון החד מפלגתי לצד פיתוח הכלכלה.

אולם, כאשר אכן ניסו בצפון-קוריאה להקים אזור סחר חופשי ולהביא השקעות מסין, החליטו הסינים לעצור את יאנג בין, איש עסקים סיני שבחרו הקוריאנים כדי להקים את המיזם. הסיבה – הקוריאנים בחרו בו בלי להתייעץ בבייג'ינג. איש העסקים, בעל אזרחות הולנדית, נידון ל-18 שנות מאסר על שחיתות והורחק מהזירה. הקוריאנים נפגעו והתרחקו עוד יותר משיתוף פעולה עם הסינים.

המקרה הינו דוגמא לחשדנות האופפת את יחסי שתי המדינות, ולהנחה הרווחת כיום ולפיה רמת ההשפעה הסינית על ההנהגה בצפון-קוריאה איננה גבוהה. גם שיתוף הפעולה של סין עם שאר חברות מועצת-הביטחון בקבלת החלטות נגד צפון-קוריאה, אינו תורם לחיזוק הקשר בין שתי המדינות.

מה יגרום לסינים לשנות את מדיניותם האסטרטגית ולנקוט צעדים ברורים נגד צפון-קוריאה? מספר תסריטים מרכזיים יאיצו התערבות סינית: ראשית, הסינים ירצו למנוע מהצפון לבצע ירי טילים נוסף אל אדמת הדרום, צעד שיקרב מלחמה ומעורבות

אמריקנית. אם סוגיה זו תעמוד למבחן, ישתמשו הסינים בכלים שברשותם (הפסקת טיסות, עצירת תנועת הרכבות ו/או משלוחי הדלק והמזון) על מנת להבהיר הסתייגויותיהם לקים ג'ונג-איל.

התסריט השני, שנראה כרגע דמיוני, מבוסס על הערכה סינית לפיה אנשיה מאוימים ישירות וכי המשטר הבלתי יציב בפיונגיאנג מתעתד להפנות נשק גם לכיוון סין. אז יינקטו צעדי ענישה משמעותיים, כגון סגירת הגבול והפסקה מוחלטת של הסיוע.

לצד זאת, יכולים הסינים לבחור במגוון סוגי איתותים, שיעבירו לקוריאנים מסר לגבי חוסר שביעות רצונם, כמו השעיית המגעים והביקורים הבילטרלים. זאת, כדי לשמור על המטרה הסינית – החזרת היציבות תוך שימור המצב. השאלה עד כמה יצליחו בכך, נותרת בעינה.

אייל פרופר, דוקטורנט בנושא מדיניות החוץ הסינית, אוניברסיטת חיפה. לשעבר הציר המדיני בבייג'ינג