תל-אביב: מחבקי העצים עצרו את השיפוצים
עיריית תל-אביב החלה לכרות את העצים ברחוב אבן גבירול כי הם הפריעו לשיפוץ הרחוב. התושבים התנגדו: מי אמר שבלאטות חשובות מעצים, אמרו, ומי קבע שקווי ביוב חדשים חסינים משינוי - אך עצים בני 60 צריכים לעוף? בינתיים, התושבים ניצחו
למה מתכוונים בעיריית תל-אביב כשהם אומרים שימור? כנראה רק לבתים ולא למה שמסביבם. בכל פעם שהעירייה משפצת או משמרת משהו, קודם כל פוגעים בעצים. אולי זה בגלל שהעצים לא רשומים בטאבו... אולי זה בגלל שמי שנותן את האישור לפגוע בהם או לכרות אותם הוא גם המופקד על השיפוץ, והם כנראה "תקועים לו בגרון".
אלה לא דיבורים באוויר. זה קרה ברחוב אבן גבירול בתל אביב. לרגל חגיגות המאה, החליטה העירייה לשדרג את פני הרחוב. היא התחילה מדרום והדבר הכמעט ראשון שעשתה היה להוריד את העצים. על הגזעים רוססו מספרים בצבע אדום והם עמדו שם בשורה, כמו נידונים למוות.
בלילה הגיעו הכורתים, ובבוקר שאחרי מצאו התושבים את העצים שהציצו עליהם מחלונם, וליוו אותם במשך שנים בגשם ובחום, שכובים על הכביש, פרוסים כמו סלאמי.
עוד על עצים:
מבחינת העירייה הכל התנהל על פי התוכנית, עד שהגיע תורם של העצים בצפון הרחוב. אלו העצים שמקבלים את פני הבאים לעיר מכיוון רדינג. כשרעש המסורים התקרב, התארגנו התושבים ויצאו למאבק. העצים, עצי סיסם אדירים, בני 60 לפחות, שנטעו הרבה לפני שבמקום נבנה שיכון פועלי נמל תל אביב. חתיכת היסטוריה ללא ספק.
היו תכתובות, שיחות, עצומות ושלטים. כלום לא עזר. יום אחד הופיעו על הגזעים המספרים האדומים. הם סומנו.
כמו נידונים למוות. עץ ברחוב (צילום: אילן גולדשטיין)
אך ימים אחדים לפני שבאו הכורתים, הצליחו התושבים לערער תוכניות העירייה. הערעור הוגש לאיש משרד החקלאות ישראל גלון, המופקד על שימור עצים ותיקים. הוא בא, התרשם, שמע את טענות התושבים והסברי העירייה, והציע שהתושבים ימצאו חלופות שיאפשרו להשאיר את העצים במקומם. התושבים נענו ועמלו על תוכנית - אך העירייה דחתה אותה בטענה שאת התשתיות לא ניתן להזיז. על זה אמר גלון, שלו היו מתכננים מראש את המהלך מתוך הבנה שאת העצים לא ניתן להזיז - כל המחלוקת הייתה נמנעת.
נותנים המון ובחינם. העצים ברחוב אבן גבירול (צילום: אורית קלפיש)
מדוע מתייחסים לקווי ביוב וחשמל כנתון שאין לשנותו ולעצים כאל דבר שניתן להסיר בקלות - שאל. השאלה נותרה מהדהדת. מדוע באמת מתייחסים לעצים ותיקים, שהם חלק מהמורשת והנוף במשך שנים, כאל משהו שניתן להחליף כמו בלאטות? ואולי דווקא העצים חשובים יותר מכל קו ביוב. הם מאפשרים הליכה ברחוב הלוהט בחודשי הקיץ, מנקים את האוויר רווי העשן, נותנים בית לציפורים ומעניקים לרחוב את אופיו. ואת כל זה הם עושים בחינם.
את המסורים הדמימו בינתיים. על פי החלטת הממונה על שימור העצים הוותיקים, עבודות שיפוץ הרחוב נעצרו עד שיימצא פיתרון תיכנוני שיאפשר לשמור עליהם. אל תקלו ראש בדבר; מדובר בהישג אדיר לתושבים, שמעיד שטענותיהם אינן מופרכות מיסודן. נכון לעכשיו, כמה עצים עצרו את מכונת השיפוץ המשומנת. זה מסר חשוב כלשעצמו, לבטח כשמדברים על שימור של העיר בת המאה.
האם יש מוסר השכל? בהחלט: שימרו גם אתם על העצים סביבכם. הם שלכם. חבקו אותם ואל תיתנו לאיש לפגוע בהם.
לפנייה לכתב/ת 
