אלפא רומיאו מיטו - כגודל הציפיות

בראשית, הייתה מכונית. היו לה מנוע, שלושה גלגלים, ומעין מוט ששימש לכוון את המכונית לעבר היעד הרצוי. עם השנים, נוספו למכונית כל מיני דברים מאוד חשובים ונחוצים: גלגל רביעי, גג, שמשה קדמית - וגם רדיו, מגבים וחיבור לאייפוד. בסך הכל, נדמה שטכנולוגיה וקדמה הביאו רק ברכה לתעשיית הרכב: המכוניות היום בטוחות, מהירות ונוחות מאי-פעם.

אלא שבדרך, בין המצאות נהדרות כמו מחזיקי כוסות ומושבים ממוזגים, הלכו לאיבוד לא מעט דברים. למשל, הנאה מנהיגה. למרות שמרבית המשפחתיות המודרניות יכולות לעמוד בקצב של מכוניות העל של שנות החמישים, רק מעטות מהן מהנות לנהיגה. האשמה באובדן הרגש היא בדיוק אותה טכנולוגיה שמביאה ברכה רבה. מרוב בקרות אלקטרוניות ומערכות עזר, מעט מדי מקום נשאר לנהג.

קחו לדוגמה את אלפא רומיאו מיטו. היא עמוסה עד להתפקע בטכנולוגיה מתקדמת, אך מציעה מעט מדי רגש והנאה. האם זה המחיר הבלתי נמנע של הקדמה - או שאולי היצרנית האיטלקית הלכה רחוק מדי במרוץ אחר טכנולוגיה? למרבה הצער, התשובה אינה מבשרת טובות לחובבי המותג האיטלקי בכלל ולחובבי נהיגה בפרט. במפתיע, דווקא מחפשי התמורה ימצאו כאן עסקה מעניינת.

רוצה להיראות כמו דוגמנית צמרת

מכונית ספורטיבית?

אלא שעד מהרה מתברר כי המיטו - המבוססת על פלטפורמת הגרנדה-פונטו של פיאט - היא הוכחה רבת-משמעות לפער בין "מכונית מהירה" ו"מכונית ספורטיבית". אז נכון - היא חזקה, מהירה ובעלת אחיזה גבוהה. וכן - אפשר לנהוג בה מהר מאוד, במרבית תנאי הכביש. אלא שכדי להיות "ספורטיבית", על המיטו להיות גם חדה ומהנה לנהיגה - וכאן היא פשוט אינה מספקת את הסחורה. ההגה החשמלי שלה קהה, עמום ולא ליניארי. גם הבולמים אינם מצטיינים, ומתקשים להתמודד עם תנאי כביש מגוונים - בעיקר בגלל שיכוך לקוי, שפוגם גם בהתנהגות וגם בנוחות. התוצאה היא מכונית שרחוקה מלעמוד בציפיות ממכונית חדשה של אלפא רומיאו - ורחוקה מלהיות ראויה לתארים כמו "ספורטיבית" או "מכונית קטנה-חמה".

נדמה שאת עיקר האכזבה ממיטים על המיטו שלל עזרי הנהיגה. כך למשל, מערכת המשנה את תגובות המצערת וההגה, ונקראת על-שם שלושה מצבי הנהיגה שהיא מציעה: "D" ל-Dynamic (דינמי), האות "N" ל-Normal (רגיל), ו-"A" ל-All weather (כל מזג אוויר). אמנם יש הבדלים בין המצבים, בעיקר בתגובת המצערת, אך באף אחד מהם לא מצליחה המיטו להפוך למכונית ספורטיבית או מהנה לנהיגה. מערכת נוספת, שאמורה לבצע תיקוני היגוי קטנים במצבים של היגוי-יתר - החלקה של הציר האחורי - אינה מצליחה למלא את הייעוד, ונשארת פעמים רבות חסרת-אונים מול אותם מצבים שבהם היא אמורה לפעול. התוצאה של כל האלקטרוניקה הזו היא מכונית שמרגישה מלאכותית ומנותקת, וחסרת רגש אמיתי שיכול להפוך מכונית מהירה למכונית ספורטיבית.

את עיקר נקודות הזכות צוברת המיטו בזכות הביצועים. מנוע הטורבו-בנזין שלה גמיש וחזק, ומספק לה יכולת האצה מרשימה למדי. כמו תמיד, נהגים חסרי ניסיון יטעו להניח כי אותן האצות מרשימות הן הוכחה ליכולת ספורטיבית מרשימה, ולא כך הדבר. חובבי תיבות הילוכים ידניות ישמחו לגלות שהמיטו משווקת בישראל רק עם תיבה ידנית, בעלת שישה הילוכים. אלא שהשמחה הראשונית עלולה להתחלף באכזבה: תפעול התיבה רחוק מלהיות ספורטיבי, בעיקר בגלל מהלך ארוך - שמזכיר, שוב, את הגנים שחולקת המיטו עם הגרנדה-פונטו.

ובכל זאת, חבילה מפתה