"ילדים, היום נדבר על יחסי מין"

"רציתי לשוחח איתך על נושא חשוב", אני פותחת. הוא מסתכל עלי במבט של 'מה עשיתי עכשיו?' "אתה יודע, אתה כבר נפגש עם בנות..." הוא מבין מיד, יודע מה אגיד עוד לפני שאני יודעת. באלגנטיות ובמהירות של פוליטיקאי משופשף הוא משנה את הנושא.

"דיברו איתכם על זה בבית הספר?" אני מתעקשת, אולי הפעם מישהו אחר עשה את העבודה בשבילי. "כן. אולי. לא יודע", ושוב משנה בקלילות את הנושא, מחייך, משועשע מהמאמצים שלי ויודע שהשליטה במקרה הזה היא לגמרי בידיו. אני נכנעת. הרי בכל מקרה זה היה אמור להיות התפקיד של בן זוגי היקר ("מה פתאום? איתי אף אחד לא דיבר על זה והכל היה בסדר").

אמא ואבא אוהבים זה את זו

"בגיל צעיר, כדאי שנגרום לילד להרגיש טוב עם המיניות שלו", מסביר מרדלר. "חשוב לא לתת לו הרגשה שמדובר במשהו אסור. במשחקים של סקרנות מינית למשל, מומלץ להגיד שיש דברים שעושים בפרטיות או לחבר את הנושא לצנעת הפרט, להגביל את המרחב, אבל לא להעביר מסרים שליליים. לגבי השאלה השכיחה של איך ילדים נוצרים, כדאי לענות מהכיוון הרומנטי: 'אבא ואמא החליטו להביא ילדים לעולם והם אוהבים אחד את השני'. בגיל צעיר אין צורך בהסברים מדעיים".

"בגילאי 6-10 יש כבר התעניינות וסקרנות אינטלקטואלית. הורה יכול להיעזר בספר או בקלטת על מנת להעביר ידע ואינפורמציה בצורה נעימה לצפייה. בטווח גילאים זה, הילדים לעיתים כבר נחשפים לחומרים לא מתאימים באינטנרט ולכן חשוב מאוד לחבר בין העולם המיני לעולם הרגשי. ההורים צריכים לתת קונטרה לאינטרנט".

מהמחקר* "Archives of sexual behavior", שבדק התנהגות מינית בקרב כ-4,600 תיכוניסטים בארץ ועדיין לא התפרסם במלואו, עולה כי ישנו פער בין נטיית הבנות לנטיית הבנים לקבלת מידע מההורים, כאשר הבנות נוטות לקבל מידע בבית ואילו הבנים נחלקים בערך לחצי. 

סוג של מתנה

מרדלר לעומת זאת, חושב שההורים לא צריכים לוותר בקלות על תפקידם בחינוך המיני של ילדיהם. "חשוב מאוד שאב ידבר עם בנו ואם עם בתה, כדי שהחיבור יבוא ממקום של זהות והזדהות. זו שיחה שמייצרת קירבה בנוסח אנחנו הגברים או הנשים. אם הורה נבוך לשוחח עם ילדו זה חבל כי כמו כל נושא חינוכי מהותי אחר, יש כאן פוטנציאל לנצל את ההשפעה שלך כהורה ולעשות פעולה שאתה רואה בה ערך חינוכי.

"הורה נבוך צריך לבנות איזושהי מוכנות לשוחח על הנושא, גם אם זה לא טבעי לו ואולי הוא יעזור בזה לדור הבא להתחיל את השיחה ממקום טוב יותר. כשהוא יהיה אבא, הנער שלו יגיד 'אבא דיבר איתי קצת במבוכה' והוא עצמו כבר ידבר בחופשיות. באופן כללי, קשר טוב בין הורים לילדים מאופיין בזה שאפשר לדבר על כל נושא.

"כשהורה מדבר, המסר לנער הוא שגם הוא יכול לדבר עם ההורה, עכשיו או כשהוא יזדקק וזה מסר חשוב. בכל שיחה יש פוטנציאל לקירבה או לריחוק, תלוי איך צובעים כל דבר. אם מדברים על מחזור למשל, ממקום של בושה וגועל, במקום לעשות מזה חגיגה ולהגיד 'איזה יופי. את מתחילה שלב בחיים', זה כמובן ישפיע. הרצון שלנו הוא לעזור למתבגרים להתייחס למיניות ממקום בוגר של עצמאות אחראית. המסר הוא שזה סוג של מתנה וצריך לדעת איך להשתמש בה.

"בנהיגה למשל צריך לעבור טסט ויש הורה מלווה ולעומת זאת, בחינוך למיניות, למרות שיש סכנות שונות, לא מתייחסים תמיד ברצינות הראויה. אני לא ממליץ להשאיר את כל העבודה למסגרות החינוך, אלא להתייחס לזה כאל הזדמנות ללוות את הילד גם על מנת לתת אינפורמציה ממקום ששומר על ההתנהגות בוגרת ואחראית וגם כדי לקשור בין הזיקה הרגשית למינית".

אוריינות מינית

"תפקידם של ההורים הוא להילחם על זה שבבית הספר של הילדים שלהם יהיה חינוך מיני", מציין שטרקשל. "במקומות בהם ישנם מנהלים החושבים שזה חשוב או במקומות בהם ההורים עושים מלחמה, יש חינוך מיני. מתבגרים חייבים לקבל חינוך מיני בבית הספר ואם לא יקבלו, הם עלולים לסבול מזה בכל מיני דרכים. יש דברים שחשוב לדעת על זוגיות ומיניות. זה כמו שצריך לדעת לקרוא ולכתוב. אני קורא לזה אוריינות מינית".

• בכיתה א': הדגש הינו על הכניסה לבית הספר, ריבוי דמויות וקשרים חברתיים.
• בכיתות ב' ו-ג': הדגש הינו על מיניות: אני וגופי, דימוי גוף.
• בכיתות ד' ו-ו': הדגש הינו על חברות בין המינים, התפתחות הורמונאלית ומינית.
• בכיתה ה': הדגש הינו על מסיבות ופתרון בעיות.
• בכיתה ז': הדגש הינו על התמודדות עם המעבר לחטיבה ויצירת קשרים חברתיים.
• בכיתה ח'-ט': הדגש הינו על זהות מינית, אמצעי מניעה, חיזור ואהבה ומחלות מין.
  

כמו כן, נמסר כי המחנכת או היועצת מעבירות נושא זה בכיתה. "במחקר שלנו, רבע מבני הנוער טענו שלא קיבלו כלל חינוך מיני בבית הספר ורבע ענו שקיבלו שעה עד שעתיים", אומר שטרקשל.

כלומר, ישנם שיעורי חובה של משרד החינוך, אבל לא תמיד הם משאירים את חותמם בקרב בני הנוער. מוזר. אולי זו הזדמנות טובה לבדוק האם החומר אכן מועבר כמו שצריך. כך או אחרת, כדאי שההורים יהיו בתמונה.

מה כדאי לעשות?

• מומלץ ליזום שיחות על מיניות עם המתבגרים, אבל חשוב להיות רגישים לתגובה.
• היעזרו במידת הצורך במידע של מומחים.
• הילחמו במבוכה. הנושא חשוב.
• היו זמינים ואל תטיפו. הקשיבו והסבירו.
• הפנו את המתבגרים למידע נוסף ואיכותי.
• הדגישו את הזיקה הרגשית והמינית. הסבירו שמה שרואים באינטרנט אינו בהכרח המציאות.
• ישנה חשיבות לאסור גם אם לא בטוחים שיעמדו באיסור. חשוב שיפעילו את המצפון.
• התעניינו בחינוך המיני בבית הספר ואם יש צורך לשפר, העלו את הנושא בפני הגורם המתאים.
  

* המחקר נערך על ידי ד"ר שטרקשל, פרופ' שרה כרמל מאוניברסיטת בן גוריון, דנה יפה-הירשפלד מהאוניברסיטה העיברית ואנה וולסקי-ורובל מבית הספר לאחיות של האוניברסיטה העברית.