המדינה לבג"ץ: 500-600 מסתננים לארץ כל חודש

המדינה מתייצבת בכל תוקף מאחורי נוהל "חדרה-גדרה". בתשובה שהגישה היום (ד') הפרקליטות לבג"ץ, היא טוענת כי יש להמשיך במדיניות גירוש הפליטים האפריקנים אל מחוץ לתחום הגיאוגרפי שבין שתי ערים אלה, ולא להפסיקה גם במהלך הדיון בעתירה. על פי הנתונים שהציגה המדינה, מדי חודש נכנסים לישראל בין 500 ל-600 מסתננים אפריקנים, יותר ממחציתם מאריתריאה, ועוד 30-40 אחוז מסודן.

אמנם רק חלק קטן מהם מגיע מחבל המריבה דרפור, אולם כל המגיעים מסודן ואריתריאה מוגדרים מבקשי מקלט, משום שלא ניתן להחזירם לארץ מוצאם. רוב מוחלט של המסתננים מגיע דרך גבול מצרים. בשנת 2007 הסתננו בדרך זו כ-7,500 בני אדם, בשנת 2008 עלתה הכמות לכ-8,500, וקצב זה נשמר גם מתחילת השנה הנוכחית. "מדובר באוכלוסיה פוטנציאלית של אלפי מסתננים השוהים עתה בתחומי מדינת ישראל, בעיקר במרכז", טוענת המדינה.

יש לציין כי על פי הנתונים שהציגה לפני שבוע יחידת עוז של מינהל האוכלוסין, בשלושת השבועות הראשונים לפעילותה עצרה 141 מאותם מבקשי מקלט מסודן ואריתריאה.

הנתונים הוצגו במסגרת תשובת הפרקליטות לעתירת המרכז לקידום פליטים אפריקנים, מוקד הסיוע לעובדים זרים והאגודה לזכויות האזרח בישראל. בתשובתה התמקדה הפרקליטות בבקשת העותרים להוצאת צו ביניים, האוסר על משרד הפנים והמשטרה לנקוט פעולות אכיפה נגד אותם מבקשי מקלט כל עוד העתירה נדונה.

הפגנה נגד גירוש פליטים, החודש צילום: (אוהד צויגנברג)

לטענת המדינה, החוק מאפשר לשר הפנים לקבוע תנאים לאשרות הניתנות לפי שיקול דעתו - מכוח החוק. על פי התשובה, "ברור לחלוטין" שהסמכות לקבוע היכן ישהו מבקשי המקלט כלולים בסמכות שר הפנים, כל עוד קיימת הצדקה עניינית לכך - ולטענת הפרקליטות, במקרה זה קיימת הצדקה כזו. כבר בחודש מרס 2008, טוענת המדינה, החל משרד הפנים לפעול מכוח סמכותו זו, במסגרת ההתמודדות עם "התופעה המתרחבת של ההסתננות לישראל דרך הגבול הדרומי".  

"אילת? זה לא אותו דבר"

בבקשה לצו ביניים, הסתמכו העותרים על החלטת בית המשפט בעניין דומה שנדון בבג"ץ לפני כמה חודשים, אז הסכימה המדינה שעד להכרעה בעתירה לא תינקט כל פעולה נגד המהגרים שבהם עסקה העתירה ההיא, שביקשה למנוע גירוש פליטים מהעיר אילת. 

אולם לטענת הפרקליטות, נסיבות ההחלטה שניתנה אז בהסכמת המדינה שונות לגמרי, משתי סיבות: פרק הזמן הארוך שחלף מאז הוחל ביישום המדיניות, וגודלה של קבוצת האוכלוסייה הרלוונטית.

המדינה טוענת כי הגבלת שהייתם של מסתננים באזור הגיאוגרפי שבין גדרה לחדרה הינה מדיניות שכבר הוחל ביישומה לפני כשנה וחצי, ואף על פי כן, לא הגישו אז העותרים את עתירתם, אלא רק עתה, "בשיהוי ניכר". מתן צו ביניים בעתירה זו, לדבריה, אין פירושו הקפאת המצב הקיים - תכליתו העיקרית של צו ביניים - אלא שינוי המדיניות שבה נוהג משרד הפנים זה קרוב לשנה וחצי.

מדרום לגדרה: בת לפליטים סודנים בבאר שבע (צילום: צפריר אביוב)

עוד טוענת הפרקליטות כי ההחלטה בעניין אילת נסבה סביב אוכלוסיה של כ-1,000 מסתננים, ואילו עתירה זו עוסקת ב"אוכלוסייה פוטנציאלית של אלפים רבים של מסתננים השוהים עתה בתחומי מדינת ישראל בעיקר באזור המרכז. מדובר באוכלוסייה בלתי מסוימת שמספרה גדל והולך מדי חודש בחודש בכמה מאות".

יש לציין כי גם בעתירה בעניין גירוש הפליטים מאילת טרם התקבלה החלטה, ובהסכמת העותרים והפרקליטות, הוחלט כעת לאחד את שתי העתירות. זאת, למרות שהפרקליטות טוענת, כאמור, שיש בינן הבדל משמעותי. בפרקליטות מסבירים זאת בכך שבשתי העתירות "הסעד העיקרי" הינו זהה.