סייעות לילדים נכים: המדינה מתעלמת מביהמ"ש

לפני כחודש שב אלעד רטיג בן ה-11 מבית הספר "און" לחינוך מיוחד בתל-אביב שבו הוא לומד, לביתו בראשון-לציון. כשהגיע הביתה, התברר לאביו כי בנו, הסובל משיתוק בארבע גפיו ונזקק לסיוע, לא היה כל היום בשירותים. מבויש סיפר אלעד כי למרות שנזקק לכך, התאפק במשך כל יום הלימודים הארוך. הסיבה - העדר סייעת אישית בבית הספר שיכולה לסייע לו לעשות צרכיו. 

אלעד, שנפגע במהלך הלידה, זקוק לעזרה צמודה גם בהאכלה. לדברי האב, חיים רטיג, הוא שלח מכתב בנושא לשר החינוך גדעון סער, אך לא קיבל תשובה. "אנחנו מרגישים שהבן שלנו לא מטופל כמו שצריך", הוא אומר. "משרד החינוך מנסה כמה שפחות. ביקשנו ועדת חריגים, אבל לא קיבלנו. לפעמים הבן שלי לא נכנס לשירותים כל היום, מתאפק בטירוף, כי אין סייע שיקח אותו. מה משרד החינוך רוצה? שנהפוך שולחנות? שנצא להפגנות? זה גם יקרה, כי לילדים שלנו מגיע לחיות בכבוד. אין לנו ברירה אחרת. הילדים לא אשמים שבאו שונים לעולם, וגם להם מגיע ללמוד כמו כולם".

אלעד וחיים רטיג. "שנהפוך שולחנות?" (צילום: דודו אזולאי)

חיים מדבר על "הילדים", בלשון רבים, ואכן - בנו אלעד אינו לבד. למרות פסיקת בית משפט לפני כשנה, שקבעה כי ילדים עם נכויות קשות זכאים לקבל סייעות אישיות באישור ועדת חריגים של משרד החינוך, הרי שבפועל עדיין ילדים רבים נטולי סייעת. משרד החינוך לא מכנס את ועדות החריגים כפי שקבע בית המשפט, וללא ועדה כזו לא ניתן לקבל סיוע. במקרים נדירים שהוועדה כן מכונסת, עוברים חודשים והחלטה אינה מתקבלת.

בין הנפגעים מהמצב - כ-150 ילדים הסובלים מבעיות רפואיות ונכויות קשות ומיוחדות, בהם ילדים הניזונים דרך הבטן, ילדים הזקוקים להשגחה 24 שעות ביממה, ילדים שפוגעים בעצמם, בעלי לקויות משולבות, משותקי מוחין, ילדים הסובלים מניוון שרירים וכאלו המונשמים. בלא סייעת, חלקם שרויים בסכנת חיים ממשית, ואחרים פשוט אינם מסוגלים לתפקד.

אבל תלאותיהם לא מסתיימות בזה. שלושה שבועות לפני תחילת שנת הלימודים, הורים מדווחים על בעיות קשות נוספות, בין היתר בתחום ההסעות לילדים נכים וליווי הילדים האלה בהסעות. עוד מתריעים ההורים כי המכרז החדש שהוציא משרד החינוך בנוגע לסייעות רפואיות, הוא בלתי ישים והדרישות בו מקשות על ההורים.

"משרד החינוך עובר על החוק"

בתחילת שנת הלימודים 2007-2008 ביטל משרד החינוך את הסייעות האישיות ל-136 ילדים הסובלים מנכויות קשות. בעקבות זאת פתחו ההורים במאבק ממושך בנושא נגד משרד החינוך.

נקודת ציון במאבק נרשמה באפריל 2008, אז החל המאבק המאורגן במסגרת ארגון אהב"ה, המאגד הורים לילדים נכים שהחליטו לקחת בידיהם את גורל יקיריהם. לבסוף, בספטמבר, פסק בית משפט מינהלי בעתירת ההורים, וקבע כי לכל ילד תוקצה סייעת, בכפוף להחלטת ועדה.

בית המשפט קבע בהחלטתו כי התהליך יהיה "דו שלבי" - בשלב הראשון יקיים הצוות המטפל בבית הספר תהליך בחינה שמסגרתו יישמעו ההורים גורמים אחרים. "במקרה שבו ידחה הצוות המטפל בקשה להכללת סיוע אישי צמוד לתלמיד מסוים", נכתב בפסיקה, "יובאו השגות ההורים לפני צוות בדיקה נוסף (להלן: 'ועדת חריגים') בראשות המפקח על החינוך המיוחד המקיים פיקוח על אותו בית ספר". לקראת תחילת פעולתן של ועדות החריגים, אף עדכן משרד החינוך את חוזר המנכ"ל בנושא וקבע כי במקרים חריגים, כשילד סובל מנכות מורכבת, יש לספק לו סייעת אישית.

המאבק, לכאורה, הוכתר כהצלחה - אבל עד מהרה התברר כי השמחה הייתה מוקדמת. במשרד החינוך מסרבים לספק נתונים מסודרים בנושא, אולם על פי ארגון אהב"ה, שבו חברים רוב הורי הילדים, מאז החלטת בית המשפט לפני יותר משנה התכנסו רק שתי ועדות חריגים - וגם זאת, רק לאחר שההורים עתרו לבית משפט. בשני המקרים, טרם התקבלה תשובה. בארגון אומרים כי עשרות הורים דורשים כינוס של ועדה כזו - אך משרד החינוך "מורח" אותם שוב ושוב.

"משרד החינוך עובר על החוק כי הוא לא מקיים החלטת בית המשפט", קובעת מנכ"ל אהב"ה, דפנה אזרזר. "הוא פשוט לא מתפקד". לטענת אזרזר, שבנה אילאי בן החמש סובל מנכות קשה, לנגד עיני המשרד לא עומדת טובת הילדים, אלא "איך למכור סיפורים". היא פונה למשרד בתוכחה: "יושבים איתי ואומרים לי שנושא הסייעות טופל. אחר כך עושים ממני מטומטמת כשמפקחות מנסות לשכנע אותי שזה לא טובת הילד, למרות שברור שסייעת אישית זו כן טובת הילד שלי. שבוע אחר כך מפקחות אומרות - אין סייעות אישיות. משרד החינוך עסוק באיך הוא מנתב את התקציב לאן שהוא צריך, ולא באיך לתת מענה לילדים שצריכים, או לקיים את חוזרי המנכ"ל שהוא עצמו כתב".

"ועדה? שלחו רופאה"

רועי גינת, בן 12 וחצי מנתניה, נולד ילד רגיל, אך בגיל שנה התגלה גידול סרטני בראשו. התוצאות היו קשות - כיום הוא עיוור וסובל משיתוק מוחין ומאוטיזם. רועי למד גם כן ב"'און", ולדברי אמו עירית, הובטחה לו סייעת אישית: "בתחילת השנה קיבלנו סייעת, ואמרו לנו 'לא נקרא לה סייעת אישית אבל היא רק של רועי'. בהתחלה היה בסדר אבל אחר כך היא עזבה. פתאום אמרו לנו, 'אין לכם סייעת אישית, אלא יש לכל הכיתה שתי סייעות לכולם, לתשעה ילדים'. אנחנו מאד כועסים".

רועי גינת עם אביו רוני. "אנחנו מאוד כועסים"

דקל לין מקיבוץ משמר העמק, הלומד גם הוא ב"און", סובל משיתוק מוחין, מוגבל בארבע גפיים עם לקות ראייה, מתנהל בכסא גלגלים ונעזר במתגי ראש. הוריו הגישו לפני חצי שנה בקשה לוועדת חריגים, אך עד היום לא כונסה ועדה כזו. "זו פשוט בושה", אומרת אמו, עופרה חנון-לין. "אין שום הלימה בין מה שהובטח למה שקיים בפועל. אני לא יודעת איך האנשים במשרד החינוך ישנים בשקט בלילה כשהילדים שלנו בסכנת חיים. הבן שלי לא זומן, אף אחד לא ראה אותו. כל מי שרואה אותו מבין שהוא צריך סייעת, אבל משרד החינוך מעדיף לשלם לעורך-דין במקום לדאוג לילדים שלנו".

ומה קורה כשוועדה כבר מתכנסת סוף סוף? אוראל כלפא בן ה-17 מתל-אביב סובל מ-A-T, מחלה קשה וסופנית המתבטאת בין היתר בנכות פיזית ההולכת וגוברת עם השנים. גם הוא לומד בבית ספר "און", ונאלץ להסתדר ללא סייעת. לפני חצי שנה זכתה אמו אורלי במאבק משפטי שניהלה נגד משרד החינוך, וחילצה החלטה תקדימית של בית משפט מינהלי לפיה יש לקיים לו ועדת חריגים.

אולם החלטות לחוד ומעשים לחוד - חודשים חלפו, והוועדה טרם הגיעה להחלטה. "אחרי כל המאבק לא השגנו שום דבר", היא מקוננת. "לבן שלי עדיין אין סייעת אישית. ועדת חריגים? אי אפשר לקרוא לזה ועדת חריגים. הם שלחו רופאה לבית הספר, וקראו לזה ועדה. ואז התחילה סחבת מכוונת. זאת, למרות קביעה מפורשת של רופאים שהוא נזקק לסיוע אישי. הם מוצאים כל מיני דקויות, ולפי זה הולכים, משחקים עם החוק כדי לחסוך כסף על חשבון הילדים. הבן שלי סובל ממחלה סופנית שגורמת לסרטן ולסיבוכים רבים. אני לא יודעת מה יהיה ב-1 בספטמבר. אני צריכה להיאבק שהבן שלי לא ייחנק בבית הספר, לא יינזק, לא ימות".

במשרד החינוך דוחים את טענות הארגון, אך מאידך, לא ממש מספקים הסברים. "בית המשפט לא קבע כי יש למנות סייעת אישית לתלמיד", מבהירים במשרד, "אלא רק קבע כי תוקם ועדת חריגים". על פי משרד החינוך, "ועדת חריגים מונתה מיד עם החלטת השופט, ומחמת צנעת הפרט מנוע המשרד מלמסור את החלטת הוועדות שהיו בנושא". במשרד נמנעו ממתן תשובה לשאלה מפורשת - מדוע לא הוקמה ועדת חריגים לכלל הילדים. "שוב ניתן לראות איך במצח נחושה הנהלת משרד החינוך משקרת לעיתונות", אומרת אזרזר בתגובה. "הוועדות עד היום לא התקיימו כלל, וכנראה שאנשי המשרד מצפצפים גם על בתי המשפט".

שנת הלימודים קרבה, ואין זוכה במכרז

בעיית הסייעות אף סבוכה יותר: באחרונה פירסם משרד החינוך מכרז חדש לתפקידי סייעות רפואיות. ככל שדרישות המשרד מורכבות יותר, כך מתקשים הורים רבים יותר למצוא סייעת מתאימה. בעבר, היו משרד הבריאות ומשרד החינוך אחראים על השירות במסגרת "האגודה למען בריאות הציבור". כיום, השירות מופרט לחברה פרטית, אולם פתיחת שנת הלימודים קרבה, ואין עדיין זוכה במכרז - וההורים לא יודעים מה יהיה בשנה הבאה.

כך למשל, שינה המשרד לאחרונה את דרישותיו כך שסייעת רפואית חייבת להיות אחות מוסמכת. "זה נראה רעיון נכון, אבל עבור משפחות מסוימות זה מהווה בעיה, כי אם יש כבר סייעת שעובדת עם הילד, פתאום אומרים למשפחה שהיא לא יכולה לעבוד איתם יותר", אומרת אזרזר.

"אף אחד מההורים לא יודע אם הסייעת צמודה לילד או לא. לחלק מההורים נמסר שהסייעת לא תהיה צמודה. שלחנו למשרד החינוך מכתב וביקשנו לברר את העניין באופן ברור. עד היום לא קיבלנו תשובה".

במשרד החינוך ביקש להבהיר בהקשר זה כי "המשרד תמה על דרישתם של אנשי הארגון להקל בדרישות המכרז". עוד מציינים כי המכרז החדש הוכן על ידי גורמי המקצוע במשרד, בתיאום עם משרד הבריאות, "כמתחייב מחוק חינוך מיוחד ומתוך מטרה להיטיב את השירות אותו מקבלים התלמידים". בעניין העדר ההוראות בנושא לקראת פתיחת שנת הלימודים, נמנעו במשרד ממתן תשובה - למרות שנשאלו על כך מפורשות.

בעיית ההסעות: "מתריעים מפני אסון"

בעיה קשה נוספת הניצבת בפני הילדים והוריהם היא הסעת הילדים הנכים לבית הספר וממנו, וליוויים במהלך הנסיעה. ארגון אהב"ה מקבל עשרות תלונות בעניין זה, שבמקומות רבים אינו מוסדר באופן חוקי. כך למשל, ישנן הסעות ללא ליווי כלל, ואף הסעות הפועלות ללא רישיון והסעות שעוצרות בצד הדרך ואוספות ילדים לערים אחרות. לדברי אזרזר, גם שנושא זה פנה הארגון למשרד החינוך - וטרם קיבל תשובות. "אנחנו מחויבים להתריע לפני שקרה אסון", היא אומרת.

בעניין זה, מעבירים במשרד החינוך את האחריות לרשויות המקומיות, האחראיות על ההסעות, ומוסיפים כי המשרד מפקח על פעילות הרשויות ואף נוקט סנקציות במקרה של חריגות. עוד אומרים במשרד כי "טענת ארגון אהב"ה לגבי העברת ילדים מרכב לרכב לשם שילוב הסעות של מספר רשויות, הועלתה לראשונה בפניית ynet". האומנם? מתברר כי הטענה דווקא מופיעה בפרוטוקול של פגישת אנשי המשרד עם הורי הילדים, שנשלח ל-ynet על ידי דוברת המשרד.

במרכז השלטון המקומי מסבירים את אי הסדרים בבעיה תקציבית: "כידוע, משרד החינוך קיים סקר להסעות החינוך המיוחד, תוצאותיו הוצגו לנו לפני כחודשיים ואנו במגמת שיפור גבוהה. הרשויות המקומיות משקיעות משאבים, במקרים בהם יש צורך להסיע במיוחד, לעתים למרחקים של למעלה מ-60 ק"מ, במונית, אנו עושים זאת. ייתכן ויש ליקויים נקודתיים... אנו מאוד רגישים לנושאים של התנהגות נהגים או עבירה על החוק. המכרז בו נדרשים הקבלנים לעמוד הוא מכרז בעל תנאים נוקשים שקבע משרד החינוך. כאשר מתגלה שתנאי המכרז הופרו, הרשות רשאית לקנוס את החברה, ובמקרים קיצוניים אף להפסיק את ההתקשרות עמה".