"בנק ישראל לא רוצה להיות שחקן בשוק המט"ח"
ראש חטיבת השווקים בבנק ישראל, אמר בדיון בכנסת כי "פעלנו בשוק המט"ח כי השוק התנהל באופן שאינו מתאים לצרכי המשק". נציגי הייצואנים ביקשו פיצוי על הפסדיהם: "ספקולנטים גורמים להפסדי המשק ולאבטלה", אמר יו"ר מכון הייצוא
"בנק ישראל לא רוצה להיות שחקן קבוע בשוק המט"ח ואנחנו מקווים שחלקו של הבנק במסחר ילך וירד עד שנחזור למסלול הנורמלי החדש שקבענו", אמר הבוקר (ג') ברי טף, ראש חטיבת השווקים בבנק ישראל והאיש שביצע את רכישות הדולרים היומיות בתקופה האחרונה - עד אתמול.
טף אמר את הדברים בדיון בועדת הכספים על השפעת שער הדולר על היקף היצוא. באומרו "המסלול הנורמלי החדש" התכוון טף למדיניות החדשה של בנק ישראל - להמשיך לפעול בשוק המט"ח אך לא ברכש יומי קבוע אלא ברכש מזדמן לפי סכום שייקבע בהתאם לנסיבות.
"לא נראה רצוי בעיננו שבנק ישראל יפעל כל הזמן בשוק המט"ח", הוסיף טף, "אבל פעלנו כך כי בשנה וחצי האחרונות השוק לא תפקד בצורה מושלמת, והתנהלותו לא תאמה את צרכי המשק".
טף ציין כי מאז שהחלו הרכישות הקבועות של המט"ח (25 מיליון דולר ליום ממרס 2008 ו-100 מיליון מיולי 2008) חל פיחות של כ-20% בשער הדולר וכרגע הפעולות שלנו תואמות למצב.
החטיבה שבפיקוחו של ברי טף בבנק ישראל ממונה על יתרות המט"ח ואחריות זו כוללת מסחר יומי במט"ח בכל סוגי המטבעות.
טף סירב להשיב לשאלת ynet: האם בנק ישראל הרוויח מעסקאות המט"ח כתוצאה מהפיחות בשער הדולר? טף אמר כי התוצאות יופיעו במאזני הבנק וכי הוא לא מכיר את הנתונים שפורסמו לגבי הרווחים של הבנק מהרכש הממושך.
ברוש לוועדה: פצו את הייצואנים על ירידת הדולר
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, מסר בדיון כי הפסדי הייצואנים בשלוש השנים האחרונות, כתוצאה מירידת שער הדולר, הצטברו ל-3.5 מיליארד דולר. יו"ר מכון הייצוא דוד ארצי הוסיף וציין שהפסדי התעשיינים מהווים רק כמחצית מההפסד הכולל, העומד כל 7-6 מיליארד דולר.
ארצי הדגיש כי הספקולנטים ובעיקר בנקים זרים משחקים בשער הדולר וגורמים להורדתו. הוא דרש מהממשלה "לגלות יתר אגרסיביות וחוצפה כלפי השחקנים הללו, שגורמים להפסדי המשק ולאבטלה". הוא אמר כי לממשלה יש עשרה כלים להילחם בתופעה בעיקר באמצעי גידור, דרישה להגדלת ביטחונות וגם מיסוי בהיקף מרתיע.
ברוש הציע לממשלה לשפר את כושר התחרות של היצואנים במספר דרכים: הגנה על שער החליפין בעסקאות הגנה של החשב הכללי; הגדלת ביטוח סיכוני סחר חוץ גם לתחומים מסוכנים ולחברות שאינן מבוטחות; הקמת קרן מחודשת לעידוד הייצוא הוזלת העלויות לייצואן בהורדת תעריפי הנמלים ודחיית תשלומי מע"מ; השתתפות בביטוח שער לייצואנים קטנים ובינוניים ומימון חופשים של עובדים כתחליף לפיטורים במפעלים במצוקה. ההצעה האחרונה לא התקבלה בדיונים על עסקת החבילה.
יו"ר הועדה, ח"כ משה גפני, אמר שיביא המלצות אלה לדיון נוסף בהשתתפות שר האוצר. מאוחר יותר, אמר שר האוצר בראיון לרשת ב' כי הוא קשוב היטב לטענות היצואנים, וכי במשרד נוקטים וינקטו צעדים לסייע להם.
השר ציין כי חובתו של האוצר לבחון גם את האפשרות של הטלת מס על ספקולנטים בשוק המט"ח, אך הבהיר כי הניסיון מצעדים כאלה בעולם לא היה מוצלח. "יש לנו בעיה אמיתית" אמר שטייניץ, "והיא אינה נובעת מספקולנטים, אלא מהחלשות של הדולר בכל העולם". השר אמר כי לא יקבע תחום לשער הדולר וחלפו הימים שבהם מדינת ישראל קיבעה את השקל מול הדולר.
עוד אמר השר כי החלטת בנק ישראל לעבור מקניה יומית לקניה מזדמנת של דולרים היא החלטה בכיוון הנכון וכי בנק ישראל והאוצר מתואמים ומתייעצים בעניין זה.
