תושבי הדרום שהעידו בדו"ח: זה היה משחק מכור
בין העשרות שהעידו בפני ועדת גולדסטון היו גם תושבי הדרום - שסיפרו על שנים ארוכות תחת ירי הרקטות. לטענתם, עדויותיהם לא זכו לבמה נרחבת כמו סיפורי הסבל מהצד הפלסטיני. "השופט גולדסטון נרדם מולי", סיפר תושב שדרות, "הבנתי שציפיות גדולות לא יכולות להיות"
ממשיך לעורר סערה: דו"ח ועדת גולדסטון לחקר אירועי מבצע "עופרת יצוקה" מציג את סיפוריהם האישיים של תושבי עזה שנפלו קורבן ללחימה הקשה - אולם ישראלים תושבי הדרום, החיים שנים תחת ירי הרקטות, חשים שעדויותיהם לא קיבלו את אותה החשיפה בדו"ח הקשה.
"זה היה די צפוי, מובן מאליו", אמר נועם בדין, תושב שדרות ומנהל מרכז התקשורת בעיר, שהיה בין 108 העדים ששוחחו עם חברי הוועדה, "כשאני עמדתי להעיד בפני השופטים והתחלתי לדבר השופט גולדסטון נרדם מולי.
זה היה רגע מביך מאוד אבל המשכתי לדבר וכבר אז הבנתי שציפיות גדולות לא יכולות להיות".
לדבריו, התחושה הייתה שמדובר במשחק "מכור מראש". "אחת השופטות בוועדה הביעה עמדות עוד לפני הדיונים בצורה מאוד ברורה על כך שישראל נוקטת בפשעי מלחמה נגד הפלסטינים. בחצי השעה שניתנה לי הייתי צריך לתאר שמונה שנים של התמודדות עם ירי בלתי פוסק. הקרנתי להם גם כמה סרטונים, אבל קשה מאוד להעביר את המסרים האלה בזמן כה קצר", הסביר בדין.
בדין סבור שישראל הייתה צריכה להשתתף בדיוני הוועדה, אולם הטיל ספק האם הדבר היה משנה את תוצאות הדו"ח - המוטות באופן ברור. "המציאות בה אנו חיים היא מציאות שלא קיימת בשום מקום אחר בעולם, ולצערי הרב המציאות הזו קיבלה לגיטימציה דווקא מהאו"ם.
"עצם ההשוואה בין ארגוני טרור להגנה העצמית של ישראל נותנת לגיטימציה לטרור המתמשך ואני רוצה להזכיר שגם אחרי מבצע עופרת יצוקה נורו עשרות רקטות ופצמ"רים. בזמן שאנו מלמדים את ילדינו למצוא מחסה מוגן תוך 15 שניות, חמאס לעומת זאת מלמד את ילדיו לרוץ על גגות הבתים על מנת להוות מגן אנושי", הוסיף.
חלק מהעדים הישראלים שהעידו בפני הוועדה נפגעו מירי הרקטות עוד טרם המבצע בעזה - אולם עדויותיהם כמעט ולא זכו להתייחסות במסקנות הדו"ח. אחת מהן היא ד"ר מירלה סידרר, רופאה תושבת אשקלון, שנפגעה קשות מפגיעת טיל גראד במרפאה בה עבדה בקניון חוצות בעיר. 15 בני אדם נפצעו אז מהפגיעה הישירה בהם גם ד"ר סידרר - שעברה מאז סדרה ארוכה של שבעה ניתוחים, והשמיני עוד לפניה.
"לא היו לי ציפיות גדולות, לכן גם לא מאוד התאכזבתי, אבל התחושה שלי היא עדיין קשה מאוד אחרי שקראתי את הדו"ח", הודתה ד"ר סידרר, שנסעה להעיד בפני הוועדה יחד עם ראש העיר אשקלון, בני וקנין. "הם גם לא התייחסו שם לאירועים שקדמו למבצע עופרת יצוקה בהם גם הפציעה שלי, שהייתה לפני המלחמה".
"הוועדה הגיעה עם דעה מגובשת מראש"
"כשהעדתי שם דיברתי בעיקר על הפציעה שלי, הראיתי להם תמונות וסיפרתי על כל מה שאני עוברת מאז הפציעה. בעיקר הדגשתי את העובדה שאני רופאה וגם טיפלתי בעבר בפציינטיות שהגיעו מעזה. ארגון הטרור, החמאס, שירה את הרקטות ידע טוב מאוד שיש בבניין הזה מרפאה", סיפרה.ד"ר סידרר סברה שהצליחה להעביר את המסר האישי, אך אתמול נוכחה לדעת שטעתה. "הדברים שמופיעים בדו"ח הם פשוט נוראיים, כי הרגשתי כאילו מדובר במשחק מכור. גם כשהייתי שם וחשבתי שכן הצלחתי להבין את המסר. התחושה עדיין הייתה שמדובר בוועדה שהגיעה עם דעה מגובשת מראש", אמרה.
בניגוד לבדין, סידרר סבורה כי ישראל עשתה בחוכמה כשהחליטה שלא לשתף פעולה עם הוועדה. "אני לא חושבת שזה היה משנה אם המדינה הייתה מביאה עוד עדים או שגורמים מהמדינה עצמה היו באים להעיד, אבל אני חושבת שעכשיו צריך לעשות פעילות הסברתית מקיפה בכל העולם. אני גם מוכנה באופן אישי להתגייס להסברה בעניין הזה. בכל זאת עברו עליי שנה וחצי מאוד מאוד קשות, לי ולבני משפחתי", סיפרה.
לפנייה לכתב/ת 
