מועד הגירוש קרב: חרדה גואה בקרב ציבור הזרים

עלייה במפלס החרדה בקרב העובדים הזרים - ובעיקר בקרב ילדיהם. בעוד שלושה שבועות, ב-1 בנובמבר, מסתיימת הארכה בת שלושת החודשים שקצב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקבלת החלטה בעניין גירושם של ילדי עובדים זרים. לקראת תאריך זה, ניכר כי אנחת הרווחה הזמנית של המועמדים לגירוש הלכה ונשכחה.

כך למשל, מתברר כי הולך ועולה היקף הפניות לתמיכה פסיכולוגית של ארגון מסיל"ה המסייע לקהילה הזרה. בחמשת החודשים אחרונים עלה ביותר מ-50 אחוז מספר הפניות. על פי הנתונים שמסר הארגון לבקשת ynet, בארץ חיים כ-2,000 ילדי מהגרי עבודה מתחת לגיל 18,

בהם 500 מתחת לגיל שלוש ו-500 נוספים בני 3-6. מקרב הפעוטות בקבוצה השנייה, אצל כ-60 אחוז זוהו ביטויים של חרדה ברמה זו או אחרת.

כך למשל, לפני כמה ימים הגיעה אם מודאגת למשרדי הארגון וסיפרה, כי בנה הלומד בכיתה א'  חזר להרטיב בלילות, ובוכה בכל פעם שהיא יוצאת מהבית, מחשש ש"השוטרים יעצרו אותה".

"מאחר שאין החלטה רשמית, הילדים והוריהם נמצאים במצב חרדה מתמדת", אומרת הפסיכולוגית יעל מאירי, רכזת קהילתית הנמצאת בקשר רציף עם הילדים והוריהם, בשיחה עם ynet. "אצל הילדים הקטנים החלו בחודשים אחרונים להתפתח סימפטומים כמו היצמדות להורים, הרטבה, טיקים, בכי. ילדים גדולים יותר חוששים מכל "כחול-מדים" שהם רואים, שואלים שאלות על עתידם".

"גם ההורים בלחץ", היא מוסיפה. "ככל ש-1 בנובמבר מתקרב, ההורים שואלים יותר שאלות - מה להסביר לילדים ואיך להגיב על התופעות החדשות אצל הילדים, שעד לא מכבר היו ילדים נורמטיביים לכל דבר. החיים של האנשים התהפכו, מילדים בטוחים הם הפכו לחרדתיים ומפוחדים, וההורים, במקום להשקיע בחינוך ובהתפתחות הילדים, מתעסקים רק בשאלה הזו".

"להכין את הילד לכל אפשרות"

רוז הגיעה לישראל מהפיליפינים לפני יותר מעשור, ובנה בן השבע נולד כאן בישראל. לרוז חברים רבים בקהילת העובדים הזרים,

 ולדבריה, נושא השיחה היחיד ביניהם בזמן האחרון, הוא "מה יהיה".

"אני לא יודעת אם אני והחברים שלי צריכים להתכונן לחזרה למדינות שלנו, או שהממשלה תחליט לטובת הילדים שלנו ותשאיר אותנו כאן", היא אומרת בשיחה עם ynet. "יש לי ילד בן שבע ואני צריכה להכין אותו לכל אפשרות. הוא לומד בבית הספר ומכיר רק את ישראל, מדבר איתי רק עברית. סיפרתי לו שנולדתי בפיליפינים ושיש לו משפחה שם ובית של אבא שלי. אבל הוא לא מוכן לשמוע על לעזוב את ישראל, הוא אומר לי כל הזמן שהוא יכול לנסוע לשם רק לשבוע, כי אי אפשר לעזוב את בית הספר".

"אנחנו מקווים ומתפללים לבשורות טובות, אבל המצב עכשיו ממש בלתי נסבל", היא מוסיפה. "נשאר עוד מעט מאוד זמן וזה מאוד מפחיד. כל הקהילה פשוט בחרדה נוראית. כל הזמן אני שומעת מסביבי רק 'מה יהיה?', 'מה יהיה עם הילדים', ו'לאן נלך'".

תמונות הילדים נתלו ברחבי תל-אביב

גם במוקד הסיוע לעובדים הזרים התקבלו עשרות טלפונים עם שאלות דומות מעובדים זרים שחרדים לעתיד ילדיהם. "בהחלטה על דחיית גירוש ילדי מהגרי העבודה בסוף יולי למשך שלושה חודשים, הובהר שבתקופה זו יגובשו קריטריונים להסדרת מעמדם של חלק מהילדים", אומרים במוקד. "שלושת החודשים עומדים להסתיים בסוף חודש זה, ונדמה שהשרים הנכבדים טרם מצאו פנאי לדון בנושא".

"אם אכן זה המצב", מוסיפים במוקד, "אנו מצפים שתפורסם הודעה על דחיית מבצע גירוש המשפחות עד לקבלת החלטה בממשלה בדבר הקריטריונים להסדרת המעמד. התמהמהות גורמת חרדות ומצוקות קשות לילדי מהגרי העבודה ובני משפחותיהם. ככל שחולפים הימים מתרבות שיחות הטלפון מהילדים הבוגרים יותר וכן מהורים חרדים המבקשים לדעת האם התקבלה החלטה ומה טיבה".

"היכן שתסתכלו יביט אליכם ילד, בן למהגרי עבודה" (צילום: עופר עמרם)

בתוך כך, בליל שבת האחרון התארגנה קבוצת אזרחים ויצאו לתלות 20 אלף תמונות של ילדים המועמדים לגירוש ברחבי תל אביב. "בכל מקום שתסתכלו יביט אליכם ילד, בן למהגרי עבודה", מסבירים הפעילים, ומוסיפים כי הפרויקט המחתרתי מספק הזדמנות חד פעמית להסתכל לילדים אלו בעיניים, מתוך ידיעה שאם החברה הישראלית לא תנקוט עמדה, ב-1 לנובמבר הם ייתלשו מביתם וייעקרו לארץ זרה אותה אינם מכירים ואת שפתה אינם דוברים.

 על כל צילום מופיעה החותמת "Deported" ("גורש") - שכן נכון להיום, בהתאם להחלטת הממשלה, זהו גזר דינו של כל אחד מהילדים המצולמים בפרויקט.

"אין זה נכון שילדים ישלמו את מחיר המחדלים שהתרחשו לאורך השנים", אומרים האנשים שמאחורי היוזמה. "המדינה במו ידיה יצרה את בעיית ההגירה. עליה לקחת אחריות ולא להעניש רטרואקטיבית את אותם ילדים שלא חטאו ושנולדו לתוך מציאות קיימת, ושהם ישראלים לכל דבר".