חוקר ישראלי גילה סופרנובה יוצאת דופן

"מעולם לא ראינו סופרנובה מהירה כל כך" אומר פוזננסקי, פוסט-דוקטורנט בברקלי ובוגר החוג לאסטרופיזיקה באוניברסיטת תל אביב, "תוך שלושה שבועות היא פשוט נעלמה, מהירה פי כמה מכל סופרנובה שאי פעם ראינו".

"ישנם שני סוגים בסיסיים של סופרנובות", הסביר פרופ' אלכסיי פיליפנקו מברקלי, מבכירי החוקרים בתחום הסופרנובות ושותף למחקר. "1a, שמקורן בפיצוץ מלא של כוכב מסוג ננס לבן, וסופרנובות קריסת ליבה שבהן כוכב מסיבי מכלה את הדלק הגרעיני שלו וקורס בהשפעת הכבידה העצמית שלו. 2002bj איננה מתאימה לאף אחד מן התסריטים הללו".

על אף מהירותה הסופרנובה לא הייתה בהירה במיוחד, "ההבדלים התצפיתיים בין 2002bj לסופרנובות "רגילות" אינם דרמטיים אך הם חד משמעיים" כך אומר פרופ' דן מעוז, ראש החוג לאסטרופיזיקה באוניברסיטת תל אביב.

ננס לבן הוא כוכב הנוצר בסוף חייו של כוכב רגיל (כמו השמש למשל). כוכבים אלו קטנים ודחוסים מאוד. אם מסתו של ננס לבן גדלה מעבר לגבול מסוים (למשל על ידי ספיחת חומר מכוכב קרוב) הוא עשוי להתפוצץ – זוהי סופרנובה 1a. שאר סוגי הסופרנובות מתרחשים כאשר כוכבים כבדים מהשמש בהרבה (פי-8 לפחות) קורסים כבידתית בסוף חייהם.

הסופרנובה 2002bj התגלתה ב-2002 וסווגה בטעות כסופרנובה "רגילה" מסוג II. בעודו בוחן נתונים של סופרנובות מסוג זה לצורך מדידת ההאצה של היקום, מצא פוזננסקי את 2002bj ונדהם מייחודיותה. הסופרנובה התבהרה תוך פחות משבוע אך דעכה בשלושת השבועות שלאחר מכן. בהשוואת ספקטרום (מעין חותמת כימית; אינדיקציה לחומרים והתנאים בעצם הנצפה) של 2002bj מהטלסקופ Keck לכ-1,400 סופרנובות אחרות לא נמצא לה כל אח ורע.

חיפוש בספרות האסטרונומית העלה הסבר אפשרי. במחקר שהתפרסם לפני כשנתיים העלו פרופ' לארס בילדסטן מאוניברסיטת סנטה ברברה, קליפורניה, ושותפיו השערה על פיה צמד ננסים לבנים במערך מסוים הנקרא AM-CVn על שם הכוכב הראשון מסוג זה שנתגלה, עשויים לייצר סופרנובה "מוקטנת".

בכוכבים אלה, הליום זורם מהננס הלבן הקטן מבין השניים לעבר בן זוגו. כאשר נאסף די הליום על שפת הכוכב, נוצרים תנאי הלחץ והטמפטורה הנחוצים להיתוך ההליום בתוך זמן קצר. הפיצוץ הזה צפוי להיראות כסופרנובה מהירה מאוד, אך חיוורת מסופרנובה 1a רגילה.

באופן חצי היתולי נקראו סופרנובות אלו "1a." (נקודה אחד A) מכיוון שמדובר בכעשירית מהבהירות ובכעשירית מהזמן של סופרנובה 1a.

פרופ' דן מעוז מוסיף: "מזה כמה שנים מספר קבוצות חוקרים מחפשות סופרנובות מסוג "1a." ודומותיה, משעשע שדובי מצא את הדוגמה הכי משכנעת דווקא בנתונים מלפני שבע שנים".