ברלין נערכת לחגיגות: הופעות, מסיבות ודומינו
תשומת הלב העולמית מופנית לבירת גרמניה שתחגוג מחר 20 שנה להפלת החומה שחצתה אותה לשניים. תושבים ותיירים הולכים להופעות, מסיבות ומצפים להפלת אלף אבני דומינו לאורך תוואי החומה. ויש מי שמזכיר לכולם מי היה אז הגיבור האמיתי
פחות מיממה לפני יום השנה ה-20 לנפילת חומת ברלין וההיערכות בבירה הגרמנית הגיעה לשיאה. העיר מקיימת אינספור הופעות של אמנים מרחבי העולם, טקס אזכרה לאנשים שנהרגו בעת שחצו את החומה ואלף אבני דומינו ענקיות הונחו לאורך תוואי החומה לקראתם הפלתן מחר (ב').
20 שנה לנפילת החומה - הסיקור ב-ynet
- ציור אחד שווה אלף לְבֵנִים
- מה עשו עם 100 מארק במתנה
- פוטין מעלה זכרונות מ-1989
- גורבצ'וב, בוש וקוהל ציינו את האירוע
- עזבו את העבר, הגרמנים אוהבים
ב-9 בנובמבר 1989 הגיעו המוני אזרחי מזרח גרמניה לחומה הפרוצה וחצו - חלקם לראשונה בחייהם - לצד השני. החגיגות במערב ברלין נמשכו אל תוך הלילה ועד ל-12 בנובמבר. השבוע מבקשת גרמניה לשחזר את השמחה ששטפה אז את הרחובות בהופעות ובמסיבות.
אבני הדומינו הונחו לאורך תוואי החומה (צילום: AFP)
אלף אבני דומינו בגובה 2.5 מטרים כל אחת הונחו בסוף השבוע לאורך 1.5 קילומטרים בסמוך לשער ברנדנבורג ההיסטורי והרייכסטאג. אלפי תושבים
ותיירים הביטו בהכנות לקראת הפלתן מחר. "זה מאוד יפה, רעיון נהדר", אצרה ברברה גרף (74) המתגוררת בעיר כל חייה.
יורג שמידט (45) התפעל מה"גיוון וכוח המבע של הדומינו" שעוצבו על ידי אמנים ומוסדות תרבות בעיר. "זה מוכיח שאנשים עדיין חושבים על משמעות איחוד גרמניה", הוסיף שמידט, יליד מזרח גרמניה. "זה טוב מאוד משום שאנשים צעירים לא מכירים את כל הסיפור".
החומה שנבנתה בשיאי המלחמה הקרה חצתה את ברלין במשך 28 שנה, עד להפלתה ב-1989. לפי אומדני הממשלה, 136 גרמנים נהרגו באותה התקופה בעת שניסו לחצות את החומה ממזרח למערב. טקס אזכרה שנערך היום חלק כבוד לאזרחים שביקשו לזכות במעט חופש.
אל תשכחו את גורבי
האירועים המשמחים בברלין עוררו עניין ברחבי העולם, ועימו בחינה מחודשת של העבר. מאמר דעה שפורסם היום בעיתון "גרדיאן" הבריטי קרא לאירופה להעניק את הכבוד הראוי לאחד הגיבורים הנשכחים של המאה ה-20 - שליט ברית המועצות דאז מיכאיל גורבצ'וב.
ההיסטוריון הבריטי טימות'י אש כתב כי במסגרת החגיגות, ששמות דגש על תעוזת המפגינים הגרמנים, רבים שוכחים את האומץ שהפגין גורבצ'וב. "החלטתו לא להשתמש בכוח הפכה אותו לדוגמה נהדרת ליכולתו של האדם היחיד לשנות את ההיסטוריה".
עוד נכתב במאמר כי גורבצ'וב לא הצליח להיכנס לדברי הימים בתור אחד המנהיגים הדגולים של המאה ה-20, בניגוד לבני תקופתו, רונלד רייגן בארצות הברית ונלסון מנדלה בדרום אפריקה. "האם זה בגלל שהניסוי האדיר שלו
הסתיים במהירות בהפיכה כושלת, בקריסת ברית המועצות על רקע התחדשות הלאומנות בתוך רוסיה ובגלל שהתפטרותו שסיימה את הקריירה הפוליטית שלו? או שמא הוא נשכח בגלל אלבום הבלדות שפרסם או הפרסומות של פיצה האט שבהן השתתף?"
מסקנת המאמר היא שעל אף מעשיו אחרי פרישתו, חשיבותו של גורבצ'וב גדולה מאוד. "צריך לזכור לא את גורבצ'וב של היום, אלא את 'גורבי' של אז: הארכיטקט של הגלסנוסט (פתיחות) והפרסטרויקה (שיקום הכלכלה) - שתי מילים ברוסית שכיכבו בזמנו בכל מהדורת חדשות. הוא בנה במו ידיו את הגשר למערב, דחה את עקרונותיו של סטלין במעשיו ובדבריו - ושינה את העולם".