ישראל וירדן ישקמו יחד את הירדן הדרומי שזוהם

חלקו הדרומי של נהר הירדן, מסכר דגניה ועד ים המלח, נחשב כיום לאחר ממקווי המים המזוהמים בישראל. מקורות המים הטבעיים שמילאו פעם את האפיק התייבשו, והמים המעטים שזורמים בו כיום מקורם בשפכים עירוניים וחקלאיים, רוויים חומרים כימיים ופסולת.

אך תוכנית לשיקום הנהר, שפרטיה נחשפים כאן לראשונה, היא אולי חבל ההצלה של האזור כולו. ל-ynet נודע כי התוכנית - פרי שיתוף פעולה ישראלי-ירדני - מקודמת על ידי המשרד לשיתוף פעולה אזורי והמשרד להגנת הסביבה. בשבועות האחרונים אף החלו מגעים מתקדמים בנושא בין ישראל וגורמים מקצועיים בירדן.

במסגרת התוכנית צפוי הנהר לעבור שיקום סביבתי, אקולוגי וגם תיירותי. התוכנית תתמקד בשני חלקים של הנהר. החלק הראשון, הצפוני - מסכר דגניה ועד נהריים - יכלול בעיקר פעילות ישראלית של הקמת מכוני טיהור שפכים. הפעילות בחלק השני, מאזור נהריים ועד נחל בזק, תתבצע בשיתוף ממלכת ירדן.

בקטע המשותף תגובש מעין תוכנית אב אזורית לשיקום הנהר וסביבתו. לאחר סיום השלב הראשון צפוי כל צד לגבש תוכנית אב ספציפית יותר לשטחו, ולקדמה באופן עצמאי תוך שיתוף פעולה בנקודות ההשקה. גיבוש תוכנית האב בצדו הישראלי של הנהר צפויה להימשך כשנה וחצי ולעלות כמיליון שקלים, אותם יקצה המשרד לשיתוף פעולה אזורי. 

"תעלת ביוב פתוחה"

אנשי מקצוע רבים מכנים לעיתים את הירדן הדרומי - החלק שבין הכנרת לים המלח - כ"תעלת ביוב פתוחה". באפיק, שסובל מהזנחה רבת שנים, זורמים כאמור שפכים ביתיים ותעשייתיים מישובי הסביבה (טבריה, בית שאן ויישובי עמק הירדן), מים מליחים ושאריות מבריכות הדגים באזור. צבעם הירוק של המים, והצחנה העולה מהם, מעידים על כך יותר מכל תיאור או תמונה.

זיהום שפכים בירדן הדרומי (באדיבות המשרד להגנת הסביבה)

מה שמחמיר את המצב היא העובדה כי מזה שנים הופסקה הזרמת מרבית המים השפירים לאפיק. הקמת המוביל הארצי בשנת 1964 נטלה ממנו כמויות נכבדות של מים, ועשרות סכרים שהוקמו לאורכו, כולל בצד הירדני, מונעים ממי שטפונות להגיע לאפיקו. התוצאה: כיום זורמים בנהר רק כ-8 אחוזים מהמים הטבעיים שזרמו בו בעבר, ערוצו צר ומזוהם והאזור ברובו פגוע וזקוק לשיקום דחוף.

תרומתה של ישראל לשיקום הנהר כללה בעיקר הקמת מכוני טיהור שפכים עבור יישובי עמק הירדן, אולם אלה מתעכבים ותרומתם עדיין אינה ניכרת בשטח. כך למשל, רק לאחרונה נחנך מכון טיהור השפכים של בית שאן והסביבה, אך פעולתו המלאה תתאפשר רק בעוד מספר חודשים. הקמתו של מט"ש ביתניה - מכון טיהור שפכים מרכזי עבור האזור - החלה רק לאחרונה ובנייתו צפויה להסתיים בעוד כשנתיים.

על פי הערכות של גורמי מקצוע במשרד להגנת הסביבה, מדי שנה מוזרמים לירדן הדרומי בין 2 ל–3 מיליון מ"ק שפכים, בחלקם כמעט במצב גולמי.

עוד על הזיהום בירדן:

• לידיעת האפיפיור: מי הירדן הקדושים - מזוהמים
• התחלה של שינוי: הביוב לא יזרום לנחל חרוד
  

אלון זס"ק, ראש אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה, הסביר כי תוכנית השיקום המתגבשת תכלול הוצאת המזהמים מהמים, השבת מים שפירים לטבע, וגם שיקום אתרים היסטוריים ותיירותיים לאורך הנהר. "אם הדברים יילכו כמתוכנן ושיתוף הפעולה יצליח, מדובר בתוכנית גדולה. זהו הנסיון המקיף ביותר והראשון מסוגו לייצר תוכנית עבודה משותפת,  שצפויה להביא תועלת לכל האזור", אמר ל-ynet.  

מהפך סביבתי-תעסוקתי

במשרד לפיתוח אזורי ובמשרד להגנת הסביבה ציינו כי תוכנית זו הינה התוכנית החשובה ביותר שקודמה בשנים האחרונות לטיפול בנהר. הצורך בשיתוף פעולה חוצה גבולות קיבץ ליוזמה מספר רב של שותפים נוספים, דוגמת המשרד לקידום הנגב והגליל, רשות המים וארגון "ידידי כדור הארץ - המזרח התיכון", שמפעיל גם סניף ירדני. מפגשים ראשונים של צוות היגוי בין-מישרדי כבר התקיימו.  

מהפך סביבתי, אבל לא רק. הירדן הדרומי (באדיבות המשרד להגנת הסביבה)

בתקופה האחרונה הציג המשנה לראש הממשלה והשר לשיתוף פעולה אזורי, סילבן שלום את הנושא בפני מספר ממשלות זרות, שמעוניינות לקחת חלק בקידום הפרויקט. אחת מהן היא ממשלת אוסטרליה, אולם מידת מעורבותה טרם נקבעה.

השר שלום, השוהה בימים אלה בחו"ל, אמר ל-ynet: "זהו נושא חשוב שלא טופל במשך שנים, ואנחנו היום מובילים אותו קדימה. שיקום נהר הירדן הוא בבחינת מהפך סביבתי–תעסוקתי באזור הירדן הדרומי, שיוביל לפיתוח הכלכלה המקומית והאזורית. שיתוף הפעולה סביב שיקום הנהר הוא הכרחי, כי המשמעות שלו היא כלכלית, היסטורית וחברתית".

ילדים ירוקים מתנה ירוקה טיפוח אורגני משלוחים אורגניים תיירות אקולוגית גינה אורגנית

הצטרף לאינדקס האינדקס המלא

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, הוסיף ואמר: "עלינו לפעול לשיקום דחוף של הירדן כדי לאפשר לציבור הרחב לחזור וליהנות ממשאב טבע ייחודי והיסטורי זה. במשך שנים הוזרם לירדן ביוב שהרס את המרקם האקולוגי והיווה מפגע סביבתי חמור. הנחתי את המשרד לנקוט בכל האמצעים בכדי להפסיק את זיהום הנהר ולאפשר את שיקומו. בכוונתי להשקיע גם תקציבים רבים בשיתוף המשרד לפיתוח הנגב והגליל, בכדי לשדרג את הנהר ולהחזירו לתפארתו".