"דו"ח הילדים": אלימים, עניים ודתיים יותר

מספרם של הילדים החיים בישראל ללא מעמד אזרחי מוגדר הולך ועולה, מעורבות ילדים בפלילים  - כקורבנות ותוקפים - גוברת, יותר ויותר זקוקים לסיוע שירותי הרווחה. כך עולה מנתונים שפרסמה הבוקר (יום ד') המועצה לשלום הילד, בדו"ח שנתי הסוקר את השנה החולפת. עוד עולה כי בשלושת העשורים האחרונים חל זינוק של פי חמישה בשיעור הילדים הלומדים במערכת החינוך הממלכתית-דתית והחרדית. ד"ר יצחק קדמן הגיש את הדו"ח לנשיא המדינה, שמעון פרס.

אחד הנתונים הזועקים שעולים מהמסמך הוא העלייה החדה של מספר הילדים שנופלים קורבן לעבירות אלימות קשות. בין השנים 2005 ל-2008 עלה מספר התיקים הפליליים בגין עבירות נגד חיי אדם שנעשו כלפי ילדים - בתוך המשפחה ומחוצה לה - מ-26 ל-212. מדובר בזינוק של 715 אחוזים. בסעיף זה נכללות עבירות רצח, ניסיון לרצח, והריגה.

נכון לחודש אפריל האחרון חיו בישראל 145,855 ילדים ללא אזרחות, גידול של כ-17 אחוזים משנת 2001. 74 אחוזים מהם - פלסטינים תושבי מזרח ירושלים, המחזיקים בתעודות זהות כחולות אך אינם נחשבים ישראלים. יתר הילדים,

שמספרם עומד על 38 אלף, הם ברובם צאצאים למהגרי עבודה חוקיים, והשאר ילדי עולים שמעמדם לא הוסדר או ילדים מנישואים מעורבים בין ערבים ישראלים לפלסטינים תושבי השטחים, שאינם מוכרים כישראלים בשל "חוק האזרחות".

יחד עם זאת, מדגישים עורכי המסמך, כי שיעור הילדים מחוסרי האזרחות גדול עוד יותר מהתמונה המוצגת בנתונים, שכן הם אינם כוללים ילדים למהגרי עבודה השוהים בישראל שלא כחוק.

אל אותה אוכלוסייה מצטרפים גם הפליטים שהגיעו ממדינות אפריקה. בינואר 2009, שהו בישראל 1,000 ילדים מבקשי מקלט שנכנסו דרך גבול מצרים מסודן, אריתריאה, אתיופיה, חוף השנהב, קונגו ועוד. 680 מתוכם למדו במערכת החינוך בתל אביב-יפו, והיתר בדרום, בעיקר באילת ובערד.

משנת 1970 עד 2008 זינק פי שלושה שיעור הילדים בישראל, והוא עומד על 33 אחוזים מכלל אוכלוסיית המדינה. במקביל, שילש עצמו אחוז הילדים המוסלמים, ששיעורם עומד על יותר מ-24 אחוזים מאוכלוסיית הילדים בישראל.

שיאנית הלידות מבין ערי ישראל היא ירושלים, שבה באו לעולם בשנה שעברה 20,875 תינוקות, כמעט פי שלושה מבתל אביב, הממוקמת במקום השני ברשימה. הדו"ח מצביע על מגמה של ירידה באחוז הילדים ביישוב, ככל שרמתו החברתית-כלכלית עולה, ולהיפך: ביישובים המוגדרים "חלשים", מהווה לעיתים אוכלוסיית הילדים רוב מקרב התושבים.

המועצה מצביעה על כך כי לאורך השנים, נרשם גידול באחוז הילדים החיים עם הורה אחד. ב-2008 חיו כ-209 אלף ילדים בישראל במשפחות חד הוריות, והם מהווים יותר מ-8 אחוזים מכלל אוכלוסיית הילדים. מדובר בעליה של יותר מאחוז מהנתון המקביל בשנת 1995. 14,147 ילדים נאלצו להתמודד בשנה שעברה עם פירוק התא המשפחתי, לאחר שהוריהם התגרשו - כפול ממספר הילדים שחוו סיטואציה דומה בשנת 1990.

זינוק בשיעור הלומדים בבתי ספר דתיים

נתון מעניין נוסף בדו"ח מתייחס לצמצום מספר הלומדים בחינוך הממלכתי, ומנגד - הזינוק במספר הלומדים במסגרות דתיות. בשלושת העשורים האחרונים הלך וקטן שיעור התלמידים בחינוך הממלכתי (מ-74.2% ל-53.8%), וחל זינוק של פי חמישה בשיעור אלה הלומדים במערכת הממלכתית-דתית והחרדית (מ-5.7% ל-27.4%).

על רקע המשבר הכלכלי בשנה החולפת, מציג המסמך נתון שלפיו חי כל ילד שלישי בישראל מתחת לקו העוני. מדובר בעלייה דרסטית שנמשכת בשני העשורים האחרונים, כאשר בשנת 1980 עמד אחוז הילדים החיים מתחת לקו העונה על שמונה אחוזים בלבד, לעומת יותר מ-34 אחוזים בשנת 2008.

מתחילת העשור נרשמת עלייה מתמדת בשיעור הילדים המטופלים על ידי גורמי הרווחה. בינואר 2009, טיפלו הרשויות ב-414,267 ילדים, המהווים 17 אחוזים מכלל הילדים בישראל.

מינואר 2001 עד ינואר 2009, נרשמה עליה מדאיגה של 43 אחוזים באוכלוסיית הילדים המטופלת על ידי גורמי הרווחה, כאשר 18 אחוזים מהם הם ילדים לעולים חדשים, כמעט פי שניים בהשוואה לחלקם באוכלוסייה.

גם גל האלימות האחרון מקבל ביטוי בנתונים שמציגה המועצה. בשנת 2008 נרשם זינוק של כמעט 50 אחוזים במספר הקטינים החשודים בעבירות בהשוואה לשנת 2000. נוסף על כך, טיפלו קציני הביקור הסדיר בשנת הלימודים הקודמת ב-85,837 תלמידים, זאת בהשוואה ל-58,299 לפני כחמש שנים ול-19,093 בשנת 1995. נתון מטריד נוסף מצביע על גידול של 60 אחוזים בעשור האחרון, במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות נגד ילדים בתוך המשפחה.