ג'וני ווקר בשלטי החוצות - זה טוב לנוער?

דרור הלוי: נגד

במדינת האבסורד ישראל, המדינה שלנו, יד ימין נלחמת ומקצה משאבים וכספי ציבור למניעת תופעות שתיית האלכוהול בכלל ומניעתו לבני הנוער בפרט - בעוד יד שמאל השלומיאלית מאפשרת פרסום וקמפיין חוצות המקדם ותומך באותן תופעות שליליות שהיא מנסה להילחם בהן.

• פרסומאים חסרי כבוד: הנזק החברתי של תשדיר האלכוהול
• לשתות באחריות: על אלכוהול וחינוך
• הממשלה אישרה: 27 מיליון שקל למאבק באלכוהול
  

מה אתם חושבים שם, אתם השלומיאלים מהיד השמאלית, שהנוער לא רואה את הפרסום? הם רואים גם רואים, ואנו, החברה, עוזרים להם להתבלבל - מותר או אסור? בריא או לא בריא? משבש לנהגים את המציאות בנהיגה או אולי מחדד את הראייה?

שיקול הדעת של בני הנוער לא מצוי בפוקוס מלא, הם עדיין לא "מבושלים" מספיק ולכן נהוג לכנות תקופה זו בחייהם כגיל ה"טיפש-עשרה". האמת? הם חכמים יותר מאיתנו הגדולים, מהוריהם ובטח מ"השלומיאלים".

עם זאת, שיקול הדעת שלהם כאמור, עדיין משובש-משהו. הם מתרגמים את המסרים משלטי החוצות כהתנהגות נורמטיבית כאישור לשתיית אלכוהול, כמו גם מדוגמאות שליליות של אלכוהול בבית (ב"סביבה תומכת" לכאורה), מפרסום באינטרנט או מתוכניות טלוויזיה רוויות אלכוהול על הסט, המיועדות לצופים הצעירים, הלא הם הילדים שלנו.

כדי להשתייך חברתית - הנוער של היום, הנהגים של מחר, החיילים של מחרתיים (מחזיקי נשק), והכי מציק, ההורים לדור הילדים הבא - שותים אלכוהול ומשתכרים עד איבוד הכרה ושיקול הדעת. עד מתי תאפשר חברה שפויה את מחול האלכוהול והאבסורד על גב תושביה בכלל וילדיה בפרט? יש להמשיך בחקיקה למניעת פרסום ועידוד השימוש באלכוהול עכשיו ומייד.

השלט במחלף ההלכה. אל מי הקמפיין מדבר?

מישל דור: בעד

נו באמת. עשו לי טובה. כמי שתרם כל חייו לכלכלה של סקוטלנד אני יכול להעיד, שפרסום שכזה ממש לא מעודד אותי לרדת מהכביש המהיר ולשים את פעמי לפאב הקרוב.

כיום, לאחר לחץ משפחתי, עשיתי הסבה ואני עסוק בניקוי רעלים מגופי ומתאמן שלוש פעמים בשבוע, בגלל שכך החלטתי. עד לפני שלושה שבועות הייתי נהנה כל ערב ממשקה הגון, אבל ממש לא מהסוג הזה המתפרסם בחוצות העיר - הרעל שלי היה וויסקי מסוג "סינגל מאלט" ועלותו כ-600 שקל לבקבוק או צמד ב-100 דולר ב"דיוטי פרי" ותודה לחברי הטסים ברחבי העולם שהביאוני עד הלום.

כצרכן - אם אני לא רואה מולי בכל סוג של מדיה את המותג המדויק שאליו אני נאמן – אזי אין שום סיכוי שהקמפיין הזה ידבר אלי כלל.

זו בדיוק הסיבה שהוא גם לא מדבר אל בני הנוער, אך מהסיבה ההפוכה: הילדים נוהגים "לתדלק" עצמם באלכוהול הכי זול שיש עוד לפני שהם נכנסים למועדונים, שם המשקה יקר להחריד. בקבוקי וודקה בעשרות שקלים עוברים במועדונים מיד ליד, וגם לו היתה הפרוטה מצויה בכיסם - הם לא היו נוגעים במשקה הזהוב בגלל מחירו הגבוה, שמתחיל ברמות של מאות שקלים לבקבוק.

הקמפיין של מותג הוויסקי הנוכחי מיועד למי שכבר צורך את המותג וצרך אותו בעבר. אין בו לעודד את בני הנוער לשתות, ולאלו שיטענו כי הוא נותן לגיטימציה לצרוך כל סוג של אלכוהול, אזי אני מפנה את המקטרגים לפרסומות הסיגריות, האוכל המהיר, מודעות השיחות האירוטיות בעיתונות ותמונות ממתקים עתירי סוכר בכל פינה ופינה.

לדעתי, הצרכן הישראלי יודע בדיוק מה הוא רוצה ומה לא, ועוד שטח חוצות כזה או אחר לא ישנה את סגנון חייו - בין אם הוא בריאותי ובין אם הוא הרסני.

הצביעו וקבעו: האם אתם בעד או נגד הצבת השלט?