האם ילדינו מוכנים לשרוד בכפר הגלובלי?

"העולם הוא כפר גלובלי, אבל מערכת החינוך עדיין לא התאימה את עצמה למציאות הזו מבחינת לימודי השפות", אומרת פרופ' אילנה שוהמי, ראש המגמה להוראת שפות באוניברסיטת תל אביב.

"40% מאוכלוסיית העולם מדברים 8 שפות", אומרת פרופ' עילית אולשטיין, מומחית לחינוך לשוני בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית. "סינית (מנדרין), ספרדית, אנגלית, בנגלי (מדוברת בהודו), הינדי, פורטוגזית, רוסית ויפנית, מדוברות כל אחת על ידי יותר מ-100 מליון בני אדם".

ידיעת שפות זרות הפכה כבר מזמן לנכס של ממש. כמות המשרות בהן נדרשת ידיעת האנגלית "ברמת שפת אם" הולכת וגדלה, חלק ממודעות הדרושים אף נכתבות באנגלית על מנת לחזק את המסר, ופה ושם ניתן לראות גם מודעות בהן נדרשת שליטה בשפה אחרת. כפר גלובלי. כמות הנסיעות העסקיות, הטלפונים והתכתובות עם קולגות, ספקים ולקוחות בחו"ל השתנו דרמטית בשנים האחרונות. ידע הוא כוח וכוחה של שפה מתבטא בצורך הבסיסי ביותר – הצורך לתקשר.

מה בשטח?

"מאז קום המדינה כמעט ולא היו שינויים במדיניות לימוד השפות", אומר ד"ר שלמה אלון, מפקח מרכז להוראת הערבית במשרד החינוך. "שפות החובה בישראל הן שתי השפות הרשמיות – עברית וערבית והשפה הבינלאומית המרכזית שהיא אנגלית. בחינוך היהודי אנגלית היא חובה לבגרות וערבית במעמד חובת לימוד מכיתה ז' עד י'. המשך הלימודים וההגשה לבגרות היא בחירה".

בכ-140 בתי ספר יסודיים בארץ לומדים ערבית מדוברת בכיתות ה', ו' ולעיתים גם ב-ד'. מדובר ביוזמות מקומיות של הורים, רשויות מוניציפאליות או המגזר השלישי.

מהו מעמד הצרפתית?

"הצרפתית היא במעמד של שפה היכולה להחליף ערבית בחינוך היהודי. המקור למעמד זה הוא בשנות החמישים, בעידן היחסים המצוינים בין צרפת לישראל והוא נובע מהסכם תרבות ישראל-צרפת".

גם רוסית ואמהרית יכולות להיבחר על ידי תלמיד במעמד עולה כחלופה לערבית. "ישנה שדולה המבקשת לקבוע את הרוסית במעמד של צרפתית, כחלופה לערבית", אומר אלון.

3 פלוס?

"חוזר מנכ"ל מ-96, קובע שהמדיניות הלשונית בישראל היא 3 פלוס", אומרת פרופ' שוהמי. "משמעות הפלוס היא שמנסים לעודד ללמוד שפות נוספות. הכוונה הינה לשפות עולם חשובות כמו סינית, קוריאנית, יפנית, גרמנית וספרדית, שפות קהילה כמו רוסית, אמהרית וצרפתית ושפות יהודיות כמו לדינו, אידיש וערבית יהודית".

בפועל, מספר הנבחנים בשפות נוספות מעבר לשפות החובה הוא נמוך מאוד. 2,102 תלמידים נבחנים בערבית, 1,498 ברוסית, 1,149 בצרפתית (כולל 3 בתיה"ס הקשורים לרשת אליאנס בהם התלמידים מחויבים להבחן בצרפתית), 274 בספרדית, 251 באמהרית, 164 באידיש ו-25 בגרמנית.

אתמול הודיע משרד החינוך על כוונתו לאפשר לתלמידים תוך שנתיים לגשת לבחינות בגרות בשתי שפות נוספות: איטלקית וסינית. 

מתי וכמה?

המומחים חלוקים בתשובתם לשאלה על גיל הלימוד המומלץ. שוהמי דוגלת בתחילת הלימוד בגיל צעיר ואילו אולשטיין חושבת שלפני גיל 10 לא כדאי ללמוד שפה נוספת, אך שתיהן מסכימות כי רמת הבוגרים הניגשים ל-5 יחידות באנגלית אינה גבוהה דיה. "צריך לתת יותר שעות לימוד", אומרת אולשטיין. "לימוד אינטנסיבי יעיל יותר מאשר טיפין טיפין. מכיתה ד'-ה' צריכות להינתן 5 שעות אנגלית בשבוע. זה הכרחי ליצירת עומק ורוחב. במקום להתחיל ללמד מוקדם יותר ו"לבזבז" שעות אפקטיביות, כתוצאה מלחץ של הורים שחושבים שאם יתחילו מוקדם יותר, הילדים ידעו טוב יותר אנגלית, עדיף להגדיל את כמות השעות בהמשך".

אולשטיין חושבת שהתוצרים לא טובים מספיק. "הייתי רוצה שסטודנט שסיים בגרות ב-5 יחידות, יוכל לקרוא ספרים ומאמרים ללא קושי בתחום הדעת שלו".

רב לשוניות במערכת החינוך – יתרון משמעותי להמשך הדרך

"התמונה המצטיירת הברורה מאוד באירופה היא של ריבוי שפות במערכת החינוך ושל חינוך לשוני רחב", אומר אלון. "הייתי רוצה שיחזקו את לימודי השפות בבתי הספר", מוסיפה שוהמי. "הפלוס של ה-3 פלוס כמעט ולא מיושם. חייבים להגביר את הרב לאומיות בבית הספר. זהו המקום היחידי בו ניתן לטפח רב לשוניות. באוניברסיטה זה כבר מאוחר מדי. מילת מפתח חשובה בעולם היום היא מולטי-לינגוויזם (ריבוי שפות).

"בישראל הפכנו לחברה מונו לינגוויסטית פלוס אנגלית כשפה נרכשת. היהודים הרי היו אלופי השפות. הייתי רוצה שיתחילו ללמוד אנגלית בגיל צעיר כמו באירופה ובשלב קצת יותר מאוחר ילמדו ערבית מדוברת כמקצוע חובה (ביסודי). בשפה השלישית צריכה להינתן בחירה, אבל צריך לאפשר מגוון רחב של שפות. כמו כן, אני חושבת שכבר בכיתה א' כשלומדים חשבון למשל, ניתן לשלב מילים באנגלית, בדומה לכיתה דו לשונית".

ערבית ספרותית? מה זה?

"המושג ערבית ספרותית הוא המצאה אירופאית. הערבים משתמשים במונח השפה התקנית או השפה הצחה", מסביר אלון. הוא מדגיש שהכוונה אינה ללימודי שייקספיר בערבית, אלא לערבית התקנית המשותפת לכל העולם דובר הערבית. "בגלל ריבוי דיאלקטים, השפה המדוברת אינה זהה בעולם הערבי ויש אלפי להגים. לאחר כיתה י', מאפשרים מסלול של ערבית מדוברת או תקנית ו-30% מהתלמידים בוחרים ערבית מדוברת".

לימודי הערבית דווקא נמצאים בפריחה. אלון מציין כי באמצע שנות ה-80 היו 290 נבחנים בלבד וכיום מעל ל-2000.

"הערבית הספרותית כפי שהיא נלמדת כיום היא בעייתית", אומרת שוהמי. "צריך לקרב את השפה לאנשים. הדגש צריך להיות על ערבית תקשורתית. הרי התפקיד של הערבית אצלנו הוא גישור בין קבוצות. אני כבר לא מדברת על הטקסטים שלומדים, שהם מנותקים. ממש כמו באנגלית, הערבית המדוברת היא המפתח. אני רוצה שכשאני רואה סרט כמו עג'מי אני אבין את מה שמדובר שם. אני שומעת אפילו מתלמידים ערבים שמדברים בשיעורים ערבית מדוברת ודורשים מהם לדבר ערבית ספרותית, אבל זה לא טבעי".

על מגיפת הפטורים

תלמידים מתקשים שעברו אבחון מתאים, יכולים לקבל המלצה לפטור משפה זרה שנייה. תלמידים אלו יהיו פטורים מלימודי השפה אך היות והמקצוע הוא מקצוע חובה, יהיה עליהם להגיש עבודה על תרבות האסלאם על מנת לקבל ציון פנימי בתעודת הבגרות. למשרד החינוך אין נתונים מרוכזים על מספר התלמידים המקבלים פטור מלימודי שפה שנייה, אך על פי הערכות גורמים במערכת החינוך מדובר על 30%-20 מהתלמידים. האם ריבוי הבקשות לפטור מצביע על הצורך לרענן את לימודי השפה הזרה השנייה והאם היד קלה מדי על הדק הפטורים?

"לא יתכן שיגדלו פה אנשים שלא ידעו ערבית", אומרת עליזה איזנקוט, רכזת ערבית בחטיבת ביניים בבית הספר ע"ש יצחק רבין בתל מונד. "יש בארץ מעל למיליון וחצי תושבים ערבים. הציבור זקוק לאנשים שיודעים ערבית. יש אצלנו שינוי משמעותי לטובה ביחס לשפה. פעם הייתה התנגדות גם מצד התלמידים וגם מצד ההורים שלא הבינו את החשיבות. אני רואה שינוי משמעותי, אך לצערנו כל נושא הפטורים הוא קטסטרופלי.

"ישנה עלייה גדולה מאוד במספר המבקשים. הנושא הזה מפריע לי מאוד ואני מנסה להילחם בו. מאבחן חיצוני שלא מחויב למשרד החינוך ומקבל תשלום מההורים, על הדרך כותב פטור מערבית. יש לי תלמידים שקיבלו פטור שלא אישרנו והיום הם יושבים על 100 בערבית, בלי הקלות. לא יכול להיות שיגיע תלמיד עם 5 יחידות במתמטיקה וחזק בלשון ובאנגלית ויבקש פטור מערבית. אפשר לתת התאמות ולצמצם את החומר במידת הצורך, אבל חשוב ללמוד ערבית".

איזנקוט מדגישה את חשיבות הלימוד החוויתי, את הדגש על קריאה מספקת, שרק היא תביא לשליטה באותיות ושילוב של לימוד המסורת והתרבות כחלק מלימודי השפה.

אז מה היה לנו?

המומחים ממליצים ללמוד אנגלית וערבית כשפות חובה. הצרפתית זוכה למעמד מיוחד שאינו רלוונטי לעידן הנוכחי. חשוב להעלות את רמת לימודי האנגלית, לרענן את לימודי הערבית ולעגן במערכת לימודי שפה זרה שלישית תוך מתן אפשרויות בחירה מגוונות.

"יש להבחין ברמות הידע הנדרשות בשפות השונות", אומרת שוהמי. "האנגלית צריכה להיות כמעט ברמת שפת אם, הערבית ברמות שונות על פי היכולות והשפה השלישית לא צריכה להיות ברמה גבוהה מאוד. אני לא רואה פסול בללמוד למשל רק לדבר בשפה השלישית ללא קריאה וכתיבה".