דיברה בערבית בסלולרי - והורדה מהאוטובוס

המכללה באריאל תקבל בקרוב מעמד אוניברסיטאי , אבל הסטודנטית חנין מוסלח למדה משהו מהאוניברסיטה של החיים. נסיעה שגרתית שערכה אתמול (יום ה') הסטודנטית במכללה, אזרחית ישראלית, הסתיימה בהשפלה: היא הורדה מהאוטובוס ועל גופה נערך חיפוש מקיף - לטענתה, רק משום ש"העזה" לדבר בערבית בטלפון הנייד שלה.

מוסלח, במוצאה מכפר קרע שבאזור ואדי ערה, לומדת לתואר הנדסאי במחלקה לאדריכלות ועיצוב פנים במרכז האוניברסיטאי שבשומרון. אתמול, כמדי יום, עלתה על האוטובוס כדי לנסוע מהמכללה לביתה. סמוך למחסום היציאה מאריאל, עלו שני מאבטחים חמושים על האוטובוס, כדי לבדוק את הנוסעים.

 לדבריה, הם שמעו אותה מדברת בערבית בטלפון והחלו לתחקר אותה ארוכות - ולבסוף הורידו אותה מהאוטובוס לעיני כל הנוסעים. "כשדיברתי ערבית, ראיתי שהם מצביעים עלי ומסננים אחד לשני לגשת לתשאל אותי", סיפרה.

"הם ביקשו תחילה תעודת זהות", ממשיכה מוסלח בסיפור. "הראיתי להם את התעודה שלי והיה חסר בה הספח הנוסף מנייר, שמראה על מצב משפחתי. ביקשתי להראות להם תעודת סטודנט שמעידה כי אני לומדת באריאל, אבל הם לא הסכימו. זה לא הספיק להם, והורדתי מהאוטובוס בבושת פנים לפני כולם, באמצע הנסיעה".

מוסלח חשה לדבריה השפלה נוראית, בעיקר משום שלא עשתה כל רע. "התחלתי לבכות, בחיים שלי לא הושפלתי ככה. הורידו אותי באמצע שום מקום. שאלתי אותם: 'הורדתם אותי בשביל ספח? למה הורדתם אותי? אני ישראלית בדיוק כמוכם, למה אתם מתייחסים אלי ככה? למה להוריד מהאוטובוס בצורה כזו משפילה?'".

מוסלח מדגישה כי דבר בהופעתה לא היה אמור למשוך את תשומת לב המאבטחים, מלבד השפה שבה דיברה. "אין לי כיסוי ראש או לבוש מסורתי, אני לא נראית ערבייה. הורידו אותי מהאוטובוס רק בגלל שדיברתי בערבית. לדבריה, בצאתה נתן לה הנהג שובר מיוחד לנסיעה כדי שלא תצטרך לשלם שוב, אך הדבר לא ניחם אותה: "זה מקום קטן, ככה שגם באוטובוס הבא הנהג וכולם ידעו מה קרה איתי. אחר כך לא יכולתי לעלות על אוטובוס נוסף בגלל הבושה".

העירייה: המאבטחים פועלים לפי הנחיות הצבא

מעיריית אריאל, המעסיקה את חברת השמירה המדוברת, נמסר בתגובה כי "חברת השמירה פועלת על פי הנחיות הצבא בלבד. עיריית אריאל תבדוק את המקרה לגופו. בכל מקרה, יש לתת יחס נאות לכל עובר בשער העיר. זו פעם ראשונה שאנו שומעים על מקרה שכזה, שכן בכל יום עוברים בשער הכניסה אזרחים שאינם יהודים, לרבות סטודנטים".

במרכז האוניברסיטאי אריאל מסרו תגובה דומה: "מתוך כ-11 אלף סטודנים הלומדים באריאל, כ-4 אחוז הם בני המגזר הערבי: מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים ובדואים. חלקם הגדול גרים במעונות ובשכירות חופשית, ומשולבים היטב בקהילת הסטודנטים ובעיר עצמה.

אנו מצרים על המקרה, ונפעל אל מול החברה הקבלנית המפעילה את הבידוק במחסום היציאה, כי בכל מקרה יש לתת את היחס הנאות. זו פעם ראשונה מאז הצטרפו למוסד סטודנטים ערבים (לפני 15 שנה) שאנו שומעים על מקרה שכזה".

ואולם, מוסלח דווקא טוענת כי אינה היחידה שזוכה ליחס מיוחד מצד המאבטחים: לדבריה, סטודנטיות ערביות נוספות עוברות גם הן את ההשפלה בין המחסומים באריאל. כעת הן מתכננות לפנות לעורך-דין ולהגיש תביעה בנושא, בטענה כי הן מושפלות בשל היותן ערביות. "הזהירו אותי, אבל לא האמנתי עד שחוויתי בעצמי. עמדתי שם כואבת, כמעט התעלפתי עם הכאב בחזה שהיה לי. בסך הכל באתי כדי ללמוד. ערביי ישראל, מה, הם איום בכלל? ערביי ישראל כמו מטומטמים חיים רק כדי לעבוד, לאכול לחיות בשקט. הזהירו אותי מזה, אבל אני עד עכשיו סובלת. אני גרה באריאל. בתקופה שחיילים איבטחו את המחסום לא הייתה שום בעיה. עכשיו, שני אנשים באים להוריד אותי כמו איזה פושעת?".