ברק: פלסטינים בתוכנו - האיום הגדול ביותר
שר הביטחון הסביר כי ללא סימון גבולות עם רוב יהודי בפנים ופלסטיני בחוץ - יהיה זה האיום הגדול ביותר על המדינה, אף יותר מאיראן. ברק אמר שהוא מבין את ההתנגדות בקרב הימין הקיצוני, אך לדבריו צריך לחלק את הארץ "כי אחרת זו תהיה מדינה דו לאומית או מדינת אפרטהייד"
נאום בר-אילן של אהוד ברק: שר הביטחון פרש הבוקר (יום ג') את משנתו הפוליטית-מדינית לאור המצב במזרח התיכון, דיבר על מפת האיומים הנוכחית, קרא לפעול לחלוקת הארץ אך הדגיש ש"שלום יהיה רק כאשר שכנינו-יריבינו יבינו שאין דרך לגרור את ישראל למלכודות דבש דיפלומטיות". הוא נאם בכנס המי"ל (המרכז הישראלי לניהול) באוניברסיטת בר-אילן.
בניגוד מסוים לדברים נחרצים של ראש הממשלה נתניהו בנושא האיראני, שר הביטחון רואה את האיום המשמעותי ביותר בנושא הפלסטיני. "יש לנו אינטרס לשרטט גבול עם רוב יהודי לנצח ולצדה מדינה שתבטא את רצון הפלסטינים", אמר.
"יש לנו אחריות היסטורית להתסכל על המציאות ולהבין שללא סימון גבול בארץ הישראל עם רוב יהודי בפנים ופלסטיני בחוץ. זה ולא שום דבר אחר הוא האיום הגדול ביותר על הציונות ועל העם ישראל".
בנושא הפלסטיני, שר הביטחון - שלאחרונה אוים ברצח על רקע פינוי התנחלויות - אמר שהוא "מבין היטב את ההתנגדות למה שאני מציג בקרב הימין הקיצוני", פנה ל"לחברי חובשי הכיפה המדברים בשם ההבטחה האלוקית", ואמר: "יצא לי לעיין כנער באטלס כרטא כשקראנו בספר מלכים, ואתה רואה במפות שהגבולות של הריבונות היהודית עלו וירדו והתקבצו על פי המציאות הפוליטית הריאלית באותו זמן. כבר אז היה שכל ובתלמוד מזהירים - לא לעלות בחומה ולא לדחות את הקץ". לדבריו, "צריך לעשות את הצעד הכואב הזה. יש מליוני פלסטינים באזור הזה - אם הם יצביעו בקלפיות זאת תהיה מדינה דו לאומית ואם לא אז זאת מדינת אפרטהייד".
לדברי ברק, "אנחנו הכי חזקים באזור, אבל זמן לא עובד לטובתנו. עלינו לעמוד בעיניים פקוחות ורגליים יציבות בפיסוק קל - עין שמאל מחפשת סדק או חלון לעשות שלום, אבל זה יקרה רק עם היד שני תהיה על שמורת ההדק".
סוריה היא "איום והזדמנות"
רק אתמול חשף ה"דר שפיגל" הגרמני דו"ח סודי לפיו איראן האיצה את תוכניתה להשגת נשק גרעיני. שר הביטחון אמר כי "היא עושה שימוש בשיחות איתה ובכור המחקר הגרעיני בטהרן כדי להמשיך ולהרוויח זמן. חשוב לקבוע מסגרת זמן קבועה וקצרה להדברות ולסנקציות. הסנקציות צריכות להיות נושכות ומשתקות ובסופו של דבר אפקטיביות". הוא חזר על עמדתו שמשאירה את האפשרות לתקיפה צבאית ואמר ש"כל האופציות על השולחן ואסור לבטל שום אופציה".
בעניין הסורי, הוא טען ש"יש עמדה מאוד עקבית - היא איום והזדמנות. אנחנו חזקים לאין שיעור. אבל יש לה כושר הטרדה מסוים - יש לה רקטות וטילים. היא מדינה שמשמיעה קולות ברורים - הנשיא מדבר בעולם על רצונו ללכת להסדר. המחיר והמאפיינים של הסדר ידועים, הרווחים לא ברורים. קשה לדמיין איך זה יהיה, אבל יש לנו עניין להוציא את סוריה ממעגל העוינות, אני לא בטוח שאפשר לעשות את זה במקביל לפלסטינים".
רקטות מעזה עד תל אביב
לגבי לבנון, הוא שוב הדגיש ש"יש שם המון רקטות וזו תופעה לא נורמלית. המדינה חברה בכל ארגוני האו"ם, יש בתוכה מיליציה עם חברים בממשלה ומפלגה והיא יכול להטיל וטו על החלטות ממשלה. אבל יש לה גם צבא פרטי ומדיניות פרטית בלתי תלויה מוצהרת שמושפעת מאיראן. חרף הצלחתינו עם מודיעין ואוניות וכו' הדבר הזה נמשך. אנחנו לא רוצים בהידרדרות אבל אם תהיה אנחנו רואים בממשלת לבנון אחראית למצב הלא נורמלי הזה והיא תהווה מטרה בעבורנו".
ברק טען כי "החלטה 1701 לא הצליחה לשים קץ לאיום בצפון. יש רקטות וטילים שבאופן מעשי מכסים את כל הארץ. גם בדרום יש התייעלות של המצרים, אבל עדיין יש בעזה רקטות שיכולות להגיע עד תל אביב.
אך ההתרעה מתקיימת והחיזבאללה מנסה למנוע מארגונים קטנים לירות על אצבע הגליל, וגם החמאס מנסה לשמור על הקיצוניים בשקט".
באופן כללי, ברק דיבר על ניהול ומתנהיגות וטען ש"אנחנו בירת העולם בדיבורים. הבעיה היא לעשות. המעבר מדיבורים.
מול האתגרים בולטות שתי תכונות - בעסקים ובביטחון - אחריות ומנהיגות. צריך לשאול מה טוב למדינה. לא לי או למפלגה, לא מה הסקר אומר. דבקות במטרות ארוכות טווח. בסוף זה יוכרע ברגע האמת מי יקבל את ההחלטות. אמרתי לאבו מאזן וביבי שההחלטות הכי קשות הן מול העם ולא מול המנהיגים היריבים".