הלייבור בלחץ: בלייר יעיד על מלחמת עיראק

דיוניה של ועדת החקירה הבריטית לבדיקת הפלישה לעיראק יגיעו היום (יום ו') לשיא, כשראש הממשלה לשעבר, טוני בלייר, יעלה לדוכן העדים. על פרק לא רק השאלות ההיסטוריות הנוגעות להצטרפותה של בריטניה למערכה ב-2003, אלא גם המוניטין של בלייר כמדינאי וגורלה של מפלגת הלייבור, המדשדשת בסקרים כחמישה חודשים לפני הבחירות הכלליות.

החלטתו השנויה במחלוקת של בלייר לשלוח 45 אלף חיילים בריטים לעיראק, עוררה זעם במערכת הפוליטית ובקרב הציבור הבריטי כבר מהרגע שדרכה רגלו של החייל הבריטי הראשון על אדמת עיראק.

כשבע שנים אחרי הפלישה ושלוש שנים אחרי שהעביר את השרביט ליורשו, גורדון בראון - הביקורת על בלייר מהווה עדיין "פצע פתוח" בממלכה ונשמעת בעיקר מכיוונן של חלק ממשפחות החללים הבריטים במלחמה. אולם הדיונים בלונדון צפוי להיות מלא מפה לפה בבני משפחותיהם של הקורבנות והנעדרים. 

למרות שלא מדובר במשפט, מנהיגי הלייבור חוששים כי הופעתו של בלייר בוועדה תצית מחדש את הוויכוח הציבורי ותשפיע לרעה על קמפיין הבחירות של המפלגה, שגם כך מפגרת בסקרים אחרי השמרנים. מקורביו של בראון חוששים שבלייר "יסנדל" את ראש הממשלה המכהן להחלטה לפלוש לעיראק, דבר שיגרום לו לנזק נוסף בדעת הקהל.

מתנגדי המלחמה מביעים את מחאתם עם פתיחת הדיונים (צילום: AFP) 

ועדת החקירה תתמקד ככל הנראה בצידוק הציבורי שנתן בלייר למלחמה, כפי שתואר במסמך מפוקפק שפורסם בספטמבר 2002. בלייר טען במסמך כי שירותי המודיעין "קבעו מעבר לכל ספק" כי נשיא עיראק, סדאם חוסיין, מחזיק בנשק להשמדה המונית. הבעיתיות של המסמך התגלתה כמובן כמה שנים אחרי הפלישה, כששום נשק מסוג זה לא התגלה. 

חמשת חברי הוועדה, בראשותו של ג'ון צ'ילקוט, שמעו עד-כה שורת פקידי ממשל שסיפרו כי המודיעין שהיה בידי מקבלי ההחלטות ערב הפלישה לעיראק, הצביע ללא כל צל של ספק, כי הנשק להשמדה המונית שהחזיק סדאם - פורק. ואולם, על-פי הטענות, בשלב הזה כבר היה בלייר וחוג מקורביו נחוש להפיל את סדאם, עד כדי כך ששכנעו את היועץ המשפטי דאז, פיטר גולדסמית', לפרסם חוות דעת המעניקה גיבוי משפטי לפלישה.

גולדסמית' עצמו אמר בוועדה כי הזהיר את בלייר ששימוש בכוח נגד המשטר העיראקי הוא מהלך בלתי חוקי, אולם סבר שהאו"ם יצטרך לאשר את הפלישה. דברים ברוח דומה השמיעו גם שני יועצים משפטיים במשרד החוץ הבריטי. אגב, גולדסמית' שינה ככל הנראה את דעתו ותמך בפלישה לאחר פגישה עם יועציו המשפטיים של הנשיא בוש כחודש לפני המלחמה.

מה באמת נאמר בפגישה בטקסס?

שאלה נוספת שתעלה בעדותו של ראש הממשלה לשעבר כי מידת הלגיטימיות של המלחמה לנוכח הבטחתו של בלייר עוד ב-2002 לנשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' בוש, כי בריטניה תסייע למערכה בעיראק. מבקריו של בלייר טוענים כי ההבטחה שניתנה במסגרת חליפת מכתבים ובמהלך ביקור של בלייר בחוותו של בוש בטקסס - נמסרה ללא אישור של הפרלמנט הבריטי או של הציבור.

פרשנים מעריכים כי עדותו של בלייר לא תביא לגילויים מפתיעים בנוגע להשתלשלות העניינים ערב הפלישה לעיראק. בראיון שהעניק בחודש שעבר, אמר ראש ממשלת בריטניה לשעבר כי האמין שהמהלך להפלת סדאם חוסיין היה נכון - אפילו שנשק להשמדה המונית לא נמצא לבסוף.

"שלושת הנושאים המרכזיים הם: האם הסכמתו של בלייר לפעולה צבאית נועדה להביא להפלת המשטר? האם המידע המודיעיני היה כל-כך ודאי כפי שהוא טוען? והאם המלחמה היתה חוקית מבחינה משפטית", אמר לרויטרס העיתונאי כריס איימס, שמסקר את הדיונים בוועדה מאז החלו בחודש נובמבר. 

למעט גולדסמית', התייצבו יתר הבכירים בממשל בלייר מאחורי החלטתו של ראש הממשלה בעדותם בוועדה. אליסטר קמפבל, יועץ התקשורת לשעבר של בלייר, הגן על מעסיקו ואמר

 כי "בריטניה יכולה להיות גאה בתפקיד שמילאה במלחמה. לא היה לי מעולם ספק שעיראק תימצא כמחזיקה בנשק להשמדה המונית, וכשהמציאות שטפחה על פני היה לי קשה מאוד", אמר.

לפני שבוע הופיע בפני הוועדה שר החוץ לשעבר, ג'ק סטרו, והגן אף הוא על ההחלטה לצאת למלחמה. סטרו, המכהן היום כשר המשפטים, רמז כי שקל להתפטר ערב הפלישה ב-2003 והכחיש בתוקף שהפלישה לעיראק התבססה על מודיעין שגוי. כמה ימים לאחר עדותו דיווחה התקשורת הבריטיתף על-פי מקורות בווסטמינסטר, כי סטרו מעולם לא שקל להתפטר.