הדרישות הירוקות של OECD יעלו 15 מיליון ש'

האם ישראל תרוויח או תפסיד מהצטרפות לארגון ה-OECD. הדיון טרם הוכרע, והיום (ב') בכנס הרצליה נשמעו דעות לכאן ולכאן. אבל בכל הנוגע לרווח הסביבתי, נדמה שאין מחלוקת; במשרד להגנת הסביבה ממתינים בציפיה להבשלת התהליך, גם אם כבר ברור שהעמידה בדרישותיו הסביבתיות של הארגון תעלה לא מעט כסף.

במשרד להגנת הסביבה מאמינים שכניסת ישראל לארגון תהיה כרטיס הכניסה לליגה הירוקה של "הגדולים". לא קשה להבין מדוע. הצטרפות ל-OECD כרוכה מבחינת אנשי המשרד בחיזוק משמעותי לעבודתם היומיומית, וגם בהזדמנות, אולי ראשונה מסוגה, לשדרג את כוחם כמשרד ממשלתי.

בשנת 2010 נותר המשרד להגנת הסביבה אחד ממשרדי הממשלה החלשים ביותר. לעומת זאת, ב-OECD נתפס העיסוק בתחום הסביבה לסוגיית ליבה חשובה. כשבוחנים את תחומי העיסוק של הארגון מגלים כי כשליש מ-220 החלטותיו והמלצותיו הן בנושאים סביבתיים.  

ב-OECD קיימות כיום שתי ועדות סביבתיות - אחת המתמחה בטיפול בכימיקלים ושניה העוסקת במדיניות סביבתית. ישראל, באמצעות נציגי המשרד, כבר פעילה בוועדות אלה ומשתתפת בדיוני קבוצות העבודה שלהן. בשנה החולפת ביקרו נציגיהן גם בישראל ובחנו את יכולתה לעמוד במדיניות הארגון. 

בימים אלה בוחנים בישראל את הפערים שעוד נותרו בין המדיניות הסביבתית הנהוגה כאן לזו שנידרש לעמוד בה במידה ותקבל לשורות הארגון הכלכלי. הפערים הקיימים נוגעים בתחומים סביבתיים שונים. על פי ההערכות וחישובים שבוצעו במשרד להגנת הסביבה, על מנת להשלים את הפערים הללו תידרש מדינת ישראל להשקיע כ-15 מיליון שקלים וגם לצייד את המשרד ב-26 תקני כוח אדם נוספים.  

בנאום שנשא בכנס הרצליה אמר השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, כי ההצטרפות ל-OECD היא הזדמנות ייחודית עבור ישראל, שתיאלץ "ליישר קו" עם המדיניות הסביבתית של הארגון. מבחינתו, אחד הרווחים המרכזיים הצפויים לישראל טמון דווקא בזירה הטכנולוגית: "התהליך הזה יאפשר לישראל להאיץ את פיתוח תעשיית הקלינטק בארץ והעברת טכנולוגיות אלו למדינות ברחבי העולם", אמר.

"אנו במשרד להגנת הסביבה משוכנעים שקדמה כלכלית והגנה על הסביבה קשורים זה לזה. אנו בטוחים כי פיתוח ויישום של טכנולוגיות סביבתיות יהיה זרז לפיתוח של תעשיה עם פוטנציאל ייצוא רחב ויקדם תהליכים שיובילו ליצירה של שווקים ירוקים", אמר.