למרות דחיית העלאות השכר: אין שביתה באופק

עופר עיני ירד מהעץ הלא-גבוה שטיפס עליו: למרות שפיזר איומים לפיהם יוביל את המגזר הציבורי לסכסוך עבודה כללי אם האוצר לא יחדש את הסכמי השכר במגזר הציבורי, נראה שיו"ר ההסתדרות אינו ממהר להתסיס את המשק.

• דוגמא ומופת: השופטים ביקשו העלאה, ועדת הכספים סירבה 
  

לפני כשנה - בתחילת ינואר 2009 - הסתיימו מרבית הסכמי השכר הקיימים במגזר הציבורי במשק (עובדי מדינה, חברות ממשלתיות ורשויות מקומיות). מאז נחתמו בחלק מהענפים בשירות הציבורי הסכמי שכר חדשים, שכללו העלאה של כ-5% בשכר העובדים, בהתאם להסכמים שנחתמו בין האוצר להסתדרות בשנת 2008.

ואולם, בחלק מהענפים לא נחתמו הסכמי שכר וגם לא נעשתה העלאת שכר. בינתיים, ב-1 לינואר 2010, הסתיימו גם הסכמי השכר הקיימים, ובמקביל, תמה גם ההתחייבות של ההסתדרות על שקט תעשייתי, שהובטחה לאוצר ב-2008 למשך שנתיים. בנאום שנשא עיני בוועידת "כלכליסט" לחיסכון פנסיוני "הזכיר" עיני לאוצר כי: "השקט התעשייתי עומד להסתיים".

דבריו של עיני התייחסו במקור לנושא החיסכון הפנסיוני, אך כאשר עיתונאים שאלו אותו אם הוא רומז לשביתות בגלל אי-חידוש הסכמי השכר - הוא ממש לא הכחיש.

למרות שעיני מוצף בלחצים מצד ועדי עובדים מהשטח, הדורשים לממש את האיומים, בשלב זה נראה שהוא אינו בדרך לעשות זאת. "כרגע כל העובדים במגזר הציבורי עובדים בלי הסכמי שכר וגם אין משא ומתן על חידוש ההסכמים", אומר גורם בהסתדרות, "אבל לפי שעה אין כוונה לחמם את העניינים. זה לא על הפרק כרגע. נדאג לנושא בבוא העת".

עיני מנמיך את הלהבות

יצויין כי גם גל השביתות שפקד את המשק בחודשים דצמבר-ינואר נרגע. במהלך החודשיים הללו התקיימו שביתות ארוכות בגופים ציבוריים רבים, כולל בתי המשפט, רשות המים, שירות התעסוקה וקופת חולים כללית. אבל כעת, מרבית השביתות הללו הסתיימו, למעט חריגים כמו שקמיות צה"ל.

האיומים העיקריים בסכסוכי עבודה הם, כרגיל, מצד עובדי חברת החשמל, שזועמים על כך שהאוצר ביטל את הטבות השכר המופלגות שלהם והגביל את הפרשותיהם לפנסיה, ועובדי הנמלים, שמסרבים ליישם את הרפורמה מ-2005. יצויין כי עיני עצמו טען שגל השביתות הוא צירוף מקרים ולא פרי של מדיניות מכוונת מצד ההסתדרות - אף שבאוצר טענו אחרת.

כצפוי, התנהלותו של עיני מביאה לו שבחים רבים מצד ראשי הארגונים הכלכליים. נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים, שרגא ברוש, הנחשב למקורבו של עיני, מסר ל-ynet: "זוהי זכות גדולה להיות במשק שאיש כזה מייצג את מרבית עובדיו. לפני 4 שנים נפתח פרק חדש ביחסי העבודה במדינה (עם ההתקרבות בין ברוש לעיני, ת.ג) והם מושתתים כיום על הידברות ושיתוף פעולה.

"אף אחד לא רץ לעשות שביתות, גם כאשר לא מדברים אתו ולא מנהלים משא ומתן. אני לא חושב שזה מצב טוב. הפיתרון הוא לא שצד אחד ימשיך בשלו והצד השני ינקוט באחריות, אלא ששני הצדדים (ההסתדרות והאוצר, ת.ג) ידברו ויגיעו להסכמה. אני בטוח שזה מה שיקרה בסוף, ושייחתמו הסכמים לטובת כולם. כל הצדדים דואגים קודם כל למקומות העבודה של העובדים ולטובת המשק, ונוהגים באחריות רבה".

נשיא ל.ה.ב (לשכת ארגוני העצמאים), יהודה טלמון, הוסיף: "המשא ומתן על הסכמי השכר החדשים יהיה שעת המבחן של הברית האסטרטגית בין שרגא לעופר. אני משוכנע שעופר ינהג באחריות כפי שנהג עד עתה, ושהוא לא ימהר לשבור את הכלים אם המשא ומתן יתעכב, ולא ידרוש דרישות מוגזמות כשהמו"מ יגיע".